מסתובבים, מסתובבים

הכסף הכי גדול והכי זול בעולם שוכב במסדרונות הממשלה. קוראים לו, כמה ציני, "כסף ציבורי". ימין שמאל, ליכוד עבודה, פקידים ופוליטיקאים שופכים אותו בכמויות אחד על השני, אחד אל השני. "שלטת בתוכנו אריסטוקרטיה הקרועה למעשה מחיי ההמונים", אמר דוד בן-גוריון, כשרק החלה להיבנות כאן "השיטה" היוצרת הבדלים מודגשים בעוצמה ובהטבות הכלכליות בין האליטות לבין הציבור הרחב.

אליטות אינן עילית, אינן עידית, לא "סלתה ושמנה", "מלח הארץ", או מעמד העליון, כתבה פרופ' חוה עציוני-הלוי. "אליטות הן קבוצות קטנות של אנשים בעלי עוצמה והשפעה, הנובעים מן המשאבים שהחברים שבהן חולשים עליהם, העולים בהרבה על אלה שברשותם של אנשים אחרים".

עמוד השער של "גלובס" בתחילת השבוע (א') הוא תמצית הכלכלה היהודית האוליגרכית, 55 שנים אחרי הקמת המדינה. שלושה סיפורים מהחיים. הראשון: יוסי שניר, פעם מנכ"ל משרד התמ"ס, חיפש עבודה טובה ומצא את ידידו לדרך, שר התחבורה הקודם, אפרים (עבודה) סנה. תקופתו של סנה במשרד התאפיינה בדבר אחד: מינויי מקורבים. במסגרת זו הדיח את עמוס עוזני מהרכבת ומינה את שניר. במקביל ביקש להזיז, בלי שזה יעשה רעש, את גדעון שמיר מתפקיד מנכ"ל רשות הנמלים והרכבות (אז).

איך עושים את זה? קוראים לשמיר, אומרים לו שלום ולא להתראות, מבטיחים לו תפקיד יועץ לרשות בשכר שהוא קיבל כמנכ"ל ומממנים מיד את החבר, עמוס רון. האם רון היה צריך את שמיר כיועץ? ממש לא.

זה בדיוק מה ששר התחבורה הנוכחי אביגדור (ישראל ביתנו) ליברמן, רוצה שיקרה עכשיו ברכבת. כדי שיוסי שניר ילך בשקט, כדי שאפשר יהיה להכניס לתפקיד מישהו "בראש שלנו", שולחים את יו"ר הרכבת, החבר המקורב הוותיק משה (ליכוד) ליאון, שיציע לשמיר הצעה שהוא שאי אפשר לסרב לה: להיות יועץ בשכר של 5,000 דולר לחודש. האם מישהו הולך להשתמש ביועץ היקר הזה? ספק. מאיפה הכסף? בטח לא מהכיס של ליברמן או של ליאון.

סיפור שני: הנהלת בנק ישראל החליטה למנות את מזכיר הוועד הקודם אבי אלהב, לתפקיד ממונה על הארכיב, השכפול והרכב. העובדה שמעולם לא היה בבנק המרכזי תפקיד כזה, עשויה להיראות, לטיפשים כמונו, שאולי אין צורך בתפקיד הזה. אבל מי אנחנו שנצייץ? דוד קליין ושות' רוצים לחיות טוב עם הוועד, הם למדו בבית הספר את האמירה: שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו. והעיקר: זה לא מהכיס שלו.

סיפור שלישי: שר הפנים, אברהם (שינוי) פורז מינה את יו"ר נעמת לשעבר, עפרה (עבודה) פרידמן, זאת שעמיר (עם אחד) פרץ לא רצה לראות אצלו, לראש ועדת הערר המחוזית בתל אביב. מתאימה? בעלת חסרת כישורים מתאימים? מה זה באמת משנה. פרידמן ופורז מכירים מזמן. הוא אמנם אף פעם לא סבל את ההסתדרות, אבל על פרידמן הוא דיבר טובות. שמה חזר והוזכר במסדרונות "שינוי" כשחיפשו שם שמות של נשים-כוכבות שיצטרפו ליהודית נאות שהיתה האשה היחידה ברשימה דאז. אז לא הסתדר החיבור, עכשיו דווקא כן.

סיפור עממי: שופט שאל נאשם שהובא בפניו: ממה אתה מתפרנס? השיב האיש: "מסתובבים, מסתובבים". אמר השופט: "האם יכול אני להתפרנס רק אם אסתובב סביבך?" השיב האיש: "לא כך. יישב נא כבודו על כסאו, וירשה לי להסתובב סביבו. שנינו נתפרנס מזה בכבוד".