המדינה בתגובה לעתירות נגד ועדת וינוגרד: ההחלטה על אופן הבדיקה - לגיטימית וסבירה לחלוטין

הפרקליטות, שמבקשת מבג"ץ לדחות העתירות למינוי ועדת חקירה ממלכתית, טוענת: לא ניתן להחליף את שיקול הדעת הרחב של הממשלה בשיקול דעת בג"ץ; העותרים: ועדה ממשלתית מוחלשת לא תזכה לאמון הציבור

ועדת וינוגרד הוקמה כחוק ועל-פי תקדימים של בית המשפט העליון, הוא איננו יכול להחליף את שיקול הדעת הרחב של הממשלה בשיקול דעת בג"ץ. כך טוענת פרקליטות המדינה, שהגישה היום (ד') לבג"ץ את תגובתה לעתירה שהגישו עמותת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון, המבקשות להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת התנהלות מלחמת לבנון השנייה.

המדינה מדגישה בתשובתה, כי על-פי פסקי דין קודמים של בג"ץ לא מתחייבת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. תשובת המדינה הוגשה באמצעות עו"ד ענר הלמן. התשובה הוגשה בעקבות צו על תנאי שהוציא בג"ץ, שהורה למדינה להגיש את תשובתה לעתירה בתוך 5 ימים.

בתשובת המדינה נאמר, כי יש לדחות את העתירה, שכן על-פי ההלכה הפסוקה, סמכות התערבות בג"ץ בעניינים אלה היא מצומצמת ביותר ולממשלה שיקול דעת רחב ביותר, האם להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא מסויים, או לא.

לדברי המדינה, הביקורת והפיקוח על הממשלה בעניינים מדיניים, לרבות, האם צריכה הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדוק את אופן התנהלותה בענייני מלחמה ושלום - הוא בידי הכנסת, אשר לה ניתנו כלי פיקוח אפקטיביים על הממשלה. עוד טוענת המדינה, כי עניין זה נתון גם למשפט הציבור.

בתגובת המדינה נאמר עוד, כי הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה ולכן, האחריות העליונה בענייני שלום ומלחמה נתונה בידי הממשלה, כאשר עליה מפקחת הכנסת, באמצעות אפשרות של הבעת אי-אמון בממשלה, או החלטה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית ובנסיבות מסויימות גם ועדת חקירה ממשלתית.

המדינה מציינת בתגובתה, כי הממשלה עצמה נתונה לפיקוחו של הציבור והיא יכולה לשקול בעניין זה שיקולים רחבים, לרבות שיקולים מדיניים, ציבוריים ופוליטיים, אשר בג"ץ בדרך כלל איננו נוהג להידרש להם. לכן, כאשר מדובר בהחלטה על אופן בדיקת התנהלותה בענייני מלחמה, או שלום - היקף ההתערבות של בג"ץ מצומצם עוד יותר.

פרקליטות המדינה מציינת שאומנם מבחינה עיונית, קיימת סמכות לבג"ץ להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך זהו מעשה מאוד קיצוני וספק אם יגיע אי פעם מקרה קיצוני כזה.

עוד מציינת המדינה, כי לוועדת הבדיקה הממשלתית, בראשות השופט וינוגרד סמכויות משפטיות ומינהלית, הנתונות גם לוועדת חקירה ממלכתית. לפיכך, די בכך שהממשלה החליטה על קיומה של בדיקה מסודרת של המלחמה בעניינים הקשורים בה ע"י ועדת וינוגרד.

לדעת המדינה, הממשלה וראש הממשלה, אהוד אולמרט ושר הביטחון, עמיר פרץ, היו מוסמכים למנות את ועדת וינוגרד וזאת, בהתאם לסמכות שניתנה להם בחוק.

המדינה מבהירה, כי נוסח ותכליתו של הסעיף בחוק מאפשרים לממשלה, לראש הממשלה ולשר הביטחון להקים ועדת בדיקה ממשלתית, גם לבדיקתו של עניין רחב היקף, דוגמת התנהלות הדרג המדיני והבטחוני במלחמה.

המדינה מציינת גם, כי בעתירות שהגישו שני הגופים לא מועלות טענות כלפי הרכב ועדת וינוגרד וזאת, לאור הרכבה של הוועדה וקישוריהם ונסיונם המקצועיים של חבריה ואי תלותם בממשלה.

המדינה מדגישה, כי לוועדה ניתנו כל הכלים המשפטיים והמינהליים, הדרושים לה לשם ביצוע עבודתה. עוד נאמר בתגובת המדינה, כי הוועדה כבר החלה בעבודתה ויש לקחת גם שיקול זה בחשבון, כאשר בג"ץ בוחן את הבקשה לבטל את ההחלטה על הקמתה.

מעמותת אומ"ץ המיוצגת ע"י משרד עוה"ד קורינלדי, נמסר בתגובה, כי תשובת המדינה איננה מחדשת דבר ואין בה הסבר מניח את הדעת מדוע לא ייעשו דברים בדרך המלך ותוקם ועדת חקירה ממלכתית עצמאית, הזוכה לאמון כלל הציבור ולא רק למי שמינה אותה ואשר הוועדה אמורה לחקור אותו.

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה לטענות המדינה, כי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ממשיך ונמנע מלהתמודד עם הבעיות הקשות, כאשר הוא מסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית וכי הוא מתעקש למנות גוף חקירה מוחלש.

עוד אומרת התנועה לאיכות השלטון, כי אין כל היגיון שהנחקר ממנה את חוקריו. התנועה גם מזהירה, כי ועדה ממשלתית מוחלשת לא תזכה לאמון הציבור.