משק כנפי הקטיושה

מסתבר שגם מדינה קטנה בת 7 מיליון תושבים יכולה לתרום לעליית מחירי הנפט בעולם. המצב במזרח התיכון מטריד מאוד את האנליסטים. לנהג האמריקני זה לא יעזור

זוכרים את התיאוריות משנות ה-70 או ה-80 על משק כנפי הפרפר בהרי ההימלאיה שיוצר סופות טורנדו במיזורי או גלי צונאמי באינדונזיה? התיאוריה המקבילה בימנו היא שמשק כנפי הקטיושה הנוחתת על יישובים בצפון הארץ גורמת לסופות בשוקי האנרגיה. בשני המקרים, תקפות התיאוריה אינה מובנת מאליה.

מחירי הנפט הגולמי בשוק העולמי אכן נסקו ביום שישי לרמת שיא חדשה של 78.40 דולר, כאשר הסוחרים קראו בלהיטות את הידיעות על ההתלקחות החדשה בין ישראל למדינת החיזבאללה בלבנון. לא הקטיושות הדאיגו את הסוחרים, כמו הפצצות חיל האוויר הישראלי. "העניינים יכולים עוד להידרדר בהרבה, במונחים של התרחבות העימות אל מדינות נוספות במזרח התיכון. בכל פעם שישראל מעורבת בעימות צבאי, יש תגובה של ספקיות הנפט מהעולם הערבי", הסביר אנליסט בקבוצת הבנקאות של אוסטרליה וניו זילנד בסידני. בכלל, נראה שדווקא האנליסטים מהמזרח הרחוק והאגן הפסיפי מילאו תפקיד מפתח בפרשנויות על שוק האנרגיה במצבי עימות בימים האחרונים.

אנליסט אחר מסידני אוסטרליה דייק יותר בפרשנות שלו. "החשש הגדול ביותר של השוק הוא שאיראן, התומכת הכספית של חיזבאללה וספקית הנפט מס' 2 בארגון אופ"ק, עלולה להיגרר לעימות הנוכחי", אמר אותו אנליסט. נראה שגם הוא הזניח את לימודי מדעי המדינה שלו. לפי שעה אין כל סימן לעיצומים כלכליים כלשהם שאיראן מטילה על שאר העולם. העמדה הרשמית של איראן, אגב, היא שתמיכתה בארגוני ההתנגדות הלבנוניים היא מוראלית טהורה, ואפילו אינה כספית. קשה לשכנע בכך את אנשי צוות הסטי"ל הישראלי, שנפגע ביום שישי בלילה מן הטיל האיראני ששוגר מן החוף הלבנוני.

חצי הכוס המלאה

אבל אתמול, כאשר התחדש המסחר בשוקי האנרגיה, מחיר הנפט כבר צנח לכ-75.50 דולר לחבית. גם קומודיטיס כמו הזהב והנחושת צנחו אתמול ב-2% ו-3% בהתאמה. הסוחרים החלו להירגע ולהבין שהעימות בין ישראל וחיזבאללה טרם הגיע למדינות המפרץ הפרסי עתירות הנפט, ולא ישפיע על האספקה מן המזרח התיכון. גם הם מעדיפים להתבונן בחצי הכוס האופטימית, כלומר לצפות שהקרבות האוויריים בעיקרם יסתיימו בתוך כמה ימים.

כאשר הדעת הוסחה במעט ממשק כנפי הקטיושות, נזכרו בשוק האנרגיה בגורמים האחרים המשפיעים על מחירי הנפט, ושוב ראינו הבוקר עלייה במחירים. הבוקר, למשל, התברר שהצמיחה הכלכלית בסין עלתה ברבעון שעבר ל-11.3% במונחים שנתיים, הרבה יותר מן הנתון שצפוי כלכלנים, 10.5%, ומהצמיחה שנרשמה ברבעון הראשון של השנה, 10.3%.

הסוחרים יכלו לקרוא באותה מידה גם את הדו"ח שפרסם אתמול קרטל המדינות המייצאות נפט, אופ"ק, שחוזה ירידה בביקוש העולמי לנפט החל משנת 2007, על רקע התחזיות לירידה בצמיחה הכלכלית בארה"ב, באירופה ואפילו בסין. הירידה הזאת נובעת, ממגמת העלאת שערי הריבית בעולם הרחב, ומה שמובן מאליו לא פחות, מן הגאות במחירי האנרגיה.

אופ"ק צופה שהביקוש העולמי לנפט יעלה בשנה הבאה ב-1.3 מיליון חביות ליום בלבד, כלומר ב-100 אלף חביות ביום פחות מאשר העלייה שתירשם ב-2006.

צוואר בקבוק אמריקני

מצד שני, לנהג האמריקני העושה בימים אלה את דרכו לאתרי החופשות במדינתו, אין בשורות מרנינות. הבעיה בארה"ב היא צוואר הבקבוק של פעילות הזיקוק, מה שמכונה בעגה המקצועית של השוק, "פעילות מורד הזרם".

אנליסטים סותרים

ענקיות האנרגיה האמריקניות פשוט לא העלו על דעתן בתחילת העשור הנוכחי, כאשר מחירי הנפט רשמו שפל של 10 דולר לחבית, שיש טעם להקים בתי זיקוק נוספים. גם כעת הן אינן בטוחות שכדאי להן לעשות זאת.

ככלות הכול, מה רע במחירי בנזין גבוהים מבחינתן? מדוע להשקיע מיליארדים ביכולת זיקוק חדשה, כאשר אפשר לחגוג עם רווחי עתק כמו 34 מיליארד דולר שרשמה אקסון מוביל בשנה שעברה, עם היצע מוגבל במחירים גבוהים מאוד?

מסתבר שמגמות הבסיס בשוק האנרגיה - המגמות שאינן תלויות במשתנים התנודתיים כמו העימותים הצבאיים במזרח התיכון - עדיין סותרות זו את זו במידה שמקשה על תחזיות מדויקות. מול כל אנליסט שצופה מחיר רצפה של 80 דולר לנפט בחודשים הקרובים, ניתן למצוא אנליסט שצופה צלילה למחירים של 50-60 דולר לחבית. כאן נכנס גורם נוסף למשוואת התחזיות: הביקוש העולמי צפוי לרדת לא רק בגלל ירידה בצמיחה הכלכלית בעולם המפותח, אלא גם על רקע התעניינות גוברת במקורות אנרגיה חלופיים, שמתחילים להיות זמינים בימינו.

אילו הלבנונים היו זורעים בשדותיהם תירס במקום קנביס, ייתכן שכלכלת לבנון היתה היום פורחת. הביקוש לאתנול, החלופה הזמינה ביותר לנפט, בהחלט פורח, בעוד ההיצע שלו מוגבל בתכלית.

לא מכבר קראנו כתבה מסקרנת שעל פיה גם אם כל אדמת ארה"ב הייתה בימינו זרועה תירס, לא היה ניתן להפיק די והותר אתנול כדי לספק את צריכת הנהגים האמריקנים ואת יתר הביקושים לדלק.

אך יצרניות הרכב העולמיות נערכות בקצב גובר והולך גם לחלופה הזמינה המפורסמת השנייה: כלי רכב היברידיים (רכבי כלאיים של חשמל ובנזין).

ההצלחה המסחררת למדי של טויוטה עם דגם פריוס שלה בארבע מחמש היבשות בעולם (להוציא את אפריקה) בהחלט מעוררת קנאה.

היריבות המושבעות ביפאן, הונדה וניסאן, והיריבות האמריקניות המדולדלות, ג'נרל מוטורס ופורד, מנהלות מירוץ די מטורף לפיתוח דגמים דומים שובי עין ולב. התבססות של מחירי הנפט בטווח של 80-100 דולר לחבית עשויה לדרבן אפילו את היצרניות הפלגמטיות ביותר להפנות חלק ניכר מתקציבי המו"פ שלהן לטובת פיתוח כלי הרכב ההיברידיים.

זהב עצבני

לנהגים העצבניים שחושבים לפצות את עצמם על ידי השקעה במתכת הזהב או במניות חברות כריית הזהב מומלץ להצטייד בעצבים חזקים. ממש בדומה למשקיעים במניות רגילות, שוק הזהב תנודתי מאוד בימים האחרונים.

אתמול נסק מחיר אונקיית זהב ל-676 דולר על רקע משק כנפי הקטיושות והפצצות חיל האוויר הישראלי, אך כעבור כמה שעות כבר צלל הזהב למחיר של 642 דולר לאונקיה, על רקע מימוש רווחים בשוק. הבוקר נסחר הזהב ב-651 דולר לאונקיה. אך הזהב מושפע הרבה יותר ממגמת הריבית בארה"ב ושער הדולר האמריקני, מאשר מן המתיחות הפעוטה יחסית במזרח התיכון.

כמו אצלנו, איש אינו יודע מתי הכל יסתיים ובכמה. "