הפועל שוב הפסידה

בחודשים האחרונים אנו קוראים בעיתונים על הליכים משפטיים כאלה ואחרים, שננקטים במטרה למנוע, או לפחות לדחות, את הריסתו של אולם הכדורסל שברחוב אוסישקין בתל-אביב, אולמה המיתולוגי של הפועל תל-אביב. האולם, שאליו נהרו רבים, על-מנת לחזות, למשל, במו עיניהם, בשחקן-הפנומן, בארי ליבוביץ, מביט ימינה אך מוסר שמאלה, עומד להיהרס. משכך נודע, קמה באופן טבעי זעקה רמה, ורבים עושים כמיטב יכולתם על-מנת לדחות את רוע הגזרה.

הרעש גדול, אך רבים אינם מבינים כלל מי נגד מי בסיפור הזה, היכן הוא מתחיל ואיפה הוא מסתיים. לטובתם של אלה, נסקור להלן החלטה, שיצאה אתמול תחת ידי שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, ואשר בה הוא דחה את בקשת הרשות לערער, שהגישו "הפועל תל אביב" וההסתדרות במרחב תל-אביב, עקב זאת שלא ניתן צו מניעה זמני להריסת האולם. מתחם אוסישקין נמצא בבעלות עיריית תל-אביב. המתחם כולל אולם כדורסל, שעד לאחרונה שימש את קבוצות מועדון הכדורסל "הפועל תל אביב", וכן מגרש כדורסל פתוח ומבנה המשמש ענפי ספורט אחרים. החל משנת 1946 נחתמו בין עיריית תל-אביב לבין ההסתדרות במרחב תל-אביב (אשר שמה הקודם היה "מועצת פועלי תל-אביב-יפו") הסכמים לחכירת המתחם. בחתמה על הסכמים אלה, פעלה מועצת פועלי תל-אביב-יפו "עבור" הפועל תל-אביב. הסכמי החכירה הוארכו מזמן לזמן, והאחרון שבהם הסתיים ביום 31.3.05.

אף כי המבנים והמתקנים, המצויים במתחם אוסישקין, נבנו על-ידי "הפועל תל-אביב" ומועצת פועלי תל-אביב, הרי בהסכמי החכירה נקבע, כי בתום תקופת החכירה יועברו מבנים ומתקנים אלה לחזקתה של עיריית תל-אביב, ללא כל תשלום מצדה.

מועצת הפועלים והפועל תל-אביב ניהלו את קבוצות הכדורסל של "הפועל תל-אביב" עד לשנת 1993, ואף נשאו עד אז בהוצאות תחזוקת המתחם ופעילות הקבוצות. החל מאותה שנה, הועברו זכויות הניהול לגורמים שונים, והן חדלו מלשאת בעול התפעול וההחזקה של קבוצות הכדורסל. בשנתיים האחרונות מחזיקה "העמותה לקידום הספורט הנשי, נוער והמגזר הערבי בהפועל ת"א" בזכויות ניהול קבוצות הכדורסל של הפועל תל-אביב.

משעיריית ת"א הודיעה אודות כוונתה שלא לחדש את הסכם החכירה ולתפוס את החזקה במתחם, החלו להתנהל מגעים בינה לבין העמותה, המנהלת כאמור את הפועל ת"t. סופם של מגעים אלה בהסכם ביניהן, שלפיו בתמורה לפינוי האולם והמעבר לאולם חלופי, תעביר העירייה, בשנים הקרובות, כספים כסיוע לתפעול קבוצות הכדורסל של הפועל ת"א. בעקבות כריתת ההסכם ולאחר פינוי האולם, החלה העירייה בהכנות להריסתו. ההריסה נמנעה בשל צווים זמניים, שניתנו בהליכים משפטיים שונים, אך כל שהיה באולם פורק וכיום נותרו בו רק קירות.

שני הגופים, שניהלו את קבוצות הכדורסל עד 1993, ושעמם נכרתו הסכמי החכירה מול העירייה, עתרו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב וביקשו צו מניעה זמני, שיאסור את הריסתו של מתחם אוסישקין וכן את העברתם לבעלת זכויות הניהול הנוכחית של הכספים, מכוח ההסכם האחרון. הן טענו, כי זכותן הקניינית במתחם לא הסתיימה עם תום תקופת הסכם החכירה האחרון, זאת לאור "נוהג רב שנים, לפיו מתחדש הסכם החכירה מעת לעת", וזאת על אף העדרו של הסכם חכירה רשמי. הן הוסיפו וטענו, כי לבעלת זכויות הניהול הנוכחית לא הייתה זכות חזקה באולם הכדורסל, אלא רק זכות זמנית לנהל את קבוצות הכדורסל של הפועל תל-אביב, וזאת באולם, שזכות החזקה בו נתונה להן בלבד. השתיים טענו עוד, כי מאחר שבמהלך השנים הן שהשקיעו במתחם כספים רבים, הרי התשלומים, שהעירייה התחייבה לשלם לבעלת זכויות הניהול הנוכחית, מגיעים להן. הן סיכמו בטענה, שלפיה אם הצו הזמני לא יינתן, ייגרם להן ולציבור נזק בלתי הפיך.

לאחר שבקשתן נדחתה על-ידי השופט המחוזי עודד מודריק, נדחתה עתה גם בקשת הרשות לערער שהגישו. "בכל הנוגע לצו המניעה הזמני האוסר על הריסת אולם הכדורסל, לא שוכנעתי כי המבקשות הוכיחו זכותן לכאורה במידה שתצדיק קבלת סעד זה", קבע השופט גרוניס. "יוער, שגם אם נכונה טענתן של המבקשות לעניין קיומו של נוהג חידוש החכירה (ואני רחוק מלקבוע זאת), הרי שהסכמי החכירה מציינים שהחכירה נועדה לצורך קיום פעילות ספורט במתחם. המבקשות אינן מוכנות להצהיר על כוונתן לשוב ולהפעיל את אולם הכדורסל היום או בעתיד ונראה שעיקר עניינן הוא בקבלת פיצוי על זכויותיהן הנטענות במתחם", קבע.

"על רקע דברים אלה, לא ברור מהו אותו נזק בלתי הפיך שייגרם למבקשות מהריסת האולם", קבע גרוניס. הוא הוסיף וקבע, כי המבקשות השתהו בהגשת בקשתן לצו מניעה זמני, וכי שיהוי זה מהווה טעם נוסף לדחיית בקשתן. גרוניס אישר גם את החלטתו של מודריק, שלא אסרה על העברת הכספים מן העירייה לבעלת זכויות הניהול הנוכחית, ושבה נקבע, כי "העברת הכספים אינה תמורה על ההשקעות שנעשו באולם אלא מיועדת לתפעול קבוצת הכדורסל". בנוגע לכך קבע גרוניס, כי "לנוכח הנזק הרב הצפוי להיגרם לקבוצות הכדורסל של הפועל תל אביב כתוצאה ממתן צו כזה, נדרשות המבקשות להראות כי עומדת להן טענה חזקה במיוחד לעניין זכותן לכאורה" (רע"א 4125/06). "