השופט עודד מודריק: איני רואה פסול בהדלפות מחדרי החקירה של המשטרה

פרשת הנשיא משה קצב העלתה שוב על סדר היום הציבורי את נושא ההדלפות מחדרי החקירות של המשטרה. היועץ המשפטי לממשלה ומפכ"ל המשטרה הודיעו שאינם רווים נחת מהתופעה ויפעלו למיגורה. הפעם, צריך לומר, הפניית האצבע כלפי המשטרה לא היתה מוצדקת, משום שדווקא בחקירת הנשיא כמעט שלא היו הדלפות מצד המשטרה.

לא פעם, מצאו עצמם העיתונאים מופתעים כשיצאו הודעות רשמיות. כך למשל, עד לשלב בו הוציאה המשטרה הודעה על סיכומי התיק, איש לא ידע על פרשת המתנות בה חשוד הנשיא. כל כלי התקשורת טעו בחיזוי ההמלצה לגבי העמדתה של א' לדין, ועוד. רוב ההדלפות שהציבור היה עד להן באו מכיוון פרקליטי הנשיא וא' ויועצי התקשורת שלהן.

באופן מפתיע, מי שתומך בהדלפות מצד המשטרה הוא השופט המחוזי ד"ר עודד מודריק. איני רואה פסול בהדלפות מתוך חדרי חקירה של המשטרה, אמר מודריק בשבוע שעבר, ומיד הבהיר: אם ההדלפה משרתת את מטרות החקירה, זה בסדר גמור. מודריק, שהופיע בערב עיון במכללת שערי משפט (בה הוא מרצה), שעסק בסוגיית חקירת אישי ציבור בכירים, אמר כי במהלך חקירה החוקרים משקרים לנחקר כל הזמן על-מנת לקבל ממנו הודאה, ולכן מבחינתו כל שימוש בכלי שיכול לקדם את החקירה הוא מוצדק.

כדוגמה, הוא הביא מקרה שהתפרסם בשעתו, ובו חוקרי משטרה השתמשו בפרוטוקול מפוברק של בית משפט, עליו היה חתום לכאורה מודריק כשופט, כדי לשכנע חשוד שהמדובב שלו, שחולק איתו את תא המעצר, נעצר ע"י מודריק. היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, התקומם על התנהגות המשטרה. "רציתי להגיד לו: 'מה לא בסדר, זה אחד מתרגילי החקירה'", סיפר מודריק.

לדוג מתלוננות

עמדתו של מודריק, אגב, אולי פחות תמוהה בהתחשב בכך שהיה בעבר היועץ המשפטי של המשטרה. אחד השימושים בהדלפות לצרכי חקירה נעשה בעבירות מין. מאחר שעברייני מין הם דרך כלל סדרתיים, כשמקבלת במשטרה תלונה אחת, בשלב מסויים החוקרים מדליפים פרטים מסויימים, כדי "לדוג" מתלוננות נוספות, אם ישנן. תלונות כאלה אף עשויות לסייע בחיזוק גרסת המתלוננת המקורית.

לדברי מודריק, מה שנראה לו בלתי תקין הוא שהדלפה תהיה שלא למטרת החקירה. "אם מערכת ההדלפות מכוונת כדי לגרום לבכיר שיבוייש ציבורית וייאלץ להתפטר, זה לא משרת את תכלית החקירה אלא את השקפת עולמו של החוקר". באשר לנקודת הזמן בה נדרש להתפטר איש ציבור החשוד בפלילים, אמר מודריק שהוא נוטה לקבל את עמדת בית המשפט העליון, לפיה כאשר מוגש כתב אישום נגד איש ציבור נחשף כל חומר חקירה גם לעיון הציבור, וזו נקודת האיזון שבין זכויות הנאשם כאדם לבין האינטרסים של הציבור.

בתיקים של אישי ציבור, הוסיף מודריק, עמדת בית המשפט העליון היא הנכונה גם אם אנשי אקדמיה בכירים ושופטי בית משפט עליון לשעבר גורסים, שעד שלא הוכחה ברמה של מעבר לכל ספק סביר אשמתו של איש ציבור, אין להדיח אותו מתפקידו. הנשיא קצב, לפי גישת מודריק, פעל כדין כשהודיע שישעה עצמו ברגע אם יוחלט להעמידו לדין. בנושא אחר ציין מודריק, שבניגוד לעבר, כיום לא מקובל לעצור אנשים מן היישוב, כמו גם אישי ציבור, החשודים בעבירות של מירמה והפרת אמונים ואף לא בחשד לשוחד.

ערב העיון התקיים על רקע גל חקירות הבכירים המתנהל בתקופה זו. המשתתפים בדיון לא נקבו אמנם במפורש בשמם של משה קצב, חיים רמון, צחי הנגבי, אהוד אולמרט ואחרים, אולם היה ברור למי הם רומזים. שניים מהדוברים, חוקרי משטרה בדימוס, דיברו על לחצים המופעלים מלמעלה. ניצב (בדימוס) ד"ר אלכס איש-שלום, לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה וכיום מרצה במכללה, אמר שבחקירת אישיות בכירה, מופעל על החוקר לחץ משלושה כיוונים שונים: האחד, לחץ מצד השר הממונה. השני, לחץ ציבורי שמזדהה עם הנחקר ותוקף את המשטרה. איש-שלום, שחקר בשעתו את השר אשר ידלין, סיפר שהוריו, שהיו תומכי מפא"י, לא דיברו איתו תקופה מסויימת משום שכעסו עליו.

הלחץ השלישי והחמור, לדבריו, הוא לחץ שגובר בפלילים. הוא סיפר, שלפחות בשלוש חקירות של בכירים שבהן היה מעורב, עקבו אחריו, בדרך כלל אנשי משטרה בדימוס שהפכו להיות חוקרים פרטיים, ונשכרו ע"י גורמים שרצו לחבל בחקירה. איש-שלום טען, כי בחקירות של שנות ה-70 בפרשות אשר ידלין, השר אברהם עופר שהתאבד וחשבון הדולרים של יצחק רבין ז"ל, רבין כראש ממשלה נתן לחוקרים יד חופשית, וגם שר המשטרה דאז, שלמה הלל, לא לחץ ואיפשר לחוקרים לבצע את עבודתם.

לחץ מתמיד

עו"ד אמנון שאלתיאל, לשעבר חוקר בכיר ביחידה הארצית לחקירות הונאה, אמר אף הוא שחוקר בתיק של בכירים מצוי בלחץ מתמיד, הן מצד הממונים עליו והן מצד התקשורת. הוא רמז, שגם הפרקליטות אחראית לחלק מההדלפות. בשל הרגישות, הסביר, חקירות אישי ציבור מלוות ע"י הפרקליטות, ולכן החוקר נדרש לדווח כל הזמן כיצד היא מתנהלת ומתקדמת. "המשמעות היא שמספר השותפים לחקירה הוא עצום ורב, מצב הפותח פתח להדלפות ממקורות שונים".

עו"ד אורי וגמן, סניגור פלילי המתמחה בעבירות צווארון לבן, תקף את המשטרה שלדבריו היא הגורם המרכזי להדלפות לתקשורת. למרות שניתן לזהות בקלות את הגורם המדליף שגם פוגע במהלך החקירה וגם בכבודו של הנחקר, אמר וגמן, מעולם לא הועמד חוקר משטרה לדין על הדלפה לעיתונות מתוך החקירה.