מגניב? רק מבחוץ

כבר שנים לא מעטות נמנים החוגים לתקשורת באוניברסיטאות ובמכללות השונות על חוגי הלימוד הפופולריים ביותר. צעירים רבים מעוניינים להתקבל ללימודי התקשורת, מתוך מחשבה כי תואר בתחום יסייע להם להשתלב, מאוחר יותר, בתחומים הנראים להם, לפחות מבחוץ, כזוהרים ומרתקים. כדי להשתלב בתחום מוכנים צעירים לא מעטים אף לעבוד תקופה מסוימת ללא תשלום, רק על מנת להשיג דריסת רגל.

מי שבסופו של דבר מצליח להשתלב במשרדי הפרסום, בכלי התקשורת השונים, בחברות האינטראקטיב ובמשרדי יחסי הציבור, נתקל במציאות אפורה בהרבה. המציאות הזו כוללת עבודה מול לקוחות תובעניים (משרדי פרסום ומשרדי יחסי ציבור) דד-ליינים מטורפים, שעות עבודה רבות ושכר לא גבוה.

"גלובס" בדק את רמות השכר המקובלות במחלקות החדשות בטלוויזיה, בעיתונים ובאתרי האינטרנט השונים, במשרדי הפרסום, חברות האינטראקטיב ובמשרדי יחסי הציבור. הנתונים מראים כי לפחות בשנים הראשונות השכר נמוך מאוד, וברוב המקרים אינו עולה משמעותית גם כשהוותק עולה. כתבים צעירים מרוויחים שכר הנמוך מהשכר הממוצע במשק, כ-7,500 שקל ברוטו, חלקם אף מרוויחים שכר נמוך בהרבה. התקציבאים במשרדי הפרסום נדרשים להיות זמינים כמעט 24 שעות ביממה, ואף הם מגרדים את השכר הממוצע מלמטה.

הנתונים יכולים להסביר, אולי, מדוע הפכו ענפים אלו בשנים האחרונות ל"נשיים" וצעירים. רוב נשי בענף מסוים, כמו עובדים צעירים, הוא אחד המאפיינים העיקריים לענפים שבהם השכר נמוך.

אז כמה שווה לכם לראות את השם שלכם בעיתון או באתר אינטרנט? מהבדיקה עולה כי כתבים מתחילים ברשת שוקן משתכרים כ-3,500 שקל, שכר מינימום. ב"ידיעות אחרונות" זוכים כתבים מתחילים למשכורת של כ-5,000 שקל ברוטו, בדומה למשכורת אותה מקבלים כתבים ב"העיר" וכתבים מתחילים ב"הארץ". כתבים בכירים יותר ב"הארץ" מגיעים למשכורת חודשית של כ-8,000 שקל ברוטו. ב"ידיעות אחרונות" משתלם, קצת יותר, להיות כתב ותיק ועובד בחוזה קיבוצי. אלו עשויים להגיע, אחרי שנים של עבודה בעיתון, למשכורת חודשית של כ-20,000 שקל ברוטו. כתבים המתוגמלים על פי כתבה יקבלו עבור כתבה גדולה למוסף של "ידיעות אחרונות" כ-2,500 שקל, ועבור כתבה למוסף של "מעריב" כ-1,500 שקל. כתבה ל"מקור ראשון" תזכה את הכותב ב-1,000 שקל.

גם באתרי האינטרנט המצב אינו שונה בהרבה. עורכים בדסק של אתר ONE מקבלים שכר של כ-7,000 שקל, בדומה לכתבים בכירים. כתבים בכירים באתר מרוויחים הרבה פחות- כ-3,500 שקל.

באתר האינטרנט NRG יזכה כתב מתחיל למשכורת של כ-5,000 שקל ברוטו, שכרו של עורך יעמוד על כ-7,000 שקל, ועורך בכיר ישתכר כ-10,000 שקל. באתר האינטרנט YNET משתכרים כתבים ועורכים מתחילים כ-6,000 שקל, ועורכים בכירים כ-10,000-12,000 שקל בחודש. מי שרוצה להשתלב במחלקת החדשות בטלוויזיה מתוך מחשבה כי השכר גבוה, טועה. תחקירן מתחיל משתכר כ-4,000 שקל ברוטו, כתב מתחיל, עם ניסיון ברדיו או בטלוויזיה מקומית, יזכה לשכר של כ-7,000 שקל ברוטו, ועורך משנה לכ-8,000 שקל ברוטו.

בענף הפרסום המצב אינו טוב בהרבה. אולי מדובר בסביבת עבודה מעוצבת יותר ממערכות העיתונים, אך עובדים בענף מספרים על שעות עבודה ארוכות, לקוחות הדורשים זמינות של 24 שעות ביממה ושכר לא גבוה. בדרגים הגבוהים, סמנכ"ל קריאייטיב, סמנכ"ל מדיה וכו', המשכורות אמנם גבוהות יחסית, אבל הדרך לתפקידים אלו, שמספרם מצומצם באופן טבעי, כוללת שנים של עבודה תובענית ובשכר נמוך (מצ"ב טבלה).

גם בחברות האינטראקטיב המצב דומה. שכר הבכירים גבוה, ושכר יתר העובדים, נמוך. השכר הממוצע של סמנכ"לי לקוחות בחברות אינטראקטיב עומד על כ-20,000 אלף שקל בחודש, שכרם הממוצע של סמנכ"לי קריאייטיב עומד על כ-17,000-20,000 שקל בחודש, תקציבאי בכיר מרוויח כ-10,000 שקל, ותקציבאי שאינו בכיר בין 6,000 ל-8,000 שקל בחודש. בחברות יחסי הציבור שכרם של התקציבאים דומה ונע בין 6,000 ל-10,000 שקל בחודש, תקציבאים בכירים מרוויחים בין 10,000 ל-13,000 שקל בחודש, וסמנכ"ל לקוחות משתכר כ-17,000-20,000 שקל.