חוצים את הקווים

עו"ד דבורה חן לא לבד. אין זו הפעם הראשונה שבה בכירים בפרקליטות "חוצים את הקווים" ופונים למגזר הפרטי. עו"ד יהושע רזניק, עו"ד פנינה דבורין ועו"ד מיכה קירש מהווים חלק קטן מבין יוצאי הפרקליטות שביצעו במשך השנים את המעבר לייצוג לקוחות פרטיים. אותו קירש, אגב, צוטט בעבר כאומר: "מאז שאני במגזר הפרטי הצדק היחיד שאני מכיר הוא של הלקוח שלי". המשפט הזה הצליח לגרור אחריו גל תגובות משום שבאותם ימים הנוהג (הבלתי כתוב) היה ברור: מי ששירת בפרקליטות תקופה ארוכה והצליח להתברג בה בתפקידי מפתח שונים, נהג בימי הפרישה לפנות לאקדמיה, לשפיטה או לשמש כמגשר בין צדדים שונים. אלה שבחרו לפתוח משרד פרטי, העדיפו בדרך כלל שלא להתעמת מול הפרקליטות. קירש חשב אחרת.

כשמעלים בפני קירש את הביטוי "חציית קווים" הוא זועם. "תגיד, אם מחר תהפוך להיות דובר של טייקון כלכלי זה ייקרא בעיניך לחצות את הקווים? אם אדם שהיה במשך 20 שנה סניגור ומונה לשופט, זה לדעתך לחצות את הקווים? ממש לא. זו התפתחות טבעית".

* לא התעוררו בך שאלות שונות בשעה שביצעת את המעבר הזה?

"כל אדם עושה לעצמו את השולחן הערוך. יש, כמובן, תיקים שאני בוחר שלא לטפל בהם. אני מטפל בעבירות פליליות של הצווארון הלבן. אני לא מוסרי יותר או פחות בהשוואה לשנים בהן כיהנתי בפרקליטות. יש שיקולים עסקיים. אני, למשל, לא הייתי בוחר לייצג אנשים מהעולם התחתון. נראה לי שהסכנה האישית גוברת כאן על כל סיכון אחר, אבל זו העדפה אישית שלי בלבד. אין שום פסול מוסרי בייצוג עבריין כלשהו יהא אשר יהא".

דומה שאת המעבר החד ביותר מהפרקליטות לפרקטיקה הפרטית, ביצע עו"ד יהושע רזניק, ששימש כמשנה לפרקליטת המדינה. לאחר פרישתו, לא היסס רזניק, בשם לקוחותיו, לצאת נגד המדינה. כשעלה באוזניו השם דבורה חן, רזניק חייך. "יש לי סיפור איתה", אמר בסיפוק. כשרזניק ייצג את תא"ל (במיל') יצחק יעקב, דבורה חן היתה הפרקליטה מנגד. "הרמתי לה טלפון בתחילת הדיונים והיא אמרה לי, בטון מאוד לא סימפטי, שאם אני חושב שאקבל יחס מיוחד בגלל שהגעתי מהפרקליטות, יש לי טעות חמורה. השבתי לה שאני לא מצפה ליחס מיוחד, אני מצפה ליחס הוגן. שמע, איך שגלגל מסתובב".

רזניק, מיותר לציין, לא מוצא שום פסול בבחירתה של חן. "אני לא רואה שום דופי בזה שפרקליטים עזבו את הפרקליטות ומתחילים להתמודד מולה בנושאים פליליים. גם מבחינה נורמטיבית אין כאן שום בעיה. כדי למנוע שאלות מהסוג של 'מה יגידו' ראוי לדעתי לקבוע תקופה מסוימת של צינון, אבל אני לא חושב שהיא צריכה להימשך למעלה משנה".

קיבעון מחשבתי

עו"ד שלמה ניסים, יוצא פרקליטות בעצמו וחלק מהצוות המשפטי המטפל בתיק ההסגרה של רוזנשטיין מסכים עם דברי רזניק. "זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נראה", הוא אומר. "לא פעם שאלו אותי על הסוויץ' הזה ואני חייב לומר שזה מעיד על גישה שמרנית, על קיבעון מחשבתי. מבחינתי לא היתה שום התלבטות בדבר. זו אותה חדוות עבודה, אותו עניין, רק שהסיפוק גדול אפילו ממה שחשבתי. ברגע שאתה מחליט שאתה עובר לצד השני, אתה פשוט זורם עם זה. הניסיון שלי והרקע בפרקליטות רק מוסיפים. יש לי עוד נקודת מבט, עוד פרספקטיבה".

גם עו"ד משה לדור, לשעבר פרקליט מחוז ירושלים, חצה באחרונה את הכביש כשהצטרף כשותף למשרדו של עו"ד אפי אברמזון. "זו אשליה לחשוב שכולנו נשארים סטביליים בתפיסת העולם", הוא אומר. "לשם כך קיימת תקופת הצינון. למנוע מצבים של עיסוק ממשי במטריה מסוימת משני הצדדים של המתרס. מה עוד, שחשוב מאוד שהציבור לא יראה את המעבר כחד מדי. מנגד, מעניין אותי לדעת מה עובר בראשה של הפרקליטה. כיצד תובע שתפיסת עולמו היא של תביעה וחתירה לחשיפת האמת עובר לעמדת הסניגור בתיק כל כך כבד. הרי הדבר האחרון שמצפים מסניגור זה שהוא יתרוצץ ויחפור כדי למצוא את האמת. עדיין קשה לי לראות את המעבר הזה. בספורט זה אולי מקובל. במשפטים זה בעייתי".