סר האמפרי בלשכת רואי חשבון

ללשכה היתה דילמה: כיצד גם לתמוך במאבק נגד תכנוני המס האגרסיביים וגם לא לכרות את ענף פרנסתם של חבריה. הפיתרון: ניסוח פתלתל והעתקת הדגש לכיוון אחר לגמרי

כיצד מתמודדת לשכת רו"ח עם שאיפתו של מנהל רשות המיסים, איתן רוב, לצמצם את תכנוני המס האגרסיביים? מצד אחד, היא חייבת להפגין אזרחות טובה ולתמוך בצעדו של רוב. מצד שני, עליה להביא בחשבון את העובדה שתכנוני המס נותנים לא מעט פרנסה לחבריה.

התוצאה היא לוליינות לשונית שלא היתה מביישת את הקולגות בלשכת עורכי הדין. נייר העמדה של הלשכה, שנוסח בידי ישראל שטראוס בהשתתפות כמה מבכירי העוסקים במיסוי, מצליח לדבר בכמה משפטים על הנושא לשמו נכתב, ומיד משם לעבור להטפה בדבר מדיניות מיסוי כוללת.

הלשכה פותחת ואומרת, שהיא מקדמת בברכה את צעדו של רוב, וכי מדובר בנושא ש"פעמים רבות מדיר שינה מעיניהם של רואי החשבון, כך שלשכת רואי חשבון רואה את הצורך בטיפול בתופעה עם רשות המיסים עין בעין". ואז באים כמעט שני עמודים של נימוקים הלוך ושוב, לכאן ולכאן, שלא היו מביישים שום שיעור גמרא בישיבה מכובדת.

והנה משפט הנראה כאילו נלקח הישר מפיו של סר האמפרי, גיבור הסדרה "כן, אדוני השר": "הימנעות ממס תיחשב כלגיטימית כאשר נורמות אנטי תכנוניות אינן חלות לגבי התכנון, בעוד שהימנעות ממס תיחשב כלא לגיטימית כאשר נורמות אנטי תכנוניות חלות גם חלות לגביה. חשוב להבהיר, כי לא כל הימנעות ממס לא לגיטימית תיתפס כפלילית, וכי קיימים תכנוני מס שאינם לגיטימיים, אשר עצם בטלותם איננה גוררת כשלעצמה סנקציות פליליות".

נניח שצלחנו בשלום את שני המשפטים המופלאים הללו, אז מהו תכנון מס בלתי לגיטימי אשר גם ייחשב כפלילי ("אגרסיבי" בלשון העם)? סר האמפרי נכנס שוב לפעולה:

"על רקע האמור לעיל, בשים למורכבות העניין ובמטרה לפשט את הדברים ולהתמקד בעיקר, ובכפוף לאמור להלן, דומה כי תכנוני המס שייחשבו כתכנוני המס שיוגדרו כ'לא לגיטימיים' - בעיקר לעניין שומות ורק במקרים חריגים גם לעניין סנקציות אחרות - הינם תכנוני מס שאינם כלכליים ושאינם בעלי עיגון סביר בלשון החוק". מי שהבין - שיקום.

אבל זה לא העיקר, לפחות לדעת שטראוס וחבריו. את שני העמודים הבאים של נייר העמדה הם מכתירים לשם שינוי במילים ברורות: "הבעיה האמיתית - התנהלות ההליך השומתי". לדעתם, והדבר מודגש באותיות גדולות, יש לשנות מיסודה את אווירת גביית המיסים, וזה מה שיתן את הפיתרון האמיתי לבעיית תכנוני המס. ופתאום מתברר, שבלשכה יודעים לכתוב בלשון בני אדם:

"לא בכדי היכתה התופעה האמורה שורשים עד כי כמעט הפכה ל'מכת מדינה'. רשות המיסים נתפסת בשנים האחרונות בעיני ציבור רחב כרשות המתנהגת לא אחת בדרכים שאינן מתאימות לרשות שלטונית.

"במסגרת זו ניתן למנות בעיקר היאחזות מוגזמת באפשרויות לקריאת החוק או לפרשנותו ללא כל ביסוס כלכלי, המביאות לתוצאות מס אבסורדיות ולעיתים באזהרות מפני נקיטת הליכים פליליים, כשהכוונה בהן היא לגרום לנישום 'להיות חכם'".

ללשכה יש טענות, מוצדקות לכשעצמן, בדבר "סחר סוסים" המתנהל לעיתים בין הנישום או מייצגיו לבין פקידי השומה. לדברי שטראוס, כך נוצרת האווירה בה מנסה הנישום לנקוט פוזיציות קיצוניות, פשוט כחלק מהיערכותו למו"מ עתידי.

שטראוס מדגיש: "על מנת שניתן יהיה למגר את תופעת תכנוני המס הלא לגיטימיים, יש צורך בקיומה של הדדיות והגינות - התנהגות כלכלית ורציונלית הן מצד הרשות והן מצד הנישומים. טיפול בנישומים ללא 'טיפול שורש' בהתנהלות פקידי השומה, נדון לדעתנו לכישלון מראש". בכך למעשה מתפרצת הלשכה לדלת פתוחה, שכן רוב הכריז עוד לפני שנכנס לתפקידו שזוהי בדיוק מטרתו.

ולסיכום: "אם רשות המיסים תחליט על צעדים בוני אמון, תכריז על כל, ובפועל תורה על הוצאת שומות כלכליות, יהא בכך כדי לגרום לרובו הגדול של ציבור הנישומים להימנע מתכנוני מס אגרסיביים, באופן שיאפשר לרשויות המס לטפל נקודתית במיעוט הנישומים שיבחר להמשיך ליישם תכנוני מס אגרסיביים". ובא לציון גואל.