הנאשם נהג במכוניתו בשעה ארבע לפנות בוקר, כשעימו שלושה נוסעים נוספים, בדרכו מת"א לאשקלון. במהלך נהיגתו התנגש במשאית שחנתה בשולי הכביש ואורותיה מהבהבים. כתוצאה מההתנגשות נהרגה אחת מנוסעות המכונית, בו במקום, וליתר הנוסעים נגרמו חבלות גוף.
ממצאי הבדיקות שערך בוחן התנועה המשטרתי העלו שהתאונה לא נגרמה עקב סטייה פתאומית של מכונית הנאשם, אלא עקב סטייה מתמשכת שלה מנתיב נסיעתה לשולי הכביש, היישר לתוך צידה האחורי של המשאית.
הנאשם הועמד לדין באשמת ביצוע עבירת הריגה. הוא הודה בכך שמות המנוחה נגרם עקב רשלנותו בנהיגה, אך התגונן מפני אישום ההריגה שיוחס לו (אישום שבצידו עונש של עד 20 שנות מאסר). התיק נדון בפני שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, יוסף אלון.
כשלוש שעות לאחר התאונה ניטלה מהנאשם דגימת דם. ממצאיה העלו כי הנאשם השתמש בסם מסוכן מסוג אקסטזי (M.D.M.A). ריכוז הסם בדם הצביע על כך שהנאשם בלע טבליה אחת או שתיים של הסם הנ"ל. בשל עובדה זו הואשם הנאשם בביצועה של עבירת הריגה, ולא בגרם מוות ברשלנות גרידא.
הנאשם טען כי לא נטל סמים. השופט אלון דחה את טענתו. הנאשם היה בדרכו ממסיבה במועדון בת"א, שאת פרטיו לא מסר. חזקה עליו שהסם שנמצא בדמו הגיע לגופו בדרך המקובלת, כלומר בנטילתו ע"י הנאשם עצמו. כמו כן, יהיה זה בלתי סביר בעליל להניח כי הנאשם לא חש בשום סימן מהסימנים שהסם הותיר בגופו ובנפשו.
המומחה מטעם המאשימה כתב חוות דעת, לפיה השפעתו של האקסטזי כוללת מצב רוח מרומם, אופוריה, תחושת קירבה ואינטימיות ותופעות לוואי, כגון איבוד תיאבון, דופק מהיר, כיווץ לסתות, חריקת שיניים והזעה. בנוסף, הסם עלול לגרום לעליית לחץ דם, עם דימום תוך מוחי, לכאבים בחזה, לדלקת כבדית, לפסיכוזה פרנואידית חריפה או כרונית, להפרעות בזכרון ובקצב הלב, ואפילו למוות.
בד בבד, המומחה הבהיר, שלא ניתן להעריך מה היתה השפעת הסם על הנאשם בתיק הנדון, שכן לא ידועה מידת הסתגלותו לסם, אם בכלל.
מנגד, הוגשה חוות דעת של מומחה מטעם הנאשם, שביקשה להצביע על חוסר יכולת למצוא מיתאם ברור בין רמת הסם הנמדדת בדם לבין השפעתו העיצבית של הסם. כן צויין בה, שהבדיקות שנערכו לנאשם לאחר התאונה מצביעות על כך שהנאשם לא היה נתון להשפעת אקסטזי (אישוני עיניים שווים ומגיבים לאור, לחצי דם בערכים נמוכים).
יצויין, שכאשר נשאל המומחה מטעמו של הנאשם במהלך חקירתו הנגדית, האם יסכים לנסוע ברכב הנהוג בידי אדם שבלע כדור אקסטזי, השיב תשובה שלילית.
ממצאי השופט אלון היו, כי "בנהיגת רכב ע"י נהג שהשתמש באקסטזי - בכמויות שנמצאו בדמו של הנאשם דנן - קיימת חשיפה פוטנציאלית לסיכון משמעותי העשוי להיגרם כתוצאה ממצבי האופוריה, הטשטוש, חוסר המיקוד, ההזיות ושאר הסימנים העשויים להתלוות לנהיגה במצב כזה. עם זאת, שני המומחים מסכימים כי היקף ההשפעות הנ"ל עשוי להשתנות מנהג לנהג".
האמנם, כטענת הסניגור, ניתק הקשר הסיבתי שבין נטילת הסם לבין התאונה, והאמנם נגרמה התאונה עקב "הירדמותו", של הנאשם? השופט אלון דחה טענה זו.
בפסק הדין עמד השופט אלון על ההבחנה שבין נהיגה בשכרות לבין נהיגה בהשפעת סמים מסוכנים. שתיית אלכוהול אינה אסורה לעצמה, אלא אם עסקינן בריכוז גבוה של המשקה המשכר. לעומת זאת, אצל נהג הנוטל סמים, "שכרותו" תיקבע מעצם נטילת הסם, ללא כל קשר לרמת ריכוז הסם בדמו.
פרשנות זו", נקבע בפסק הדין, "מתבקשת נוכח האבחנה המובנית שבתקנה 169ב'(ג'), לפיה מבחן 'שכרות האלכוהול' הינו מבחן כמותי (ריכוז העולה על המידה הקבועה), בעוד מבחן 'שכרות הסמים' הינו מבחן נוכחותי בלבד. אין בסיס ואין הצדקה כלשהי לפרש את ההיגד 'תחת השפעה של סמים מסוכנים', כהגדרה הדורשת מבחן 'איכותי' או 'כמותי' של ריכוז הסמים בדם או כמותם".
הנאשם הורשע, איפוא, בעבירת ההריגה ובעבירת הנהיגה בהשפעת סם מסוכן. עונשו עתיד להיגזר בתקופה הקרובה. (ת"פ מחוזי באר שבע 8076/01 מ"י נ. בניאשוילי, הכרעת דין מיום 1.5.03. בשם המאשימה עו"ד חצרוני, בשם הנאשם עו"ד מורגנשטרן)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
