ביהמ"ש העליון התיר חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים בנפרד באותה חברה

בני זוג שמקור הכנסתם הוא בחברה בה עובדים שניהם בתפקידים שונים, זכאים לבחור בחישוב נפרד של המס על הכנסתם. זאת, גם אם בחברה יש לאחד מבני הזוג מניות בשיעור של 10% או יותר.

כך קבע היום (ב') בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי ומהפכני, אשר ניתן בידי השופטת טובה שטרסברג-כהן בהסכמת השופטים אהרון ברק ואליעזר ריבלין. פסק הדין קבע, כי לבני הזוג עומדת הזכות לנסות ולהוכיח, שמקורות הכנסתם אינם תלויים זה בזה, ולפיכך הם אינם חייבים בחישוב מאוחד על המיסים.

בני הזוג רון ואסתר קלס עירערו לבית המשפט העליון על פסק דינה של שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, ברכה אופירתום. השניים עובדים בחברת עידו נסיעות. לבעל 22% ממניות ההנהלה בחברה ו-26.5% מהמניות הרגילות. בני הזוג ביקשו חישוב נפרד של המס על הכנסותיהם מן החברה. חישוב כזה היה מאפשר להפחית את המס המשולם על-ידם.

פקיד השומה סירב להיענות לבקשה לאחר שקבע, כי החוק איננו מאפשר חישוב נפרד לבני זוג העובדים בתנאים כאלה, והוא גם לא מאפשר להם לנסות ולהוכיח, כי הכנסותיהם אינן תלויות זו בזו.

אופיר-תום קבעה, כי החוק איננו מאפשר זאת (חזקה חלוטה).

עם זאת, היתה אופיר-תום ערה לבעייתיות שבקביעה, כאשר כתבה בפסק הדין, כי היא מחויבת לדחות את בקשת בני הזוג, גם אם הדבר יוצר מצב לכאורה בלתי הגיוני.

שטרסברג-כהן מציינת, כי עד עתה בתי המשפט המחוזיים התייחסו בצורה דומה לבעיה האמורה, כאשר קבעו: "יש להרכין את הראש בפני מצוותו של המחוקק".

פקיד השומה טען, באמצעות עו"ד עמנואל לינדר, כי אין אפשרות לברר מה שקורה "בתוך המשפחה", ולפיכך החוק - שאיננו מאפשר חישוב מס נפרד - מונע פירצת מס רחבה, אשר רשויות המס לא יוכלו לסכור אותה.

שטרסברג-כהן קובעת, כי יש לתת פרשנות אחרת לחוק, וזאת לאור העובדה שהחוק נחקק בשנת 1961 ומאז חלו שינויים בתפיסות החברתיות הרווחות. על המחוקק לבחון מחדש את ההסדר הנוגע למיסוי בני זוג, וזאת לאור ההתפתחויות שחלו בחברתנו ובשיטה המשפטית בארץ ובמדינות אחרות.

שטרסברג-כהן אומרת, כי הפרשנות הנכונה לסעיף 66 (ד') לחוק היא, כי זו איננה חזקה חלוטה, ומותר לבני הזוג לנסות ולהוכיח שמקורות הכנסותיהם לא תלויים זה בזה, ולפיכך הם זכאים לחישוב נפרד.

הפרשנות שניתנה עד עתה לחוק היתה מפלה, בעיקר בין גבר לאשה. היא יוצרת אפליה פסולה, העלולה להיות תמריץ שלילי לעבודת האשה ודחיקת רגליה לשולי מעגל העבודה. פרשנות כזו גם פוגעת בהשגת שוויון פיסקאלי בין המינים.

פגיעה זו, מוסיפה שטרסברג-כהן, איננה רק בשוויון בין המינים, אלא גם באוטונומיה של הפרט, ובזכותם של בני זוג להתייחסות אל כל אחד מהם כאל שלמות בפני עצמה. זאת, מבלי לוותר על ייחודם האישי על-ידי צירוף הכנסותיהם כאילו באו ממקור אחד, גם כאשר מדובר במקורות הכנסה שאינם תלויים זה בזה.

עוד אומרת שטרסברג-כהן, כי למרות הפרשנות שנתנה לחוק, עדיין יש לשלטונות המס יתרון, שכן על בני הזוג להוכיח, כי הכנסותיהם באו ממקורות שאינם תלויים זה בזה.

ביהמ"ש העליון החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, על מנת לבחון את התלות בין מקורות ההכנסה של בני הזוג ולהחליט בהתאם. את הזוג קלס ייצגו עוה"ד ניר הורנשטיין ואבי אלתר. על פקיד השומה הוטלו 20 אלף שקל הוצאות משפט. (ע.א 900/01).