בעוד כמה חודשים, אם התוכניות של אלפאסל מקבוצת אמבלייז ייצאו לפועל, הטלפון הסלולרי הישראלי הראשון ייצא לדרכו. החברה הישראלית הכריזה אתמול (ג') בתערוכת GSM3 בקאן כי הטלפון, המכונה M5, יהפוך למסחרי ביולי השנה. הוא אמור לעבוד על רשתות GSM ו-GPRS, ולהציג תכונות כמו מסך צבעוני בעל 65 אלף צבעים, מצלמה דיגיטלית עם יכולת אחסון של 500 תמונות, מצלמת ווידאו דיגיטלית שמסוגלת לצלם סרט באורך של חצי שעה, הורדה של קבצי וידאו ועוד.
החלום של "נוקיה ישראלית", שדובר בו כה רבות בשנים האחרונות, נראה היום קצת תלוש מהמציאות. אבל לדברי אבנר מור, מנכ"ל אלפאסל, לחברה הישראלית יש בהחלט כוונה להציב נוכחות במגרש בו שולט הענק הפיני. "אנחנו לא מדברים על 50% מהשוק", הוא מסביר, "אבל אלפאסל תהיה חברה ישראלית מאוד גדולה. מיליון יחידות בשנה זה פחות מ-1% מהשוק וזה מתורגם להכנסה של עשרות מיליוני דולרים בשנה. אלפאסל אולי עוד תהיה נוקיה ישראלית. גם נוקיה באה ממדינה של 6 מיליון תושבים".
הדרך שבאמצעותה מבקשת אלפאסל לכבוש לעצמה מקום בשוק יצרני הסלולר, מבוססת על מודל עסקי שמעניק למפעילים אפשרות "לבטא את עצמם" גם בהיבט של המכשיר עצמו. כך, הטלפון הסלולרי של אלפאסל מצויד בארבעה מקשים רכים, ניתנים לתיכנות, המאפשרים באמצעות לחיצה אחת להגיע לשירותים שונים שהמפעילים מספקים.
לדברי מור, "ההשקעה של המפעיל במותג לא באה היום לידי ביטוי בטלפון עצמו - לא בצבעים, לא בגרפיקה, לא בטרמינולוגיה, לא באייקונים של הממשק ולא בבחירת הצבעים במסך. מעבר לזה, מפעילים חייבים היום לעשות כסף מתקשורת נתונים. הבעיה היא, שאין להם שליטה על המכשיר. יש להם שליטה על הרשת - ברוחב הפס וביכולות אחרות - ויש להם שליטה על התוכן ועל השירותים שהם נותנים. אבל אין להם שליטה על המכשיר - לא מבחינת אפליקציות ולא מבחינת שפת המותג, ויזואלית או טקסטואלית.
"היום יש למפעיל שתי אפשרויות. הוא יכול ללכת לנוקיה או לכל ספק גדול אחר ולקבל מכשיר עם אפס גמישות לשינויים ולחיות עם זה, או ללכת לטייוואן, לשלם 5 מיליון דולר, לחכות שנה וחצי ולקבל מכשיר בהתאמה מלאה. אלה הן שתי הקצוות של הסקאלה. אנחנו נמצאים באמצע, עם פלטפורמה שמאפשר למפעיל להגדיר אפיונים בתוך שלושה חודשים, ללא השקעה, ועם מחויבות לכמויות יחסית קטנות מאוד ברמה של עשרות אלפים בודדים. בטייוואן לא מתחילים לדבר אתו עם פחות מחצי מיליון מכשירים".
מור אינו מודאג מכך שהמודל העסקי אותו נוקטת החברה, ושלמעשה קורא תגר על התפיסה האסטרטגית של ספקי המכשירים הגדולים, יעורר אותם לתחרות מחירים קשה, שספק אם חברה קטנה כמוה תוכל לעמוד בה. לדבריו, "הם לא ערוכים להתחרות בנו עכשיו ולעשות את מה שאנחנו עושים. להערכתי, יש לנו חלון זמן של כארבע שנים כדי שהמודל הזה יהיה מספיק משמעותי כדי שנקבל את נתח השוק שאנחנו רוצים".
בדרך לשם, אלפאסל מקווה להגיע לאיזון תפעולי כבר ב-2004. לשם כך, מסביר מור, היא תצטרך להגיע לקצב מכירות שנתי של 400 אלף מכשירים, כאשר מחירו של מכשיר יחיד למפעיל יהיה לדבריו 260-300 דולר.
מור אינו סבור כי מדובר ביעד יומרני. "אומנם אני מבקש מכל מפעיל התחייבות ל-20 אלף מכשירים בלבד, אבל ההערכה שלי היא שכל מפעיל ירכוש לפחות 100 אלף מכשירים. מעבר לזה, אנחנו פונים גם לשווקים ורטיקליים כמו השוק הרפואי, שוק המשחקים, שוק המכוניות ואחרים. יש שם חברות שרוצות להגביר את הנוכחות שלהן בשווקים האלה תוך ניצול הרשת הסלולרית, ואנחנו מתאימים להן טלפון שיכול להיות מסונכרן לאפליקציה מסוימות - כמו טלפון שיאפשר לפציינטים לקלוט תוצאות של בדיקות שונות".
הלקוח הראשון של אלפאסל, המעסיקה כ-70 עובדים, היא פרטנר, שאמורה להצטייד ביותר מ-40 אלף מכשירים בתקופה של שנה. בנוסף, לדברי מור, החברה חתמה על הסכם עם רשת חנויות אירופית גדולה, ומתקיים מו"מ עם שלושה מפעילים סלולריים נוספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
