סיום השביתה - מי הם המנצחים בפרשה; סיכום ביניים

המו"מ המרתוני בין שר האוצר, בנימין נתניהו, ויו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, נערך בצל האיומים ההדדיים. מצד אחד, של נתניהו, להחליש את כוחה של ההסתדרות באמצעות חקיקה בנושא שכר וכוח אדם. מנגד, של פרץ, להשבתה מלאה של המשק.

צירופו של אייל ארד לצוות ההסברה של ההסתדרות בתחילת המו"מ, וההתקפות האישיות הגוברות של פרץ על נתניהו, דירדרו את העימות הפוליטי והאישי בין השניים, ששיאו היה ביום חמישי האחרון, עם איומו של שר האוצר לשבור בחקיקה את יכולת השביתה של ההסתדרות. המפגש הממשי הראשון של נתניהו ופרץ היה יומיים לפני ליל הסדר - לפני כחודש. מאז היו לשניים קרוב ל-20 מפגשים מרתוניים של יותר מ-100 שעות, שרובם התקיימו בלילות, בין חצות לחמש לפנות בוקר.

הגורם הממתן במו"מ היה השר מאיר שטרית, שנדחק לשוליים ערב חג הפסח השני. יש אומרים, שנתניהו לא רצה בהסלמה, אבל נדחף לקו הנוקשה על-ידי כמה מראשי האגפים באוצר.

להלן מאזן הביניים של המנצחים במו"מ:

* רה"מ, אריאל שרון. רשם הישג פוליטי חשוב. הוא שמר על "ידיים נקיות", ונמנע מלהתערב בעימות החריף בין שר האוצר ויו"ר ההסתדרות. כן נתן גיבוי פומבי לבנימין נתניהו, בלי לפגוע ביציבות הממשלה, שיותר ממחצית שריה נחשבים לנאמניו של נתניהו.

* שר האוצר, בנימין נתניהו. המנצח בנקודות בעימות. הוא הוכיח, שהוא בעל הבית בכלכלת ישראל, ושרק איתו אפשר לסגור עניינים. הוא קיבל את הסכמת ההסתדרות לקיצוצי שכר גדולים, בהיקף כולל של 4 מיליארד שקל. קיצוצי השכר יהיו בכלל העובדים במגזר הציבורי. עלה בידיו לסכל נסיונות של עמיר פרץ, ויועצי התקשורת שלו, לתקוע טריז בינו לבין רה"מ.

איום החקיקה מבחינת נתניהו היה טקטיקה, ולא מהות. אבל הרטוריקה המלחמתית בעשרת הימים האחרונים סיבכה אותו קשות עם שבעת הוועדים החזקים במשק, שאת תמיכתם הוא צריך, אם ברצונו לחזור לראשות הממשלה.

* השר במשרד האוצר, מאיר שטרית. חוזר כעת למרכז הבמה, לאחר שנדחק הצידה ערב החג השני של פסח. שטרית הסתייג מהקו הנוקשה של הנהלת האוצר בסוגיית החקיקה בנושא שכר וכוח אדם. כמעט כל מה שהושג במו"מ הלילה, הושג למעשה כבר לפני שלושה שבועות במו"מ המקצועי שניהל שטרית עם ההסתדרות.

* הממונה על השכר, יובל רכלבסקי. ניצח במערכה. התקבלה תפיסתו, של ניהול מו"מ בהסכמה עם ההסתדרות. לאורך כל הדרך חשב, שחקיקה בנושא שכר וכוח אדם אינה רצויה. רכלבסקי סבור גם, שהפחתת שכר סבירה בהסכמה ועל דעת העובדים עדיפה על שחיקת שכר ריאלית גדולה בחקיקה, שהיתה מובילה לשביתות ולמשברים בלתי פוסקים עם כל הוועדים ומקומות העבודה.

* הממונה על התקציבים באוצר, אורי יוגב. האיש המשפיע והחזק כיום במשרד האוצר. מבחינתו, פתרון סוגיית קרנות הפנסיה, קידום ברפורמות מבניות והקטנת מעורבות הממשלה בכלכלה ב-2% תוצר מדי שנה, זה העיקר. כל השאר, קיצוצי שכר וצמצום כוח אדם, אמנם חשובים והכרחיים להקטנת הגירעון התקציבי, אך רק שלבים בדרך להצגת היעדים היותר חשובים. יוגב מחזיק את המפתח למדיניות הכלכלית של האוצר בשלוש השנים הבאות. עם זאת, יצטרך להתפשר עם ההסתדרות בחלק מהרפורמות המבניות שתיכנן.