שלי יחימוביץ': לא הח"כים, אלא פקידים אמביציוזיים קובעים את תקציב המדינה

"אין לי אג'נדה חברתית, אלא כלכלית. לכל מי שאומר שאני מדברת מהבטן, אני אומרת שאני מדברת גם מהראש וגם מהבטן. אני לא מדברת על חמלה כי חמלה מגיעה מהרגש". כך אמרה היום (ג') ח"כ שלי יחימוביץ' במפגש 'בימת לשכות המסחר', הדן בקווי מדיניות התקציב ל-2007.

יחימוביץ' המשיכה: "אם יש משהו שלמדתי בחודשים המועטים בהם אני ח"כ הוא שיש חיבורים באמת בלתי צפויים. למרות שיש בינינו תהום, יש דברים שגם מחברים אותנו. אני מסכימה עם הממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, על ההישג הגדול בשיקוף של תקציב הביטחון, אבל אני שואלת איפה השקיפות באופן התנהלות התקציבים בישראל. אם יש ויכוח בין גורמים באוצר על התקציב, למה שאני אאמין לפרסומים שלהם.

"המספרים הם פלסטלינה, אין להם משמעות כי אין לנו את הכלים לבקר את האוצר. הצורה בה מתקבל תקציב המדינה וחוק ההסדרים היא לא דמוקרטית ולא הגיונית. לא מתקיים דיון על תקציב המדינה. זה מתקיים כך: יושבים פקידי האוצר ומחליטים מה ייכנס לחוק ההסדרים, הם מכניסים את כל מה שהם יכולים להעלות על הדעת לסל שלהם.
הם מדברים על הפרטות בלי בקרה. הפרטה זה טוב, אז נכתוב הפרטה. מהפרטת רשות הדואר עד להפרטת מוסדות לחוסים שמתפעל משרד הרווחה.

"יושבים הרבה פקידים מאוד אמביציוזיים, שרוצים להראות לבוסים שלהם מי יכול לחתוך יותר בתקציב. אחר כך שולחים את ההערות למשרדים השונים שמחזירים הערות - והאוצר יכול להתעלם מהן.

"יוצא בסופו של דבר ספר של מאות עמודים שאין אף שר שקרא אותו או יקרא אותו. ואז יש את שיטת הפרד ומשול. כל שר מקבל את החלק שלו, אבל אף אחד לא יודע מה קורה במכלול המלא. חברי הכנסת מקבלים את התקציב 4 ימים לפני ההצבעה והם לא יכולים, גם אם ירצו, לקרוא את כולו ולהגיב עליו.

"התקציב קובע את כל חיינו ואני חושבת שאף מכריע יותר מהמלחמה. גם כשיוצא הספר המלא, חברי הכנסת מקבלים אותו אחרי העיתונאים. אני הייתי צריכה להשיג את ספר התקציב מעיתונאית, כשאני צריכה להצביע עליו בוועדת הכספים.

"שלא יטעו אתכם, קובי הבר הוא האישיות השלטונית החזקה במדינה; יותר מראש הממשלה ומשר האוצר. אין שום היגיון, אין שום הגינות ושום מוסר. אין גם שום היגיון כלכלי. עד מתי נצטרך להסתמך על גאידמקים למיניהם?"