שבר בשלושה מקומות

מאז ועד עתה לא זכור לי שבוע קשה מהשבוע האחרון בספורט האמריקני. פתאום נמצא טרף בקדשי הקדשים של הדברים הנשגבים והטהורים ביותר של האמריקאים - העם הספורטיבי ביותר בעולם - בכדורסל שלו, בפוטבול שלו, ובבייסבול שלו.

שופט הכדורסל טים דונאהי נאשם בהימורים על משחקים ששפט ב-NBA ונשיפות במשרוקית כך שהמשחקים יסתיימו לפי ה-under/over, שהוא התערב עליו, כנראה בהשפעת העולם התחתון. מייקל ויק, הקווטרבק של אטלנטה פלקונס מה-NFL, נאשם שארגן באחוזתו קרבות כלבים אכזריים למטרות הימורים. ובבייסבול עומד להישבר אחד מהשיאים היוקרתיים והעתיקים ביותר - מספר ההום-ראנס של אייקון הבייסבול האהוב והנערץ, האנק ארון (755) - על ידי בארי בונס, שחקן הסן פרנסיסקו ג'איינטס מה-MLB. הוא עומד על 753 הום-ראנס, אבל ידוע וברור לכולם שבנה את גופו המרשים עם סטרואידים וכימיקלים אסורים אחרים. בנוסף הוא מואשם בהעלמת כספים ממס הכנסה, ויועמד למשפט בעוד כמה חודשים. כולם מנסים לנבא מה יקרה כשהשיא יישבר. המספרים 755 ו-753 מודפסים יום-יום בעמודים הראשיים של טובי העיתונים כאן.

דבר הקומישיונרים

במסיבת עיתונאים אתמול נראה דייויד סטרן, הקומישיונר של ה-NBA, חיוור ומבוגר ב-10 שנים משהיה לפני שבוע. הוא הודה שפרשת דונאהי היא הדבר החמור ביותר שקרה לליגה מאז היווסדה. חמור אפילו יותר ממכת הקוקאין ששטפה את הליגה ואת האפרו של שחקניה בשנות ה-70.

הקומישיונר של הפוטבול, רוג'ר גודל, אסר על ויק להגיע לפתוח את מחנה האימונים עם הפלקונס, ותהה כיצד מולטי-מיליונר ואלילם של מיליוני ילדים מסוגל להיות חלק "מהדבר המזוויע הזה" - קרבות כלבים.

הקומישיונר היהודי של הבייסבול, באד זליג, מסרב לגלות כיצד תנהג הליגה עם השיא החדש של בונדס. כי למרות העובדה שהשימוש בסטרואידים על ידי בונדס הוא ידע כללי לשאלות טריוויה, הליגה אף פעם לא הצליחה להוכיח זאת. ואולי זה לא הכל. היום החלו לפרוח שמועות שדונאהי יעשה עסקה עם התובע הפדראלי לפיה יגלה שמות של שופטים אחרים, שחקנים, ואולי אפילו מאמנים, תמורת הקלה בעונשו. זה עוד יכול להיות הר געש שיוריד את הליגה שאולה.

ועוד צרה פוטנציאלית, פרי מחשבתו של עו"ד ניו-יורקי: למהמרים, שהפסידו כסף רב על התערבויות חוקיות בלאס ווגאס ישנה זכות לתבוע את הליגה ולזכות בפיצויים גדולים על שהליגה לא השכילה לפקח על שופטיה, שהטו תוצאות משחקים לכאן או לכאן.

אז ככה, פתאום, תוך שבוע ימים, שלוש הליגות המקצועניות העשירות בעולם הספורט עומדות בפני הקטסטרופה הגדולה ביותר. ילדים מגלים לפתע שאליליהם הם חיות אדם. מנהלי ומאמני קבוצות NBA יושבים יומם ולילה מול הטלוויזיה וצופים בקלטות וידיאו של משחקים ששוחקו לפני שנה, שנתיים, ויותר, כדי לדעת איזה פלייאוף נגזל מהם, ואולי אפילו אליפות.

מיליוני אמריקנים שהסטטיסטיקה בבייסבול היא ההובי העיקרי שלהם קורעים את דפי הסטטיסטיקה (Game sheet) של משחקים בהם שיחק בונדס.

היסטוריה של רמאויות

הזיכרון של מה שקרה ב"אנרון", "וורלד קום", "אדלפיה קומיוניקיישן", "קומפיוטר אסושיאטס", "אנדרסון אקאונטינג", "טייקו", "קווסט קומיוניקיישן" - ושלא נשכח את מרתה סטיוארט! - חברות שתאוות הבצע של הבעלים, הנשיאים והמנכ"לים שלהן גרמו לנפילתן הכספית (ואיבוד פנסיה לעשרות אלפי עובדיהן), עדיין טרי. אך ספורט? למרות נפילות פה ושם, הוא עדיין נחשב לעסק טהור. אולי אחד העסקים האחרונים בתבל המתגאה בפייר-פליי. ולכן משבר אמון זה קטסטרופה.

רמאות, הימורים, שקרים, עיוותים - כולם לא חדשים לעולם הספורט.

הימורים? כבר ב-1919 מכרו 8 שחקני ווייט סוקס את הוורלד-סירייס לסינסינטי. שחקני כדורסל יהודים "קיצצו" נקודות כששיחקו בסיטי קולג', דבר שחיסל את מאמנם היהודי, נט הולמן. פיט רוז, אייקון בייסבול, התערב על משחקים, אבל אף פעם לא של קבוצתו סינסינטי.

גם אלימות לא חדשה לעולם הספורט. בעבר טוניה הארדינג ובעלה לשעבר פצעו את מחליקת הקרח ננסי קריגן.

רמאות? גם זה היה קיים בספורט מאז ומתמיד. במרתון של בוסטון ב-1980 ניצחה האלמונית רוזי רויז. רק אחר כך התברר שהיא הצטרפה למרתון רק בקילומטר האחרון. סטלה וולש הפולנייה היתה המהירה בעולם בריצת 100 מטרים ב-1932, עד שהתברר שהיא זה "הוא". אני חזיתי במו עיני בבן ג'ונסון טורף את ריצת ה-100 מטר באולימפיאדת סיאול כשקרל לואיס מפגר אחריו כנמושה, עד שהתברר שג'ונסון מילא את גופו בסטרואידים.

והיו כמובן עוד מקרים רבים, כולל בארצנו הקטנטונת.

אך מה שקרה השבוע בארה"ב עולה על כל מקרי העבר. אולי בגלל המיליונים הרבים שמעורבים בענפי הספורט האלה. אולי בגלל רמת האכזריות. אולי בגלל שאנחנו חוזים בשאט נפש בשחקן, שאנחנו יודעים ששובר שיא אלמותי בעזרת סמים. ואולי בגלל ששלוש קטסטרופות קורות בשבוע אחד בשלושת ענפי הספורט הקבוצתיים הגדולים מכולם.