הדד-ליין הקרוב של חברות הכבלים

נדמה שהמועדון החברתי הכי אקסקלוסיבי במדינת ישראל מצד אחד, שחבריו נפגשים בתדירות הגבוהה ביותר מצד שני, הוא הקלאב של בעלי המניות של חברות הכבלים. מה שאי אפשר לומר על המועדון הזה זה שהוא מגובש מבחינה חברתית. החברים הקבועים בו הם אליעזר פישמן מערוצי זהב, צבי יוכמן מתבל, המייצג את הבנקים הבעלים, ושמואל דנקנר ממת"ב, כשלצידו תמיד נמצא מאיר סרברניק, מנכ"ל דנקנר השקעות.

אתמול התקיימה פגישה נוספת של המועדון ויצא ממנה קצת עשן לבן: סיכום בעל פה על סיכום שאולי יהיה בכתב, אם אף אחד לא יטרפד את זה, לגבי הקמת חברת התשתית של הכבלים. הטיוטות עדיין רצות מיד ליד, והאנשים קצת נזהרים מלומר שיש הסכם סופי, אך את המכשלה הגדולה ביותר עברו.

על פי הסיכום אתמול, חלוקת הבעלות בין החברות תיקבע על פי תמונת מצב הלקוחות בשבת הקרובה, 1 בנובמבר. הנוסחה שנקבעה תהיה חיבור בין לקוחות הטלוויזיה לבין לקוחות האינטרנט המהיר, כך שלחדירת האינטרנט המהיר בכל חברה וחברה תהיה חשיבות בקביעת אחוזי הבעלות.

נכון להיום, תבל מחזיקה במספר לקוחות האינטרנט המהיר הקטן ביותר, מכיוון שהחלה באספקת השירות מאוחר יותר. עם זאת, היא מחזיקה בכשליש מערוצי זהב.

החלוקה המוערכת היום, שלא מביאה בחשבון את החזקות תבל בערוצי זהב, היא: כ-34% לתבל, כ-40% לערוצי זהב וכ-26% למת"ב. חלוקה זו עשויה להשתנות באחוז או שניים לכאן או לכאן.

הקמת החברה נדרשת כמה שיותר מהר כדי לקבל את הרשיון ממשרד התקשורת. ואותו צריך, כדי להגיש אותו לממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, עד ה-15 בנובמבר. אם לא יוגש עד אותו תאריך, לא יוארך היתר המיזוג שגורר בעקבותיו גם היתר לשיתוף פעולה עד המיזוג. וזה מה שמכניס את חברות הכבלים ללחץ. היום הן משתפות פעולה בתחומי השיווק (מותג HOT) והתוכן, ואם ב-15 בנובמבר לא יהיה היתר, הנפילה תהיה גדולה.

ההשקעה המוערכת בהקמת רשת הטלפוניה, בשלב ראשון, היא 350 מיליון שקל ב-3 שנים, וזו גם ההתחייבות שנתנו החברות לממונה על ההגבלים העסקיים, הכלולה בתנאי אישור המיזוג ביניהן.

עבודת הכנת טיוטת הרשיון במשרד התקשורת נמצאת בשלבים מתקדמים ביותר, בהתאם לבקשה שחברות הכבלים הגישו לפני יותר משנה, ומי שמרכז אותה הוא סמנכ"ל ההנדסה והרישוי, חיים גרון.

- מה קורה עם רשיון הטלפוניה?

גרון: "עובדים עליו במרץ".

- אם חברות הכבלים יודיעו היום על הקמת חברת תשתית, אתם נותנים להן רשיון?

"בימים הקרובים נעביר להן את טיוטת הרשיון להערות. אם לא תהיה להן אף הערה, זה הרשיון. אם יהיו להן הערות, אנו נבחן אותן ונראה אם צריך לשנות משהו, לתקן משהו. היעד הוא לעשות מאמץ שיהיה בידיהן רשיון מלא לפני תום המועד שקצב להן הממונה".

- הממונה רוצה את זה בתחילת נובמבר.

"אבל עם כל הכבוד לממונה, אנחנו לא עובדים לפי לוחות הזמנים שלו. כל המערכת, גם אנחנו וגם חברות הכבלים, עושים מאמץ להתכנס לפי לוחות הזמנים. הבעיה העיקרית שנותרה על הפרק היא על שם מי לרשום את הרשיון. הם עדיין לא הקימו את החברה המשותפת".

- ישנם דברים שעדיין פתוחים?

"מבחינתנו, אנו לא רואים מניעה רצינית לתת את הרשיון. כבר יש לנו ניסיון ברשיון כזה, הרשיון שנתנו לאופק העולם החדש. העובדה שמדובר בטכנולוגיה שונה, לא משנה את המהות. זה עדיין רשיון כללי עם שירות אוניברסלי לכל דורש, עם כל הדרישות שיש מבעל רשיון כללי. אני חושב שבמידה שהמכשלה האחרונה של הישות המשפטית תוסר, בתוך כמה ימים תועבר להם הטיוטה, ואם לא יהיו יותר מדי הערות, שבוע אחרי כן אפשר לתת את הרשיון. זה תלוי בהם. בסך הכל אנחנו די מתואמים איתם. ישבנו איתם על הדברים העיקריים".

- יש דברים שהם רוצים ולא יקבלו?

"יש דבר אחד שהם רוצים והוא בבחינה אצלנו, וזה התיול בבית המנוי (ראו מסגרת נפרדת). זה נושא שלא יעכב את הרשיון. זהו סוג של הוראה שאפשר לתת אותו מחוץ למסגרת הרשיון במסגרת סעיף 5 לחוק. זה בסמכות משותפת של המנכ"ל ושלי".

- מה עשוי לעכב את מתן הרשיון?

"מלבד נושא התיול בבית המנוי יש גם בקשה של חברות הכבלים לניידות מספרים. זאת אומרת, שלקוח של בזק שירצה לעבור לכבלים, יעבור עם המספר שלו. יש בזה יתרון שיווקי גדול מאוד למתחרה חדש. אולם, תוכנית המספור הקיימת אמנם מזכירה את האפשרות הזו, אך רק באופן תיאורטי. אין עדיין אפילו לוח זמנים לדבר הזה. אולי מהמשא ומתן עם חברות הכבלים ייצא לפחות לוח זמנים.

"בעיה נוספת היא החיוב בחוק לשירות אוניברסלי. היום, יש יישובים בפריפריה שחברות הכבלים לא מספקות להם טלוויזיה רב-ערוצית, כמו למשל ברמת הגולן. גם בטלוויזיה הן מחויבות בשירות אוניברסלי, אך יש גם מוסד שנקרא ועדת חריגים והוא מאשר להן, במקרים קיצוניים, להימנע ממתן שירות. חברות הכבלים דורשות שהחלטת ועדת החריגים תהיה תקפה, במקביל, גם לגבי הטלפוניה, שהרי הטלפוניה אמורה לבוא על גבי תשתית הכבלים".

ואיפה בכל הסיפור הזה מסתתר מיזוג הכבלים? ובכן, הוא עדיין קיים, לפחות בתיאוריה. לצורך זה, יש כמה תיאוריות. מבחינת בעלי המניות של הכבלים, סדר הדברים הנוכחי הוא קודם כל להקים את חברת התשתית, אחרי כן לממש את הסדר הנושים של תבל, ואחרי כן, אולי, מיזוג. ואם לא מיזוג מלא של שלוש החברות, אולי מיזוג של תבל ומת"ב, שנראה יותר קל, אם אכן ייכנסו למת"ב משקיעים נוספים, כמו דלק למשל. אחד מבעלי המניות אמר ל"גלובס" בהקשר זה: "מיזוג קטן או גדול, אחד מהם יהיה בחודשים הקרובים".

תיול בבית המנוי

חברות הכבלים ביקשו, גם בניסוי שעדיין לא החל וגם בשירות המסחרי, לאפשר להן להשתמש בתיול של בזק בבית המנוי, כפי שיס משתמשת בתיול של הכבלים בבית המנוי, כאשר ההסדר הוא שהמנוי רוכש את התשתית, באמצעות סכום סמלי, מחברות הכבלים. לגבי הניסוי, לא ניתן להן אישור.

חיים גרון: "בניסוי לא יהיה שימוש בתשתית הטלפוניה של בזק. את הניסוי אפשר לבצע כהלכה בלי להשתמש בחוטים של בזק. כניסה לנושא הזה יכולה להביא טענות מצד בזק, יכולות להגיע תביעות משפטיות מצד בזק שמשתמשים בציוד שלה. כדי למנוע את כל הדבר הזה ולאפשר לניסוי הטכנולוגי לרוץ כל מה שצריך זה לחבר את הכבל הקואקסיאלי של חברות הכבלים, שלגביו אין מחלוקת שהוא שייך לחברות הכבלים, למתקן מתאם. את הטלפון יש לחבר למתקן המתאם. זה הכל, ולא צריך לעשות שום שימוש בחיווט בבית המנוי ולהיכנס לשאלות למי יש זכות שימוש בו".

- מה לגבי הרישיון המסחרי?

"ברור שלא נרצה להגיע למצב, שאם למנוי יש 5-4 טלפונים בבית, טלפון בכל חדר, והוא רוצה לעבור מבזק לחברת הכבלים, ואין לו כבלים בכל חדר, לא ניתן יהיה להשתמש בתיול הנחושת הנמצא בקירות ויהיה צריך לחצוב אותם ולהניח חוטים מחדש.

"זה מזכיר קצת את הסיפור של השימוש המשותף בתיול של YES והכבלים. שם עלתה אותה שאלה. האם צריך לומר למנוי, שאם הוא רוצה לעבור למתחרה, אז בהזדמנות זו עליו לפתוח את כל הקירות ולהעביר חוטים מחדש? ואז נמצא הסדר מצוין, שמאפשר למנוי לרכוש את החוטים, אם הם לא שלו, בעלות מסוימת שנקבעה בחוק.

"כך או כך, זו שאלה שצריך לתת עליה את הדעת ולמצוא פתרון שקודם כל לא ייאלץ את המנוי לחצוב בקירות שלו איפה שלא צריך. כמובן שאם למישהו יש זכויות קנייניות, שלא ייפגע, ויקבל את התמורה".

הערה: אליעזר פישמן, בעל מניות בערוצי זהב, הוא גם בעל השליטה בגלובס.

אליעזר פישמן, בעל מניות בערוצי זהב, הוא גם בעל השליטה ב"גלובס".