בנק ישראל מבקש להגביל פתיחת חשבון ע"י רו"ח או עו"ד ללקוחותיהם

פתיחת חשבון למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, תתאפשר בתנאי שהיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים או של כל פעולה בחשבון, לא תעלה על 50 אלף שקל.

בשני המקרים, תנאי נוסף לפתיחת החשבון הוא חתימה על הצהרה של המבקש על המטרה המיוחדת של החשבון.

בעל חשבון שהפר את התנאים, יקבל התראה. אם המשיך להפר לאחר קבלת ההתראה, הבנק יקפיא כל פעולה בחשבון, למעט משיכת היתרה הקיימת, סגירת החשבון ופירעון חובות.

הצו נשלח ביום שלישי לאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט. הנגיד, דוד קליין, מציין, שעיקרי השינויים בצו החדש הותאמו לשינוים שנעשו בחוק, לאור הערות של גופים בינלאומיים, וכן על סמך הניסיון שנצבר בנושא. רוב השינויים נוגעים לחובות זיהוי הלקוחות הבנקאיים, בנוסף לדיווח וניהול רישומי התנועות בבנקים.

בין השאר, נוגעים התיקונים המוצעים בצו שהוציא הנגיד ב"חשבון קורספונדנט" שמנוהל לבנק זר או לתאגיד זר, שפועל כבנק להשקעות או כמסלקה.

איגוד הבנקים מתנגד לתקרה של 200 אלף שקל שנקבעה לגבי חשבונות שפתחו עורכי דין ורואי חשבון. האיגוד טוען, כי הסכום איננו ריאלי לסוג החשבונות בהם מדובר. הם גם טוענים, שהבנקים לא יהיו ערוכים להפעיל הוראה זו ב-1.1.04, ומבקשים דחייה של חצי שנה.

האיגוד גם מתנגד להוראה חדשה אחרת, להוריד את תקרת הפעולות המחייבות דיווח מ-200 אלף שקל, ל-50 אלף שקל. הבנקים טוענים, כי היא לא נחוצה, ורק תביא לריבוי דיווחים בסכומים שאינם משמעותיים מבחינת המלחמה האמיתית בהלבנת הון, כמו גם להעצמת הרשות לאיסור הלבנת הון מעל למה שהתכוונו מקימיה.

הבנקים טוענים, כי מדובר בדיווחים שרובם כשרים לחלוטין, והדבר מהווה פגיעה נוספת בפרטיות הלקוח. זאת, בטרם נקבעו כללים לביעור מידע שהצטבר ברשות. לטענתם, הדבר יטיל עול נוסף על הבנקים, שיכביד על העול המוטל לגבי הדיווח על פעולות בלתי רגילות.

הצו המתוקן גם כולל רשימת פעולות של לקוחות הבנקים, שעלולות להיראות בלתי רגילות ומחשידות, כמו למשל שימוש תדיר בכספת על ידי מספר רב של אנשים; הפקדות מרובות על ידי אדם שאיננו בעל החשבון או מורשה חתימה; אי-הצגה לפירעון של שיק בנקאי מעל 12 חודשים לאחר הוצאתו.