המדינה תשלם הוצאות של 75 אלף ש' לתובעת ייצוגית, למרות דחיית עתירתה

ביהמ"ש קבע, כי תביעתה ב-1997 נגד משרד התחבורה שינתה את סדר העדיפויות בו

בית המשפט המחוזי בת"א חייב את המדינה לשלם הוצאות של 75 אלף שקל לתובעת הייצוגית, ד"ר גבריאלה גייר. זאת, לאור תרומתה לכך שמשרד התחבורה ישיב מיליוני שקלים לכל מי שרכבו נגנב ולא הוחזר לו החלק היחסי של אגרת הרישוי ששילם מראש בעבור שנה שלמה, בגין התקופה שמיום הגניבה ועד תום תקופת הרישוי.

במאי 1997 הגישה ד"ר גייר עתירה בה טענה נגד משרד התחבורה, כי הוא אינו ממלא את חובתו החוקית להשיב את הכספים הללו. בפברואר 1998 אושרה התביעה כתביעה ייצוגית.

הצדדים הגיעו לידי הסכם פשרה, לפיו החל מאוגוסט 1998 ובמשך שלוש שנים, אגף הרישוי ימסור הודעה לכל מי שמועד חידוש רישיון הרכב שלו יגיע - ונתקבלה הודעה מן המשטרה כי רכבו נגנב - על זכותו לקבל החזר אגרה.

הסתבר, כי המדינה לא שלחה הודעה כזו לזכאים לאחר אוגוסט 1998 ובמשך כשנתיים לא פרסמה את ההודעות בעיתונות כפי שהתחייבה לפרסם. כתוצאה מכך, ביקשה ד"ר גייר להורות על ביטול הסכם הפשרה.

לדברי השופטת ד"ר דרורה פלפל, הגשת תביעה זו לביטול הסכם הפשרה שינתה את סדר העדיפויות במשרד התחבורה והוא החל לפעול ברצינות להחזרת הכספים הנמצאים ברשותו ואף חיפש דרכים נוספות לאלו שהותוו בהסכם הפשרה, כדי להגיע לזכאים ולהודיע להם אודות האפשרות לקבל חזרה כספים.

השופטת העלתה על נס את תרומתה של ד"ר גייר, למימושו בפועל של הסכם הפשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט העליון וציינה, כי רק הנחרצות שהפגינה ד"ר גייר והדבקות במטרה גרמו לכך שהמדינה טולטלה רעיונית וביצועית והחלה לפעול לביצוע פסק הדין לטובת האזרח, אם כי באיחור ניכר.

אשר על כן, למרות דחיית העתירה, חייבה השופטת את המדינה לשלם לד"ר גייר הוצאות של 75 אלף שקל.

(ה.פ 1356/00).