פליק-פלק לאחור

מגמה שורית לאורך היום התמתנה בשעה האחרונה של המסחר, והנאסד"ק אפילו רשם ירידה קלה * המאמר האוהד בבארונס על ה-ויסטה דחף את מיקרוסופט קדימה ב-1.3% * אקסון מוביל סיימה בעלייה מתונה בלבד, למרות שדחקה את וול-מארט מראש רשימת ה-Fortune 500

לא קל להסביר מה מריץ את הניקיי ומה עוצר את הדאו אבל עובדה, זה מה שקורה. אולי זה סתם היה מצב רוח של יום שני, נראה מה יהיה היום.

חברת מטאלינק הודיעה שבתערוכה שתיערך ב-9 וב-10 באפריל באטלנטה, היא תציג את המעבד החדש שלה, ה-WLAMPlus, שמתבסס על טכנולוגיות Wi-Fi מתקדמות עם הסטנדרט החדש שנכנס לשטח האלחוט, ה-802.11n. השבב מייצג יכולות ייחודיות להפצה של מולטימדיה אלחוטית. לאחר סידרה ארוכה של ניסיונות והדגמות אצל לקוחות וחברות שעובדות עם החברה הישראלית בשיתוף פעולה, תציג מטאלינק בתערוכה העברה של תמונות טלוויזיה ברזולוציה גבוהה, דיגיטאלית, באלחוט. איכות התמונה, מבטיחים במטאלינק, תהיה ברמה של העברה בכבלים. ממכיוון שיצא לנו לראות העברה כזאת במציאות אנחנו מאשרים את דברי ההנהלה, ומוסיפים כי האיכות היא לפחות ברמה של כבלים, ונראה שאפילו טובה יותר.

דבר זה לא אומר כרגע כלום מלבד שתהיה הצגה נאה באטלנטה, שאין ספק שתגרום לרבים להשתאות מהאיכות והיכולות של הטכנולוגיה. מכאן ועד למכור ולהרוויח הסיפור אינו קל, אבל להבדיל מהסיפור של החברה הזאת בעבר, סיכויי ההצלחה הפעם גדולים בהרבה. החברה מתקדמת כעת עם אסטרטגיה שאמורה להביא את המוצר לנישת שוק חדשה, שלדברי כל מומחה בשטח (וגם בדיקות לא מעטות של החברה עצמה) תוביל הפעם את החברה לאותה הצלחה מסחרית מקווה. הפעם, כך נראה לנו, להבדיל מהפעמיים האחרונות, החברה הצליחה לפתח ולייצר מוצר חדש שמתאים ודרוש לשוק שמתפתח במהירות. יש במקרה הזה סיכוי גבוה שאפילו ללא מאמץ גדול, רק מעצם היותה בשטח עם הטכנולוגיה החדשה, החברה תעבור ב-2007 ואילך לרמות שונות לחלוטין של מכירות.

רוב המומחים בעולם, מגרטנר ועד ABI מאמינים שתחום אלקטרוניקת הצריכה האלחוטית הביתית עומד בפני התפוצצות מעלה. האנליסט פיליפ סוליס מקבוצת המחקר של ABI, טוען שבגלל אימוץ סטנדרט ה-802.11n, ב-2007 יעלה מספר היחידות תואמות ה-Wi-Fi שיימכרו לצרכני אלקטרוניקת הצריכה הביתית לכ-95 מיליון, לעומת ה-8.8 מיליון שנמכרו ב-2005. לדברי המומחים תחום זה מהווה אתגר עצום והזדמנות ענקית לחברות שמסוגלות לייצר שבבים נושאי יכולות Wi-Fi. מה שמעניין בנושא הזה את משקיעי מטאלינק הוא שאת החברות שהגיעו לרמת הטכנולוגיה שמאפשרת להן להראות ביצוע אמיתי בשטח, אפשר לספור על אצבעות יד אחת, ומטאלינק היא אחת מהמובילות ביישום הטכנולוגיה הזאת. סטנדרט ה-802.11n אומץ ואושר על-ידי קשת רחבה של שחקני אלקטרוניקה, החל מהמפיצים הגדולים: סוני, היטאצ'י, טושיבה, שארפ, סאניו, סאמסונג פיליפ ומיקרוסופט , דרך תעשיות המיחשוב כמו אפל , דל-מחשבים ואינטל , תעשיות הנטוורקינג בראשות סיסקו ונטגיר, תעשיות האלחוט מנוקיה ומטה (כולל NTT, קוואלקום ומוטורולה) וכלה בתעשיית המוליכים למחצה, שכמה מהחברות המובילות בה נכנסו לתמונה במרץ. הבולטות הן מארוול , אינטל וברודקום . אין שום ספק שאם קבוצה מכובדת כזאת דוחפת סטנדרט, הרי שדינו של הסטנדרט הזה שיעבור ויתקבל, ואו אז נפתחת הדלת בפני מטאלינק.

בהנחה שאכן תתחיל התעוררות בתחום השימוש של הטכנולוגיות הללו באלקטרוניקת הצריכה הביתית, הרי שמטאלינק תתחרה נגד מספר מצומצם מאוד של חברות, אבל שכל אחת מהן היא מתחרה לא פשוטה. מדובר בחברות מהסוג של ברודקום (BRCM) או אטרוס (ATHR). לצורך כך פיתחה החברה שותפויות אסטרטגיות עם כמה מענקיות העולם בתחום, במיוחד עם חברות קוריאניות ויפניות. כעת הכל בידי ההנהלה, והם יצטרכו להלחם על נתח השוק שלהם.

הנקודה המעניינת כאן, כאמור, היא שאם אכן תפרוץ טכנולוגיית האלחוט המתבססת על Wi-Fi ב-2007 אנחנו מעריכים שגם ללא גאוניות שיווקית תוכל מטאלינק לשלש ולרבע את הכנסותיה כבר באותה שנה, מה שיעביר אותה לרווח ומה שללא ספק ייתן דחיפה רצינית למניה. החברה נסחרת היום בשווי שוק של פחות מ-100 מיליון דולר, שבעצם משקף עדיין זיכרונות די מדכאים מהעבר. המניה, שבתחילת 2004 נגעה ב-9 דולר, הידרדרה בנובמבר 2005 לרמה של 3.8 דולר ומאז היא עולה. תוצאות הרבעון האחרון של 2005 לא הרשימו במיוחד, אולם העליות במניה אינן קשורות כרגע לתוצאות, אלא לעובדה שיותר ויותר גופים מוסדיים אוספים את המניה הזאת מתוך ציפייה שהתחום אכן יפרוץ ב-2007 ומטאלינק היא החברה שמציגה את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר.

פגשנו את הנהלת החברה ולפי מראה העין ומשמע האוזן אין שום סיבה בעולם שאם הדלת תיפתח, החבורה הזאת לא תפרוץ פנימה בגדול, אז מי שמחפש סיכוי-סיכון סביר יש לו כאן הזדמנות. ואיך אפשר בלי תשובה לשאלה החוזרת לגבי מטאלינק - הם כבר בשטח המון זמן ולא הצליחו, למה שיצליחו הפעם? ובכן, ההנהלה עונה על השאלה הזאת עוד לפני שהיא נשאלת. ה"כישלונות" בעבר לא נבעו ממום בחברה או משהו. במקרה הראשון השוק נעלם עם המשבר של שנת 2000 ובמקרה השני, של טכנולוגית ה-VDSL, החברה שוב הצליחה לייצר מוצר לשוק קיים, אבל קטן יחסית. עם זאת, החברה בכל זאת מוכרת ומממנת את עצמה, עד כה, בכוחותיה היא. במבחן התוצאה עד כה העובדה שהחברה הצליחה לעבור את המשבר ולפתח מוצר חדש שמתאים לגל הטכנולוגי הבא בתחום הצריכה, רק מוכיחה שמדובר בהנהלה עם הרבה תושיות ויכולות. נראה שהפעם הולכים בכיוון הנכון.

השעה הקשה של נובה

ננומטריקס (NANO) מקליפורניה מעצבת, מייצרת ומשווקת מערכות בקרה ומדידה שבהן משתמשים בתהליכי הייצור של המוליכים למחצה. למעשה פועלת החברה בתחום המטרולוגי (Metrology) תורת המידות והמשקלים (נא לא לבלבל עם מדעי מזג האוויר כמובן). בתחום הזה פועלת גם נובה הישראלית, וביום ו' האחרון הגישה החברה האמריקנית תביעה נגד החברה הישראלית בטענה של הפרת פטנט. הפטנט המדובר מגן על מתודולוגיה לקביעת קרינה אבסולוטית של חומרים בתחום האולטרה ואיולט. ננצל הזדמנות לא נעימה זו ונדבר על נובה, כי המניה שמידרדרת זה שנתיים ורבע ללא הפסקה, נכנסת כעת לעוד שלב של סיפורי תביעות, תיקוני דו"חות וירידה במכירות.

נובה הונפקה ביוני 2000 והיא אחת החברות שקרן תעוזה השקיעה בה בעבר. כמו כל חברות הטכנולוגיה כך גם נובה נחתה באוקטובר 2002 על תחתית של כ-86 סנט, ומשם טיפסה יחד עם החבורה הטכנולוגית כולה לרמה של 8.2 דולר בינואר 2004. אלא שמאז תחילת 2004 המניה מידרדרת כמעט ללא הפוגה ומבלי שלקחה חלק בהתאוששות הטכנולוגית שהחלה שוב באוקטובר 2005 ונמשכת עד היום.

המניה איבדה מאז ינואר 2004 יותר מ-76% מערכה ומאז אוקטובר 2005, תחילת ההתאוששות הטכנולוגית המתחדשת, איבדה כ-25% מערכה. את דו"חותיה המסכמים ל-2005 תפרסם באמצע אפריל, לאחר שבפברואר פרסמה תוצאות ראשוניות, שלפיהן ההפסד ברבעון הרביעי של 2005 נע בין 1.5 ל-2 מיליון דולר, על מכירות של 8-8.5 מיליון דולר.

התוצאות הרבעוניות מייצגות מכירות שנתיות של כ-30-33 מיליון והפסד שנתי של 6.5-7.5 מיליון דולר. על הפנים. במקביל לאותו דיווח מקדים בפברואר, הודיעה החברה שתצטרך לתקן את דו"חותיה ל-2004, מכיוון שרשמו לא כפי שצריך הכנסות מכמה מערכות שמכרו עם אופציה לשידרוג. לכן תצטרך החברה להנמיך את הכנסותיה ואת הרווח הנקי בכ-10% ל-2004.

כאילו המכות האלה לא מספיקות, והנה בנוסף החברה גילתה ברגע האחרון שברבעון הראשון של 2005 שיטת הקצאת ההכנסות מחוזי שירות מסוימים לא נעשתה כראוי, וגם עניין זה דורש תיקון. "זאת, וכל התאמות נוספות שתתבקשנה מבדיקת רואי החשבון (יתוקנו)", כתוב בדיווח. כלומר, יש עוד כמה דברים שיצוצו על פני השטח. נשיא החברה ומנכל"ה, ד"ר גיורא דישון, הסביר אז בפברואר שהחברה שמה דגש קודם כל על תיקון הדו"חות והתאמתם לחוקים החדשים. בקיצור, המשקיעים לא אוהבים הצהרות כאלה ואפילו שהן נעשות באמת לצורך הבהרה ותיקון המעוות ולכן, לדעתנו המניה מידרדרת.

עכשיו נחתה עליהם תביעת הפטנט, שהם צריכים כמו קוץ באחוריים. נקודת אור אחת שנראית כרגע בקצה המנהרה היא שלחברה יש עדיין בסיס מזומנים נאה של כ-23 מיליון דולר להישען עליו (לפחות כך דווח בפברואר). אם התביעה בקליפורניה תיכנס למסלול של בתי משפט, אזי קצב שריפת המזומנים בחברה יגדל ויכרסם במהירות באותם ה-23 מיליון דולר שבקופה. עורכי דין יודעים לחסל קופות בכישרון רב.

עד כאן חצי הכוס הריקה אבל יש גם חצי כוס מלאה בקשר לנובה. יש הטוענים שדווקא התביעה הזאת שמגישה ננומטריקס, מעניינת מאוד כי אין מאחוריה שום בסיס ואפילו מושבעים חסרי דעת יבינו זאת מיד. אז מדוע ננומטריקס מגישה תביעה, הרי גם לה זה עולה כסף לא קטן?

ובכן, אנחנו שומעים שהתביעה היא מה שקוראים, "תביעת לחץ", ובתרגום חופשי, תביעה שמטרתה להפעיל לחץ ולהוריד את מחיר המניה וערך החברה. מסתובבת טענה שננומטריקס שמה עין על נובה ומעוניינת לקנות אותה, ולמה לא? רכישה של החברה הישראלית, עם הידע שלה והמזומנים בקופתה, מעניינת חברה כמו ננומטריקס מאוד.

אין לנו מושג כמובן על עניין הפרת הפטנט ומה מכסה או לא מכסה הפטנט הזה ושל מי הוא בכלל. אבל נער היינו וגם זקנו ועברנו מקרים של "עוקץ" יותר מפעם בחיים, ואפילו אנחנו עצמנו נפלנו בדברים כאלה. ננומטריקס, אם היא רוצה לרכוש את נובה היא תעדיף כמובן לשלם מה שפחות, וכדי להוריד מחיר הם יעשו הכל ויותר מכך. בתחרות העזה בין החברות, תשומת לב ההנהלה של נובה תשתבש אם אכן הם ייכנסו להליך משפטי ארוך ויקר. ננומטריקס נמצאת במסע של רכישות ומתחילת השנה רכשה כבר שתי חברות. רק החודש היא רכשה את חברת סולוריס מבוסטון, חברה פרטית בתחום הבדיקות והבקרה של מוליכים למחצה, ב-7 מיליון דולר במזומן.

בינואר רכשה את אקסנט טכנולוגיות מאורגון, שגם היא פועלת באותו התחום. האם החליטו בננומטריקס ללכת על נובה? אנחנו מהמרים שכן. בעיקר בשל העובדה ששמענו ממומחה בתחום, שמבחינת המוצר לנובה יש יתרון גדול. 50%-100% מעל מחיר התחתית לבעלי המניות, שהגיעו לשפל. ההצעות הללו נראות נפלא בימים של שפל למניה, ובעלי המניות נוטים אז למכור. לנובה יש כ-15.5 מיליון מניות. אנחנו היינו מחכים מעט, לפרסום הדו"חות באפריל; אם הם לא יראו הישגים מרשימים ואולי אפילו יאכזבו יותר (תן לרואי החשבון לחטט והתוצאה ידועה מראש). מכיוון שבלוק גדול של מניות נובה, כ-32%, נמצא בידי גופים מוסדיים (כלל אלקטרוניקה, אינוונטק, תעוזה, אוסטין אנד מארקס וקאפיטל אינטרנשיונל) אנחנו מניחים שאם בנק השקעות אמריקני יטפל בנושא בחוכמה עסקית, נראה ניסיון לרכישה. כמובן שתעשו שטות אם תרוצו לקנות נובה בגלל הסיפורים שלנו. תבדקו בבקשה והסיכון כאן, לידיעתכם, שווה לסיכוי.

סייפן - מתחילה לעניין

סייפן , שנראית לנו אחת החברות היותר מקצועיות מבין הישראליות מול העולם הפיננסי, מכרה בצורה מאוד מסודרת למעלה מ-4 מיליון מניות (כולל ה-15% של הגרין שו, שאין ספק שינוצלו) בעבור מנהליה, עובדיה ובעלי מניות ותיקים, ועוד 340 אלף מניות לעצמה, כך שבסה"כ יעברו מהציבור לחברה ובעלי מניותיה כ-130 מיליון דולר.

מתוך הסכום הזה החברה תקבל כ-11.5 מיליון דולר בלבד, וכל השאר יעבור לכיסי המשקיעים ובצדק. זו גדולתה של וול סטריט ועזרתה לפיתוח תעשייה בכלל וטכנולוגיות בפרט. כעת, כשכל מי שרצה למכור מכר בצורה מסודרת, המניה מתחילה להיות הרבה יותר מעניינת.

נציין שהחברה מינתה בסוף השבוע שעבר את אידה קידר מליץ כדירקטורית. מליץ, כמו דן פרופר שמונה באחרונה למועצת המנהלים של צ'ק פוינט , מגיעה מתחום שנחשב (די בטעות) כבלתי טכנולוגי לחלוטין - הפלדה. המינוי צריך להאיר נקודה אפלה במוחות חברינו "משוגעי הטכנולוגיה", והיא שביזנס זה ביזנס, והצלחה או כישלון של חברה תלויים ביכולתה להרוויח ולמכור. לא תנהלו את הביזנס, טכנולוגי או לא טכנולוגי, בהיגיון עסקי אז - לא יהיו לכם עסקים.

אנשים כמו קידר ופרופר מכירים את עולם העסקים הרבה יותר טוב מצוות הניהול של צ'ק פוינט או סייפן, ותרומתם לשתי החברות הטכנולוגיות הללו היא מעל ומעבר. ועכשיו לשאלה מדוע סייפן מעניינת. ההיסטוריה מראה שאם הנפקה משנית ערב פרסום דו"חות שנתיים עוברת חלק (וכאן, במקרה של סייפן ההנפקה עברה חלק מאוד אפילו, שהרי המניה מחזיקה מעל למחיר ההנפקה, מה שמצביע על ביקוש יתר). נכון, המניה, במונחי מכפיל נורא יקרה, אבל לא אם קצב הצמיחה העתידי יכה את התחזיות, ולנו נראה שזה מה שקירה. איך שלא תבדקו את הדברים, תגלו שהנפקה משנית (במיוחד מהסוג הזה, שהבעלים מוכרים) שמצליחה כל כך, מבשרת על עליות מחירים נאות במניה.

ולסיום, אי.סי.טל התעוררה מאוחר מדי לטעמנו, והחליטה להתחיל ולבצע מדי פעם רכישה עצמית של מניותיה. הסכום שאושר לצורך כך הוא 15 מיליון דולר. אם החברה תצטרך לקנות את המניות בשוק החופשי, הרי שמחכה לה בעיה בגלל הכמות הצפה הקטנה. 15 מיליון דולר רבותי זה יותר מ-15% משווי החברה אתמול (ב'), אחרי העליות. אי.סי.טל יותר וטי.טי.איי פחות הן שתי חברות שמציעות טכנולוגיות שידרוג בתחום התקשורת, מה שקרוי Enhancement platforms. הטכנולוגיות הללו שהוצעו לתקשורת כבר בסוף המאה הקודמת באו טרם זמנן, אבל היום הביקוש להן הולך וגובר. הקונסולידציה בתחום התשתיות, שהודגמה במיזוג בין אלקטל ולוסנט, בהחלט דוחפת את הטכנולוגיות האלה קדימה. "

הכותב משקיע בניירות ערך שונים ולכן עשוי להיות לו עניין בחברות עליהן הוא כותב בטור זה. מערכת "גלובס" אינה אחראית לתוכן המאמר ואין לראות בו משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו עקב פעולותיו.