ברק: אני לא מוכן לשמוע שפרקליטים מבקרים שופטים

אני לא מוכן לשמוע שפרקליטים יוצאים מבית המשפט ומבקרים את השופטים, אמר ברק. זה לא יכול להיות שפרקליט יאמר בית המשפט טעה, השופט שגה, הוא לא הבין את הטיעון. את זה אני לא מוכן לשמוע ולא מוכן לקבל. בית המשפט הוא הגוף שמוסמך לפרש את החוק, הטעים נשיא בית המשפט העליון, והפרשנות שלו היא זו הקובעת. הפרקליטות תפקידה להביא את הדברים לפני בית המשפט. לכל גוף יש את התפקיד שלו ואני מצפה מהפרקליטים בפרקליטות שיבינו את זה ולא יסייעו למי שמנסים ממילא לפגוע בבית המשפט. שלא יצטרפו למחנה הזה. פרקליט לא אמור לבקר את בית המשפט ולא אמור לחלק לו ציונים. זה לא מתקבל על הדעת. לא כשהוא יוצא מבית המשפט, לא בדרך חזרה לפרקליטות ולא אחרי שחזר למשרד. אם לפרקליטות יש ביקורת על פסק דין יש לה מסלול ביקורת לגיטימי אחד: בקשת דיון נוסף. אני מצפה מכם להקפיד על כך".

הדברים של ברק הפתיעו את הקהל שלו. "מסביב הוחלפו מבטים וכולם ניסו בעיקר להבין על מה הוא מדבר, על איזו ביקורת, מי אמר עליהם משהו לאחרונה", סיפר אחד המאזינים. "כולם התרשמו שמדובר בתגובה אמוציונאלית לאירוע קונקרטי וטרי. רק למחרת כשהתפרסם בג"ץ הגיור (מדובר בהחלטה שניתנה לפני כחודש על ידי הרכב מורחב ובה נקבע כי חוק השבות חל גם על מי שנכנס לארץ כלא יהודי והתגייר במהלך שהותו בה, ע.ב.) אז בדיעבד עשינו אחד ועוד אחד והבנו שברק הכין את הקרקע לביקורת שהוא צפה על פסק הדין".

דוברת בתי המשפט, עו"ד תמר פול כהן: "לגבי התוכן המיוחס לנשיא ברק, דברים ברוח זו אכן נאמרו באירוע הפרידה לארבל. לגבי הקישור לבג"ץ הגיור - זו ספקולציה חסרת בסיס. אין שום קשר לבג"ץ הגיור. ברק התייחס לאירועים שאירעו בעבר ובהם הביעו פרקליטים ביקורת על בית המשפט".

2. לפיד: מינינו ארבל בהיותה סמל. ברק: דווקא לא

באותו האירוע דיבר שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, על השיקולים שהובילו למינויה של ארבל לעליון. "ארבל היא היום סמל למאבק בשחיתות הציבורית, סמל לשלטון החוק. הוועדה לבחירת שופטים לא יכלה שלא למנות סמל כזה לבית המשפט העליון".

ברק, שהוזמן לאירוע על תקן היותו יועץ משפטי לממשלה לשעבר, מיהר להגיב. "ארבל לא מונתה כסמל, הוא אמר, אנחנו לא ממנים סמלים, סמלים לא כותבים פסקי דין. אנחנו ממנים משפטנים ומינינו אותך עדנה כי אנחנו מאמינים שיש לך את הכישורים להיות שופטת טובה ואנו מאמינים ומקווים שתעמדי בציפיות".

אחרי כל אלו דיברה גם ארבל עצמה. היא לא התייחסה ישירות למחלוקת בין השר לנשיא בית המשפט העליון אבל הוסיפה לנאומה הכתוב הערה בעל פה: אני רוצה לספר לכם שאחרי המינוי הרבה אנשים עצרו אותי ברחוב ואמרו לי שמבחינתם, המינוי שלי לעליון פירושו ששלטון החוק יישר גבו וזקף קומתו, אמרה ארבל.

3. זוכרים את רובינשטיין?

ביום רביעי אחר הצהרים אמור בית המשפט העליון לשוב ולהתכנס לדיון בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה על סגירת תיקי האי היווני וגינתון. על רקע התלקחותו הצפויה החוזרת של העימות בין מזוז לארבל, אי אפשר שלא להקדיש דקת מחשבה למי שאך לא מזמן התערבל לו באותה הקלחת ואיכשהו הצליח להשאיר הכל מאחוריו: אליקים רובינשטיין, השופט רובינשטיין בשבילכם, התמנה לבית המשפט העליון באותו היום שבו התמנתה השופטת עדנה ארבל. מאז הוא צלל לפי הספר אל מאחורי המסך השיפוטי והיא, אין לה רגע דל. הוא נגוז לו בבת אחת מהחיים הציבוריים, והיא, מככבת במהדורות החדשות.

אז חשוב לומר, ארבל הרי לא יוזמת את המתקפות הבלתי פוסקות עליה, את הפרסומים הקשים. הם נובעים מעיסוקה הקודם, מאופיה, מתפישתה השיפוטית. חלקם העיקרי נובע מהסערה סביב הדו"ח שכתבה בעניין האי היווני וראש הממשלה, מכתב האישום שהנחיתה על היועץ המשפטי החדש.

אי אפשר להניח שארבל לא ידעה כבר אז שהיא נוהגת באופן שיקפיץ את מזוז. אלא שהיא התקשתה, כמו כמה מקודמיה, לדעת מתי לשחרר, להכיר בכך שהמערכת עוברת לידיים אחרות, מוביל אחר, בעל בית חדש. שלה אין יותר מילה קובעת. היא רצתה לחשק את בעל הבית הזה, להותיר דגל בשטח, וסופה שהמערבולת שיצרה רודפת אחריה גם לתוך בית המשפט העליון.

מה אפשר ללמוד מכל זה? בעיקר דבר אחד: שטוב מאוד שהליך כזה, שבו פרקליט מדינה או יועץ משפטי מקפץ מכיסאו הישר אל בית המשפט העליון, אינו אפשרי יותר. ארבל ורובינשטיין היו שני המקפצים האחרונים ומקרה ארבל מוכיח שטוב שכך. הצינון חיוני כדי לשמור על הפרדת רשויות מוחלטת. זה יועיל לרשות המבצעת, זה הכרחי לרשות השופטת.

4. מזוז לא יפסוק בסכסוך בין האוצר לבנק ישראל

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לא יכריע במחלוקת בין האוצר לבנק ישראל. מזוז החליט כי ינסה להוביל את הצדדים להסכמה וכי אם לא תתגבש כזו יתמצת את הנקודות השנויות במחלוקת ויחזירן להכרעת הבג"ץ.

העימות בין האוצר לבנק ישראל, סביב דרישת האוצר לקיצוץ שכר העובדים בבנק, הגיע לשולחנו של מזוז על פי החלטתו של בית המשפט העליון מסוף מאי. הרכב בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, שדן בעתירה בעניין הסכסוך בין האוצר לבנק ישראל, המליץ לצדדים להביא את המחלוקת בפני היועץ המשפטי לממשלה. הם קיבלו את ההמלצה. מזוז כינס בשבוע שעבר דיון ראשון של הצדדים והתרשם שהמחלוקות מצומצמות יותר ממה שניתן היה להתרשם על פי כתבי הטענות.

עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא כי באופן עקרוני יש להביא להכרעת היועץ מחלוקות בין רשויות המדינה לגופים אחרים, רק אם שני הצדדים מתחייבים לקבל על עצמם את הכרעתו. זאת משום שלדעתו העדר הסכמה כזו מוביל למצב שבו המדינה מחויבת לקבל את ההכרעה, שכן היא כפופה ליועץ המשפטי לממשלה, ואילו הצד השני אינו מחויב: תתקבל הכרעה לטובתו, יכבד אותה. תתקבל הכרעה לרעתו, ידחה אותה.

מכיוון שבמקרה הנוכחי לא ביקש בג"ץ את התחייבות הצדדים לקבל על עצמם את הכרעת היועץ, ינסה מזוז להוביל אותם להכרעה מוסכמת. אם כזאת לא תתגבש הוא יצמצם מאוד את המחלוקת, ינסח אותה מחדש, ויעבירה להחלטת בית המשפט, כדי שההכרעה תחייב את כולם. *