פרשת הבנק למסחר עוד רחוקה מסיום

פרשת הבנק למסחר רחוקה מסיום, למרות האירועים הדרמטיים היום באולמה של השופטת עדנה קפלן. לפנינו עוד שורה של אירועים, רובם בתחום המשפטי, המבטיחים שהפרשה תלווה אותנו כנראה עד סוף העשור.

1. אתי אלון תערער על חומרת העונש. הסניגור יהושע רזניק אמר שהכין את מרשתו לעונש קשה, אבל לא עד כדי כך. למעשה, הכתובת היתה על הקיר עוד בעת מתן הכרעת הדין. קפלן דחתה את גירסתה של אלון, אשר דיברה על הכורח בו היתה נתונה בשל מצוקתו של אחיה, עופר מקסימוב. זה היה קו ההגנה היחיד של אלון, אשר הודתה כבר לפני שנה במעשיה, וניהלה מלחמה אחת ויחידה: על העונש.

קפלן ציינה, ובצדק, שהיו לא מעט מעשים של אלון שעמדו בסתירה לטענה זו. בעלה שלומי נהנה מחלק מכספי הגניבה; גיסתה לשעבר, יפה מקסימוב, קיבלה כרטיס אשראי שכוסה באותם כספים; ואלון עצמה גנבה 70 אלף שקל בבוקר בו התוודתה על מעשיה, כדי לשלם לעורך הדין אליו פנתה. לא סביר להניח שבית המשפט העליון ישנה בצורה משמעותית את העונש, שכן הוא לא יתערב בממצאיה העובדתיים של קפלן.

2. הבנק עצמו נתון כעת תחת כינוס של הכנ"ר, שלמה שחר, וניהול מיוחד של עו"ד אורי ברגמן ורו"ח יהודה ברלב. הללו מתמקדים כעת בעיקר בתשלום ללקוחות הבנק לפי ערבות בנק ישראל. כאשר יסתיים המהלך, כנראה בסוף השנה, יעבור הבנק למצב של פירוק.

המפרקים ינסו למכור נכסים על מנת לפרוע את החובות לנושים, בראשם עומד בנק ישראל המממן את התשלום ללקוחות. מדובר בסופו של דבר במעט מאוד נכסים: רשיון הבנק, השלד הבורסאי ואולי קצת נכסים אחרים. במקביל, יוגשו תביעות נגד כל מי שהתקרב לבנק - המנהלים, בעל השליטה שמיל ובר, הדירקטורים, המבקר, רואי החשבון. בירורן של תביעות אלו, אם לא יושגו הסכמי פשרה, יימשך שנים רבות.

בסופו של התהליך, כך ניתן לשער במידה רבה של ודאות, תקבל המדינה בחזרה כמה מיליוני שקלים - חלק קטן בלבד מהעלות בה נשאה. גם אלון ויתר המעורבים ייתבעו ובוודאי יוכרזו פושטי רגל; מכאן לא תבוא הישועה לקופת המדינה.

3. במקביל נמשכים משפטיהם של עוד כמה מעורבים, ובראשם עופר מקסימוב. הלה נקט, לאחר הרשעתה של אחותו, בקו הגנה מפתיע: הוא טוען, כי החזיר לאלון את כל הכספים ולכן יש לשאול אותה היכן הם. אלון כמובן מכחישה בתוקף. בינתיים כבר ניתן לקבוע, שתקוותיה המופלגות של המשטרה - לפצח באמצעות פרשת הבנק למסחר כמה ממנגנוני הפשע המרכזיים בארץ - נכזבו.

4. ועוד הערה לסיום: קפלן דיברה רבות בגזר הדין על לקוחות הבנק למסחר שאיבדו את רכושם. זה נכון, אבל בערבון מוגבל, כי בסופו של דבר, כולם אמורים לקבל את כספם באמצעות ערבות בנק ישראל. מובן, שאיש לא יפצה אותם על עוגמת הנפש, על אובדן הרווחים ועל לילות רבים של חרדה. אך מי שבאמת איבדו את כל עולמם, הם כמה עשרות עובדי הבנק, שאיש אינו מוכן להעסיק אותם - על לא עוול בכפם. אותם איש לא יפצה.