הקורבן הראשון של מאבקי הכוח בין בייניש ואוקון? דוברת הנהלת בתי המשפט התפטרה

האם מאבקי הכוח בין מנהל בתי המשפט, השופט בעז אוקון, לבין הנשיאה המיועדת של בית המשפט העליון, דורית בייניש, גובים "קורבן" ראשון? ל"גלובס" נודע, כי יועצת התקשורת וההסברה של הנהלת בתי המשפט, עדי באריל, הודיעה בסוף השבוע לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, על התפטרותה, שלושה חודשים בלבד אחרי שנכנסה לתפקיד.

הסיבה להתפטרות נוגעת לחוסר יכולתה של באריל לתפקד מבחינה מקצועית, בעיקר נוכח צעדים שהוכתבו לה ושעליהם לא ידעה מבעוד יום. האחרון שבהם, אותו חשפנו ב"גלובס", היה מינויה של טל רוזנר, שהיתה כתבת לענייני משפט באתר Ynet, לתפקיד דוברת נציגות השופטים.

בנציגות טענו, כי התהליך כולו נעשה בתיאום עם באריל, וכי "במובן מסויים היא היתה שותפה לבחירה". ואולם, באריל ידעה על התקן, הצפוי לנגוס בסמכויותיה, ועל איושו, רק לאחר שקיבלה על עצמה את תפקיד הדוברת. רוזנר, אגב, אמורה להיכנס לתפקיד בעוד כשבועיים, כאשר חלוקת הסמכויות בין השתיים טרם נקבעה.

גורמים בהנהלת בתי המשפט תוהים על כך. "לכאורה, נציגות השופטים, המשמשת כמעין ועד עובדים, כמעט שלא פועלת. אז מה בדיוק אמורה רוזנר לדברר? אם יפנו שאילתא הנוגעת לשופט שמעכב תיקים למשל, מי יידרש לה?".

רוזנר אמורה גם לשמש כדוברת מחוזות ירושלים והדרום של בתי המשפט. גם כאן, באופן תמוה, הדבר לא נעשה בתיאום עם באריל, וזאת בניגוד לדברים שאמר בעז אוקון ל"גלובס", ביום בו נודע על מינויה של באריל לתפקיד הדוברת. "גם במידה שיהיו דוברים למחוזות, מה שטרם סוכם ויישקל ע"י באריל, הם יהיו כפופים לה ויעבדו עם הנשיאים". מינוי דוברי המחוזות, כך מסתבר, כבר היה מנוי וגמור ולבאריל כלל לא היה שיקול דעת בנושא.

"בכל מקרה", הבהיר אז אוקון, דוברי המחוזות "לא יהיו כפופים להנהלת בתי המשפט". גם משפט זה מנוגד לכאורה למציאות. את העובדה שרוזנר נבחרה בלא מכרז, תלו בנציגות בכך שמדובר ב"משרת אמון שתוקדש לענייני הסברה ותעמוד לרשות ראש הנציגות", השופטת יהודית צור. בנוסף לרוזנר, אישר ברק את מינויה של רבקה אהרוני לדוברת מחוז ת"א. גם כאן מדובר בצעד שלא נעשה בשיתוף עם באריל, ובלא מכרז.

באריל (34), שבתפקידה הקודם שימשה מנהלת מחלקה במשרד יחסי הציבור ארד תקשורת, נבחרה בינואר השנה להחליף את עו"ד תמר פול-כהן, שמילאה את התפקיד במשך שש שנים. בחירתה באה בתום תהליך מיון שניהלה ועדת איתור מיוחדת שמינה נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. באריל רואיינה אישית ע"י כל אחד מחברי הוועדה - הנשיאה המיועדת בייניש, נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, ומנהל בתי המשפט אוקון, ואחר כך גם ע"י ברק עצמו.

כמקובל במקרים בהם הפסקת העבודה נעשית בתוך פחות מחצי שנה, באריל מחוייבת במתן הודעה מקדימה מינימלית, כך שלמעשה היא אמורה היתה כבר לעזוב את התפקיד, אולם בהנהלה מופעלים עליה לחצים לחזור בה מן ההתפטרות. לפי ההערכות, באריל תשיב בשלילה. במצב כזה, הדובר הבא ימונה כנראה רק בחודש ספטמבר, עם פרישתו של ברק וכניסתה הצפויה של בייניש לנשיאות, אם שר המשפטים לא יטרפד זאת. עם זאת, הפעם לא בטוח כי רבקה אהרוני, ששימשה ממלאת מקום הדובר בתקופה שבין פול-כהן לבאריל, תמלא שוב את התפקיד.

גורמים במערכת טוענים, כי מי שעומד מאחורי המהלכים האחרונים הוא לא אחר מאשר מנהל בתי המשפט. "אוקון מבקש לבנות מערך שלם שהוא ישלוט בו, לפני שדורית בייניש תמונה לנשיאה", אומר גורם משפטי. כזכור, הקרע בין אוקון לבייניש, אותו מכחישים השניים בניסיונם לשדר ש"עסקים כרגיל", נוצר על-רקע התנגדותה של האחרונה למינוי פרופ' נילי כהן כשופטת בעליון, מינוי שאותו הוביל אוקון.

"אוקון השיג תקנים שאיש לפניו לא השיג קודם. כל המינויים עוברים דרכו, כי הוא רוצה שהם יהיו אנשיו בשטח. כשהוא נכנס לתפקיד המנהל, הוא החליט שהעוזרים המשפטיים של הנשיאים לא יהיו משרות אמון, אלא יתמנו במכרז. אז איך כעת ממנים דוברים לנציגות ולמחוזות בלי לפרסם אפילו מודעה", תוהה הגורם.

במערכת תוהים על היישום המהיר של דו"ח ועדת צור. ב-1998 מינה הנשיא ברק ועדה, בראשות השופטת המחוזית יהודית צור, שתבחן ותמליץ על מדיניות הסברתית במערכת בתי המשפט. עיקר ההמלצות היו לחזק את מערך הדוברות של בתי המשפט, להקים מועצת שופטים להסברה ולהקים ממונה על קבילות הציבור (אומבודסמן). בין היתר, נקבע בדו"ח הוועדה כי ימונו דוברים לכל אחד מחמשת המחוזות של בתי המשפט.

הדו"ח אומץ בשעתו ע"י הנשיא ברק, ואושר גם ע"י השופטת בייניש, אולם מינוי הדוברים למחוזות לא נעשה הן בשל בעיית תקציב (היעדר תקנים), והן נוכח התנגדותם של נשיאי המחוזי בת"א ובחיפה, אורי גורן ומיכה לינדנשטראוס, שסברו שאין צורך בדוברי מחוזות. בהמשך, אישר ברק גם למנות דובר לנציגות. רק כאשר התקרב מועד מינויה של בייניש, הוחלט לפתע לאייש את התקנים.

גורם אחר במערכת דווקא דוחה את הטענות, טוען כי "ברק הבטיח לנשיאים באופן מפורש, וביותר מהזדמנות אחת, שימונו דוברים למחוזות. הם אלה שרצו את זה". לדבריו, עדי באריל כתבה סדרת כללים, שיקבעו את סדרי הכפיפויות בינה לבין דוברי המחוזות, ובעז אוקון אישר את הכללים ואף חידד אותם במכתב הנחיות שהוציא". הגורם אומר, כי ייתכן שהסיבה להתפטרותה של באריל נעוץ במתיחות עם רבקה אהרוני. "היתה ביניהן מתיחות גדולה מהיום הראשון", הוא אומר. "בכל יום, לפחות חמש תלונות של האחת על השנייה היו מגיעות לשולחנם של ברק ואוקון".

באחרונה נשמעו הערכות רבות על כוונתו של אוקון לפרוש מהתפקיד, סמוך לפרישתו של ברק. לפני כמה חודשים הוצע לו להתמנות במינוי זמני לעליון, אך הוא סירב. במסגרת עבודתו, לכולם במערכת ברור, שלעבוד עם בייניש כנשיאה הוא לא יוכל. לאחר מינויו של לינדנשטראוס למבקר המדינה, הועלתה האפשרות שאוקון ימונה לתפקיד מנכ"ל משרד המבקר, אך זו ירדה מהפרק. מכל מקום, מחצית מעבודתה של באריל נעשית מול אוקון, וייתכן שגם לכך היתה השפעה כלשהי על החלטתה. באריל ואוקון סירבו להגיב לכתבה.