ראשי הערים ת"א, ר"ג, פ"ת, ב"ב, הוד-השרון ולוד יעידו בתביעה הייצוגית בעניין זיהום נחל הירקון ונחל איילון

זה כ-5 שנים מתנהלת, בפני בית משפט השלום בתל-אביב, תובענה ייצוגית, שהגישה עמותת "הירוקים ע. לשמירה על איכות הסביבה", והעוסקת בזיהום נחל הירקון ונחל איילון. בתובענתם הייצוגית מבקשים "הירוקים", באמצעות באי-כוחם עוה"ד רם דקל וזהר צאלים, כי זיהומם של נחלים אלה ייפסק, וכי רשות נחל הירקון ועמה הרשויות המקומיות הרלבנטיות יפעלו להפסקת המפגעים ויביאו לניקיון הנחל. בירור התובענה הייצוגית מתקדם ועתה הוא מצוי ערב שלב ההוכחות.

פרקליטי "הירוקים" סבורים, כי על-מנת להוכיח את תובענתם, ועל-מנת להטיל את האחריות לגרימת זיהום הנחלים על הנתבעים, עליהם לקבל תשובות לשאלות רלבנטיות מראשי הערים תל-אביב, רמת-גן, בני ברק, פתח-תקווה, הוד השרון ולוד ומראש המועצה המקומית באר יעקב. לפיכך, הם הגישו לבית המשפט בקשה לזמן את אלה להעיד מטעמם בתובענה הייצוגית. כל הרשויות, כל אחת מצוידת בעורכי דין מטעמה, התנגדו לבקשה וטענו, כי אין לזמן את ראשיהן להעיד מטעם "הירוקים".

משהבקשה באה בפני השופטת דליה מארק-הורנצ'יק, היא לא מיהרה להכריע בה. תחילה היא הורתה ל"ירוקים" להציג בפניה את רשימת השאלות, שהם מבקשים להפנות אל ראשי הרשויות. היא הוסיפה וקבעה, כי ראש רשות, שיבחר להשיב על השאלון בתצהיר בכתב, יהיה פטור, אוטומטית, מלהתייצב בבית המשפט למסירת עדות בעל-פה. בכך הסתיים היחס המיוחד, לו זכו ממנה ראשי הרשויות.

"אף לא אחד מראשי הרשויות המקומיות לא מסר תשובות לשאלון", פתחה מארק-הורנצ'יק את החלטתה להורות על זימונם לעדות של ראשי הרשויות. היא הביעה השתוממות על כך, שחרף טענתם של פרקליטי חלק מן הרשויות, שלפיה המידע המבוקש מצוי בידיעת מי שתצהירים בחתימתם כבר הוגשו במסגרת התובענה, לא הוגשו תשובות לשאלון אפילו על-ידי אלה. "אם עובדה זו או אחרת מצויה בידי גורם הכפוף לראש הרשות המקומית, ניתן היה לברר את התשובה עם אותו גורם מקצועי, ולמסור את התשובה שניתנה, ובכך להימנע מהצורך בעדות של ראש המועצה המקומית", קבעה.

מארק-הורנצ'יק הזכירה, שהחוק למניעת מפגעים סביבתיים מטיל אחריות לגרימת זיהום גם בהעדר התרשלות. היא הוסיפה והזכירה, כי פקודת העיריות מטילה על ראש הרשות המקומית את החובה לניהולה התקין, ובגדר זאת אף את האחריות להקצות משאבים למניעת מפגעים בתחומה. "הצהרה כללית של ב"כ רשות מקומית זו או אחרת, כי הרשות תיקצבה ומתקצבת את מלוא הסכום שנקבע כחלקה בתקציב רשות הנחל, אין די בה", קבעה.

מארק-הורנצ'יק קבעה, כי עדותם של ראשי הרשויות רלבנטית בשאלות שונות, העולות בתובענה הייצוגית, והנסבות סביב קיומם של מפגעים, סילוקם והשמירה על הנחלים. "הרלוונטיות של העדויות נשוא הבקשה שבפני, נעוצה באחריותם של ראשי הרשויות המקומיות לפעולות הרשויות המקומיות ולמחדליהן, ובהן - גם פעולות ומחדלים הנוגעים לטיפול בזיהום הנחלים שבתחומה של כל רשות ורשות".

מן השאלון, שהכיל מעל 300 שאלות, הסיקה מארק-הורנצ'יק, כי באמצעות העדת ראשי הרשויות מתכוונים "הירוקים" לבחון פרטים אודות פעולות הרשויות בעניינים אלה, לרבות בנוגע לתקציבים, שהרשויות מקצות לפעולות אלה, מקורותיהם וייעודם. היא דחתה את טענת הרשויות, שלפיה חלק מן השאלות מתייחסות לתקופה שלאחר הגשת כתב התביעה, טענה שמתאימה לתביעות רבות, ונימקה זאת בכך ש"עסקינן בתביעה שהיא להסרת מפגע, על בית המשפט להתייחס ל'נעשה בשטח', ולא רק למה שהיה רלוונטי לפני חמש שנים". בנמקה את דחיית הטענה היא הזכירה גם, כי דווקא הנתבעים ביססו את עיקר הגנתם על פעילות, שבוצעה על-ידיהם לאחר הגשת כתב התביעה.

מארק-הורנצ'יק הביעה את דעתה, שלפיה מוטב היה שמידע רב, שמבוקש בשאלון, שמסרו "הירוקים" היה נכלל כבר בתצהירי העדות הראשית, שהוגשו מטעם הרשויות. "אלא שהדבר לא נעשה. מכאן הצורך בזימונם של ראשי הרשויות המקומיות, אשר השאלות כולן מונחות בפניהם, ומסורה בידיהם ההזדמנות הראוייה להצטייד בתשובות עד למועד מסירת עדותם בבית המשפט" (ת"א 119663/01).