פסק דינו הנוכחי של בית המשפט העליון (נכתב בידי השופט אשר גרוניס, בהסכמת חבריו להרכב) נסב על דרכי המצאת כתבי בית דין בפקסימיליה לבית המשפט. הוא מלמד על הדרישה הקפדנית הנדרשת בקיום הוראות התקנות הרלוונטיות ככתבן וכלשונן.
מאז כניסתם של מכשירי הפקס לשימוש מרבים מתדיינים ועו"ד לעשות שימוש באמצעי זה להמצאתם של מסמכים לבתי המשפט. הניסיון מלמד שלא תמיד מקפידים הצדדים על קיומן של דרכי ההמצאה החוקיות של מסמכים בפקס.
לפני כחמש שנים תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי ונוספו אליהן הסדרים מפורטים להמצאתם של כתבי בית דין - הן בין הצדדים להתדיינות המשפטית והן בינם לבתי המשפט. להלן נסקור את ההסדרים האמורים בקצרה.
* המצאה לעו"ד - בכך עוסקת תקנה 497א', הקובעת מספר תנאים מקדימים. המשלוח ייעשה בימים א'-ה' (שאינם "ימי מנוחה"), עד השעה 16:00; למספר פקס שצד ציין בכתבי בית משפט שהוגשו מטעמו (או למספר המצוין בנייר המכתבים של עו"ד); מספר העמודים של המשלוח לא יעלה על 10, כשבתחתית כל עמוד תופיע חתימת השולח; למשלוח יצורף "דף משלוח בפקסימיליה" המכיל פרטים המצוינים בתקנות; בתוך 24 שעות משעת המשלוח יש לוודא באמצעות שיחה טלפונית את קבלת הפקס; והכל כמפורט בהרחבה בתקנות.
תקנה 497א'(ג') מוסיפה וקובעת, ש"הוראות תקנה זו לא יחולו על כתב בית הדין הראשון בתיק בין אותם בעלי דין, לרבות על בקשה בכתב שהוגשה לפני הגשת כתב תביעה או ערעור".
* המצאה לבית משפט - בכך עוסקת תקנה 497ב', בשינויים המחוייבים".
ניסוח התקנות מסורבל-משהו, ויש שקריאה לא מדוקדקת שלהן עלולה להטעות את המתדיינים, כפי שאירע במקרה נשוא פסק דינו המוזכר לעיל של בית המשפט העליון.
המבקשת ביקשה לערער על החלטה של ראש ההוצל"פ. ביום האחרון שנועד להגשתו של הערעור שלחה המבקשת בפקס את ערעורה למזכירות בית המשפט המחוזי בת"א. למחרת הגישה המבקשת את הערעור פיזית למזכירות בית המשפט, ובאותה הזדמנות גם שילמה את האגרה הנדרשת להגשת הערעור.
שופטת בית המשפט המחוזי, רות לבהר-שרון, קבעה שהמועד הקובע לעניין הגשת הערעור הינו יום הגשתו הפיזית ולא יום משלוחו בפקס (ומכך נגזרה המסקנה שהערעור הוגש באיחור). על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט העליון.
ככתוב לעיל, על הגשת כתבי בית דין לבית המשפט חלה תקנה 497ב'. התקנה קובעת בראשיתה את הרשות להגיש כתבי בית דין בפקסימיליה, ובהמשך היא מחריגה את הכלל בהתייחס ל"כתב הגנה, כתב תביעה, כתב תשובה, סיכומים בכתב, תצהירים והמרצות פתיחה".
"ההחרגה אינה מונה כתב ערעור", קבע השופט גרוניס בפסק הדין שדחה את הערעור, "ברם, הסיפא של תקנה 497ב' מורה, כי על ההמצאה יחולו הוראות תקנה 497א', בשינויים המחויבים. והנה בגדרה של תקנה 49א' מוצאים אנו, בפסקת משנה ג', שנאמר כי הוראותיה של תקנה 497א' לא יחולו על כתב בית דין הראשון בתיק. מאחר שכתב הערעור הינו כתב בית דין הראשון בתיק, הרי אין אפשרות להגישו באמצעות הפקסימיליה".
להוראות התקנות יש הגיון תפקודי-ארגוני. בהתייחס לאיסור על משלוח כתב בית דין ראשון בפקס, הגיון זה נעוץ בשני עיקרים ראשיים - האחד, בעת הגשתו של כתב בית דין ראשון יש צורך לפתוח תיק ולקבוע מספר דיוני להליך המשפטי; האחר, החובה לשלם אגרת בית משפט בפתיחתו של הליך משפטי חדש. שתי פעולות אלו אינן ניתנות לעשייה בדרך של משלוח כתב בית דין בפקס.
(רע"א 4086/01 אלדד צוראל חברה להשקעות ולבנין בע"מ נ. אפרתי, החלטה מיום 27.11.02. השופטים דליה דורנר, אליעזר ריבלין ואשר גרוניס. בשם המבקשת עו"ד אבי ניסן-חי, בשם המשיב עו"ד גדעון היכל)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.