נשיא ביהמ"ש המחוזי בירושלים מציע להגדיל את תקופת הענישה למורשעים בעבירות תעבורה

נשיא ביהמ"ש המחוזי בירושלים, השופט עזרא קמא, מציע להגדיל את תקופת הענישה באמצעות עבודות שירות למורשעים בעבירות תעבורה מחצי שנה לשנה. לדעת השופט עונש זה חינוכי לעבריינים אלה לא פחות מעונש המאסר. קמא אמר זאת אתמול (ד') בכנסת, לוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא תאונות הדרכים. בישיבה זו נמתחה ביקורת קשה על רחמנות השופטים שגוזרים עונשים קלים ולא מרתיעים על עברייני התנועה.

השופט קמא אמר כי המחוקק הגדיל את רמת הענישה בעבירות אלה, אולם השופטים עדיין חוששים לגזור עונשי מאסר. לדעתו, גם השופטים צריכים לעבור הליך חינוכי בתחום זה, אבל אסור להפעיל לחץ חיצוני שיפגע בשיקול הדעת שלהם לגבי רמת הענישה. "לחץ שכזה עלול להביא לתוצאות חמורות יותר", אמר השופט.

יו"ר הוועדה ח"כ נחום לנגנטל (מפד"ל) תמצת את הביקורת על השופטים בהעדר נורמות ענישה אחידות (10.5 חודשי מאסר בממוצע במחוז המרכז לעומת 3 חודשי מאסר בצפון). "לא ייתכן מצב שבו ניתנים פסקי דין שונים לאותן עבירות על-ידי שופטים ממחוזות שונים", אמר לנגנטל, ודרש גזירה שווה לחומרה. זאת, כדי לשים קץ לדמורליזציה בציבור ובעיקר בקרב נפגעי התאונות ומשפחותיהם נוכח העונשים המזעריים שנגזרים היום על העבריינים.

סגן מנהל בתי המשפט השופט אלון גילון חיזק את הביקורת אך הסביר את חוסר האחידות ברמת הענישה בכך שלכל תאונה או עבירה יש את הנסיבות שלה. "הרבה תיקים נגמרים בעסקת טיעון שהשופטים לא חייבים לקבל, אך בפועל עסקאות אלה קובעות את רמת הענישה", תרם השופט גילון ביקורת משלו. הוא חיזק את טענות לנגנטל והוסיף כי לדמורליזציה תורם פרק הזמן הארוך למדי שבין העבירה ועד לדיון בבית המשפט וגזירת העונש.

גילון מסר כי בשנה שעברה הוגשו לבית המשפט לתעבורה כ-162 אלף תיקים והשנה עד סוף אוקטובר הוגשו כבר כ-146 אלף תיקים ומספרם במגמת ירידה. בכל הארץ יושבים בדין 28 שופטי תעבורה. בעבר קבלה המערכת תגבורת של 5 שופטים נוספים במימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אבל הסיוע הזה נפסק. לגנטל הודיע כי ועדת החקירה תמליץ להחזיר את חמשת השופטים במימון הרשות הלאומית ומאותו מקור כספי לתגבר גם את מערך התביעה במשטרה כדי לקצר את הזמן הדרוש להגשת כתבי אישום.

ראש מדור תביעות במשטרת התנועה סנ"צ אירית מור ציינה בהקשר זה כי היום מוגשים כתבי האישום לא יאוחר מ-3 חודשים מביצוע העבירה בעקבות הרפורמה שהפרידה לפני 4 שנים את מערך התביעה בתיקי התעבורה ממערך התביעות הכללי של המשטרה. עו"ד דפנה בינוול מפרקליטות המדינה שמטפלת בעבירות תנועה קטלניות דיווחה שלפי הנחיית פרקליטת המדינה עדנה ארבל, החל מאוגוסט השנה ניתנת עדיפות דחופה לטיפול בתיקי העבירות שגרמו למוות כדי שכתב האישום יוגש תוך 6 חודשים.

עו"ד אלון אורון ציין שחלק מבעיית הענישה הוא הפער שבין מקצועיות שופטי התעבורה לשופטים בדרג הערעור שלא כולם מנוסים בענייני תעבורה. התוצאה היא שהשופט המחוזי נוטה לקבל בדרך כלל את פסיקת שופט התעבורה. הפער קיים גם בין התובעים מטעם הפרקליטות שלא כולם מקצוענים כמו התובעים המשטרתיים.

המומחה לתחבורה ד"ר משה בקר מהטכניון אמר כי הבעיה של שופטי התעבורה מהדרג הנמוך היא שהם מחפשים עוגן בפסיקת בית המשפט העליון ולא מתחשבים תמיד בהשפעה של רמת הענישה על נורמות ההתנהגות בדרכים ומערכת האכיפה. בקר מסר כי בשנה אחת מתבצעות 20 מיליארד עבירות תנועה מכל הסוגים עבירה אחת בכל 2.5 דקות מתוכן 450 אלף שמסתיימות בתאונות, מהן 20 אלף תאונות עם נפגעים.