הקוזה נוסטרה הצה"לי

בשבילי הדו"ח של אלוף דורון אלמוג היה הפתעה. לא הממצאים, כמובן, מי שקורא טור זה יודע שאין בדו"ח ולו ממצא אחד שלא נכתב עליו כאן במשך שנים. מה שמפתיע היא העובדה שאיש צבא עומד מאחורי הדו"ח המרשיע. אם אתם לא מבינים למה זה מפתיע, שימו לב אל להקות הקצינים הבכירים שמתנפלים על אלמוג וממצאיו.

אם היו יכולים, היו הקצינים הבכירים למיניהם, ובראשם הרמטכ"ל, מדיחים את ... אלמוג. בשבילם הוא כמו קונסיליירי שהפר את הקוזה נוסטרה, "האינטרס שלנו", הביטוי המשמש כקוד השתיקה של המאפיה. לא שצה"ל הוא מאפיה מבחינת מטרותיו ודרכי פעולתו; הדמיון הוא בשמירה הקיצונית על "האינטרס שלנו". אלמוג הוא "בוגד" מכיוון - הלך אל השלטונות, במקרה זה השלטון הציבורי, ו"הלשין", כלומר סיפר את האמת על מה שקורה בארגון, במקרה זה ארגון צה"ל.

אלמוג נותן גושפנקא לביקורת שאחרים השמיעו על צה"ל. וזה חמור. עד היום היה הכלל ש'אני שומר עליך ואתה עליי'. אם היו מטיחים ביקורת, זה תמיד היה באופן אנונימי, "קצין בכיר". לוחמים אמיצים, אבל לא כשמדובר בקריירה שלהם. על-פי כללי הקוזה נוסטרה הצה"ליים, אם אחד מפסיק לשמור על האחר, ואפילו מתקיף אותו, ואפילו בשמו המלא, נוצר סדק מסוכן בסכר השתיקה.

ואת הסדק הזה צריך לסתום מיד, ובכך עסוקים עכשיו קציני צה"ל הבכירים. הם שקועים רובם ככולם בניהול קרב על חייהם השאננים, הנוחים, המשומנים. המטרה הראשונה להריסה הוא אלמוג, וחכו ותראו, עוד יום-יומיים, אולי כבר היום, יתחילו להופיע ההשמצות על האלוף הסורר. סימן שבירה אפשרי ראשון של אלמוג מסתמן בהסכמתו לדחות בשבועיים את הדו"ח על המטכ"ל. אין לכך שום סיבה עניינית. אבל חלוץ לחץ. כי חלוץ רוצה להרוויח זמן כדי להמשיך, יחד עם חבריו לארגון, להמשיך ללחוץ.

דו"ח אלמוג נותן את הסיכוי הראשון מאז המלחמה לאפשרות של טיהור ושינוי אמיתיים. יהיה נורא אם אלמוג ייתן ללחצים וללוחצים לעבוד עליו. יהיה נורא למדינה, ובעיקר לצבא, כי בכך תאבד אולי התקווה האחרונה, אולי היחידה, לטיהור ותיקון.

ועכשיו לינדנשטראוס

מה שעשה אלמוג לצבא, יעשה, ובעתיד הלא רחוק, המבקר לינדנשטראוס למוסדות השלטון. עד שיזוזו ועדות הבדיקה והחקירה הן כבר יהפכו לבלתי רלוונטיות.