אמרת שהגשם ישטוף את הדמעות - ומי יחזיר את החובות?

בתחילת החודש הוגשו שתי תביעות לבית המשפט: של גולן נגד מנהלו לשעבר ושל המנהל נגד בן טיפוחיו. השבוע נכנס גם מס הכנסה לתמונה, והוא תובע מהזמר חוב של 575 אלף שקל. בבית המשפט המחוזי בתל אביב הועלתה בקשה להתראה לפשיטת רגל, שתוכרז אם לא יחזיר גולן את חובו תוך שבוע.

גולן תובע מבן-צור ומחברת ההפקות 'טאלנט' 188 אלף שקל, המהווים לטענתו תשלום שלא הועבר לו עבור הופעות שביצע. בן-צור, בתגובה, הציג לבית המשפט מכתב חתום על ידי מנהל ההפקה של הזמר, גולן שרעבי, שבו נכתב כי אייל גולן התחייב לתת לבן צור 28 הופעות ללא תמורה, במקום ובזמן שיידרש לכך.

באשר לחובותיו למס הכנסה, הזמר הגיע בעבר להסדר עם רשויות המס, אבל הצ'קים חזרו בשל חוסר כיסוי - וההסדר בוטל. כעת נראה שגולן - אחד הזמרים המצליחים ביותר בישראל - הולך בדרכם של זהבה בן, יצחק קלפטר ואחרים, ונאלץ להכיר את הצד הפחות זוהר של המקצוע.

קשה לי

חייהם של הזמרים והמוזיקאים בישראל הם קשים ומרים. יש לכך סיבות רבות, אך העיקרית שבהן היא שרשרת המזון העומדת בדרך שבין הזמר להכנסה המתקבלת משיריו. מנהל אישי או מי שקובע לו הופעות, האולם שבו הוא מופיע, חברת התקליטים - רבים הם המתפרנסים מהזמר, חוץ ממנו.

זו אולי גם הסיבה שבשנים האחרונות עלו על פני השטח סכסוכים ותביעות של אמנים רבים נגד מנהלים וחברות הפקה: 'נקמת הטרקטור' נגד 'נענע דיסק', אריק אינשטיין נגד מיכאל תפוח, 'החברים של נטשה' נגד 'הד ארצי' ועוד.

ההעתקה הפראית והבלתי חוקית של דיסקים בישראל שמטה את הקרקע תחת הסיכוי להרוויח ממכירת כמויות גדולות של עותקים מהאלבום שעליו עמל האמן ימים כלילות. ההערכה, שעל כל דיסק חוקי שנמכר בחנות, יש 20 עותקים צרובים שמתנגנים חינם. ומכל דיסק שנמכר באופן חוקי מרוויח הזמר בערך שלושה שקלים(!).

הכסף הגדול, אם כך, מגיע מהופעות. ושוב הכול תלוי בקהל. סביב הופעות חיות יש הוצאות גדולות (פרסום, הפקה, שכר אולם ועוד). אם קוראים לך קרן פלס, ההופעות שלך מלאות והכרטיסים נמכרים בסכומים שמאפשרים נשימה ארוכה.

פלס הרוויחה יפה גם לפני אלבום הבכורה שלה, בהיותה חתומה כיוצרת על להיטי ענק של הראל סקעת ועל 'לשם' ו'נובמבר' שחיברה למירי מסיקה. התמלוגים על השירים האלה סידרו לה שקט כלכלי לזמן הקרוב. גם אם את לא יוצרת וקוראים לך ריטה או נינט - את בצד הנכון של התעשייה. אבל כמה כאלה כבר יש?

יותר בידור מתרבות

אפרים שמיר שמופיע ללא הרף בפורמטים שונים (עם אלון אולארצ'יק במופע בלוז מדי שבוע, עם גידי גוב ומזי כהן ואחרים) שואל: "אפשר לסכם את המצב בשתי מלים?"

* תנסה.

"המצב חרא".

* וקצת יותר בהרחבה?

"בישראל בשנים האחרונות יש הרבה יותר דרישה לבידור מאשר לתרבות. זה דופק את כל מי שמתעניין במוזיקה כאמנות. בכלל, האמנות הפכה כאן לסוג של סטייה. יכול להיות שהמוזיקאים יעשו בשנה הבאה מצעד גאווה פרטי בירושלים. צרכני מוזיקה ואמנות הם מיעוט הולך ונכחד".

* אתה פסימי מאוד.

"אני ריאלי מאוד. עם ישראל בחר בבידור כאופציה בלעדית לשעות הפנאי שלו. גם הפוליטיקה פה היא סוג של בידור. חוסר רצינות כתפיסת עולם עמוקה. הרי כל דבר שעוסקת בו המדיה עכשיו, אם הוא לא מבדר אז הוא לא שווה התייחסות. גם בני סלע זה בידור להמונים. זה לא מחדל ענקי ופושע מסוכן שמסתובב חופשי. זה בידור תקשורתי, שמוכר עיתונים וספוטים של פרסום. גם ארקדי גאידמק זה בידור. לבן אדם יש 4 מיליארד, אז אפשר להביא אותו לטלוויזיה לערוץ 2. זו סיבה למדיה למכור את עצמה באמצעותו".

* ולעניין המוזיקאים והזמרים?

"אם לא קוראים לך שלמה ארצי היכולת שלך להתפרנס בכבוד ממוזיקה בישראל שואפת לאפס. מי שחפץ חיים וחושב על עתיד ילדיו, צריך לדאוג לעצמו למקור פרנסה".

ובאמת כך עושים כולם. ערן צור מלמד ב'רימון' וחמי רודנר עושה הפקות מוזיקליות לאירועים. לרפי פרסקי יש בית דפוס וליזהר אשדות יש אולפן הקלטות. מיכה שטרית מקריין בפרסומות של חברת הביטוח AIG, דן תורן מלמד בסדנאות כתיבה, עמיר לב מורה למתמטיקה בתיכון, וסיוון שביט מדבבת סרטי אנימציה לילדים.

איפה הכסף?

הראפר סאבלימינל: "אפשר לעשות כסף ממוזיקה ישראלית, אבל רק באופן עקיף. הדיסקים לא מביאים כסף וההופעות לא נותנות הכנסה קבועה, אבל ה'יומן לתלמיד' עם צילומים שלי הכניס לי הרבה כסף לחשבון בנק". אפילו שרית חדד עושה יותר כסף ממוצרים ומאירועים סגורים מאשר ממכירת כרטיסים ואלבומים.

"רק זמרים מדרג גבוה יכולים להתפרנס באופן סביר ממוזיקה", אומר יזהר אשדות. "התמלוגים שהם מקבלים עבור השמעות ברדיו ובטלוויזיה עשויים להגיע לכמה אלפי שקלים בחודש ואולי אפילו ליותר, אבל מדובר בבודדים. כל השאר צריכים לחפש עיסוקים נוספים.

"המוזיקה הפופולרית הישראלית היא היחידה שלא מסובסדת בשום צורה. טלוויזיה, קולנוע, תיאטרון, מחול, מוזיקה קלאסית - הכל מסובסד. אנשים צריכים להרחיב מאוד את המנעד שלהם כאנשי מקצוע. ככל שאתה בעל כישורים יותר רחבים - כתיבה, הלחנה, הפקה, מלמד מוזיקה - יש לך יותר סיכוי לשרוד".

* מה ההבדל בין ישראל לעולם בתחום הזה?

"מספר האנשים שצורכים מוזיקה. מי שמצליח בארה"ב או בבריטניה נהיה מאוד מאוד עשיר. בישראל, כל מי שקצת מתחת לשלמה ארצי חייב להמשיך ולעבוד כל חייו.

"אין מצב שמאפשר לך לנוח ולהתפרנס מתמלוגים כל חייך גם אם היו לך כמה להיטים. מעמד הביניים של המוזיקה הישראלית הולך ונשחק. על כל נינט אחת שמצליחה מאוד, יש 100 זמרות שלא ירוויחו שקל".

הצלצול הגואל

האמן הישראלי הכי מצליח כיום (אם לא סופרים את שלמה ארצי) הוא, כנראה, עברי לידר, שמצליח בארץ וגם בחו"ל; עידן רייכל מכר למעלה מ-140 אלף עותקים משני האלבומים שלו; ארקדי דוכין מצליח למשוך קהל רב להופעותיו (גם ברוסית), למרות שהדיסק האחרון שלו לא היה הצלחה גדולה. אביב גפן, לעומתם, מצליח יותר כיוצר ומפיק מאשר כזמר-כוכב, לפחות בזירה המקומית. על האלבום של נינט, אומרים בענף, שהרוויח חצי מיליון שקל לפחות.

בשנתיים האחרונות נכנסו חברות הסלולר חזק מאוד לעולם המוזיקה המקומי. הכסף הגדול שהחל לזרום מתעשיית הרינגטונים, ועכשיו גם ממכשירי הדור השלישי, משנה כבר עכשיו את פני תעשיית המוזיקה הישראלית. "יש אמנים שכותבים מוזיקה תוך פזילה לעולם הרינגטונים. אין מה לעשות, ברינגטונים יש כסף, ברדיו - אין", אומר גורם בכיר בתעשייה.

"שוק הרינגטונים בישראל מייצר הכנסות של 60 עד 80 מיליון שקל בשנה לחברות הסלולר. מתוך זה, 12.5% הולך ל'אקו"ם' - ומשם לאמנים. תחשבו בעצמכם כמה כסף הזרימו הרינגטונים לאמנים בשנה החולפת.

"זה שוק שלא היה קיים לפני שלוש שנים והגיע כתוספת הכנסה נטו לשוק המוזיקה. בשנת 2001 הורידו 200 אלף רינגטונים בישראל, בשנת 2004 זה הגיע ל-15 מיליון וזה כל הזמן במגמת עליה". ובסלולר כבר יידעו לגבות מהצרכן את הכסף.

כך, השיר 'בלבלי אותו' של קובי פרץ וגלעד מסאמי זכה למספר עצום של 1.3 מיליון הורדות כרינגטון. מתוך זה, היוצרים קיבלו יותר מ-400 אלף שקל. ממכירת אלבומים הם לא היו רואים אפילו עשירית מהסכום הזה.

שלישיית 'מה קשור' הבינה את זה, ולפני שסגרה עם חברת תקליטים על הסינגל 'שר מהלב', התחייבה על הפצת קליפ בלעדי לפורטל הדור השלישי. תמורת בלעדיות של שבועיים, מימנה חברת התוכן 'ביט' חלק מהפקת הקליפ. התוצאות היו מדהימות. בתוך זמן קצר הורידו 50% ממשתמשי הדור השלישי של פלאפון את הקליפ. 100 אלף לקוחות של פלאפון הורידו את הרינגטון בשלושה שבועות. 'ביט' הרוויחה מצוין על ההשקעה ו'מה קשור' מילאה את חשבון הבנק שלה בהכנסות מכובדות, עוד בטרם יצא בכלל האלבום השלם לחנויות.

פילוני (דני קרק), בעבר איש 'שב"ק ס', והיום מפיק מוזיקלי נחשב, אומר על הקהל הישראלי: "הייתי רוצה שהסלולר יהיה רק מפגש היכרות עם המוזיקאי. שאנשים שנהנים ממה ששמעו ימשיכו להתעניין. אבל כאן האנשים לא מעניין אותם מי כתב מה. אנשים רוצים סיפוק מיידי. זה עניין של תרבות". או חוסר תרבות.