זה מתחיל מסיפור פשוט: עסק שגובה שקל אחד מיותר מכל לקוח שעובר דרכו. בשביל שקל אחד, מי יעלה עלי בריקדות, ירוץ בין בתי משפט וישרוף זמן וכסף? מעטים אם בכלל. בשביל מיליונים לטובת הנפגעים כולם - זה כבר סיפור אחר.
בראשון במרס 2006 נפל דבר: חוק התובענות הייצוגיות בגרסתו החדשה יצא לדרך. הכלי המרכזי למאבק בעוולות קטנות וגדולות כלפי ציבור שלם קיבל גושפנקה חדשה - המאפשרת להשתמש בו ביותר מקרים, עם יותר עוולות, נגד יותר גופים וחברות.
"התובענות הייצוגיות נועדו לבצע אכיפה אזרחית של התנהגות על בתי עסק", מסביר עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי למועצה לצרכנות. "בית עסק שפגע בצרכנים אולי עובר עבירה פלילית, אבל קיימת בעיה באכיפה - ההליך הפלילי ארוך וקשה, רף ההוכחה גבוה ויש מחסור אובייקטיבי בכוח אדם. בא חוק החדש ואומר: ניתן אינסנטיבה לכל אדם פגוע - ובעצם מאפשר לציבור להיות 'השוטרים של הדין'".
"הרבה ציפיות נתלו בחוק החדש", מוסיף ד"ר שמוליק בכר, מומחה לתובענות ייצוגיות מהמרכז האקדמי פרס. "הבשורות המרכזיות הטמונות בחוק כוללות את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות באמצעות ארגונים, הרחבת מגוון העילות שבגינן ניתן להגיש תובענות ייצוגיות, הקמת קרן לסיוע במימון תובענות ייצוגיות בעלות חשיבות חברתית-ציבורית ועיגון האפשרות להגיש תובענות כנגד המדינה".
בפועל, למרבה הצער, זה לא תמיד עובד. למרות ששינוי החוק הביא עמו גל מרענן של תובענות ייצוגיות בבתי המשפט - 140 בשנה החולפת בלבד לעומת 50 במהלך 2005 - נראה כי בתי המשפט טרם הפנימו את השינוי והם נוטים להערים קשיים על המבקשים לנהל תובענות ייצוגיות. על סטטיסטיקה עדכנית קשה לדבר - התקופה מאז שינוי החוק קצרה וההליכים המשפטיים ארוכים; אולם נראה כי הנטייה לדחות את מרבית הבקשות להכרה בתביעה כייצוגית עדיין בעינה עומדת. "בית המשפט ידו עדיין קפוצה למרות שהחוק מגלה יותר פתיחות", אומר עו"ד פרידמן. "עם זאת, היום הדרך פתוחה לתבוע באופן הרבה יותר נרחב".
הנתבעים החדשים
"השנה החולפת התאפיינה בהרחבת מגוון הנתבעים", אומר ד"ר בכר, "לצד נתבעים 'מסורתיים' - דוגמת בנקים, חברות ביטוח וחברות תקשורת - הוגשו לא מעט תובענות ייצוגיות גם כנגד המדינה וכנגד גופים ציבוריים אחרים, כמו עיריות ורשויות מקומיות. מאפיין נוסף הוא מספר לא מבוטל של תובענות בסכומי עתק: עיריית תל אביב נתבעה במיליארד שקל בגין אי פרסום צו ארנונה; משרד החינוך נתבע במיליארד שקל בגין גביית תשלומי הורים שלא כדין; דלק נתבעה בסך כ-1.2 מיליארד שקל בגין מהילת דלקים ועוד". את השיא, אגב, שברה תביעה בסך כ-12 מיליארד שקל נגד שטראוס, בעקבות הכללת ג'לטין מבשר במוצרי "מילקי", "דניאלה" ו"סקי".
לא כולם רואים בפתח הרחב הזה בשורה צרכנית מובהקת: "לטעמי", אומרת עו"ד רקפת שפיים העוסקת רבות בתחום הגנת הצרכן, "פרץ התביעות מאז כניסתו לתוקף של החוק איננו סמן חיובי לשימוש בו למרות גישתי הפרו-צרכנית. אולי היה ראוי שייקבעו מבחנים מחמירים יותר, למשל מתן הזדמנות הולמת לעוסק לתקן את העוול טרם הגשת התביעה וכתנאי לה. יש לזכור שפגיעה בחברות שנגדן מוגשות התובענות הללו מתגלגלת בסופו של יום לשכמם של הצרכנים."
על דרך הפשרה
גם כאשר מוכרת תביעה כייצוגית, היא עשויה להוביל לפתרון בעייתי. "עקב אכילס של השיטה מצוי בבעיית הנציג", מסביר עו"ד פרידמן מהמועצה לצרכנות - "העובדה שלשני הצדדים יש אינטרס לסגור את התיק כמה שיותר מהר באמצעות הסדר פשרה גם כשזה לא בדיוק חופף את טובת הקבוצה כולה. המחוקק היה מודע לבעיה וקבע שהסכמי פשרה יתקבלו רק באישור בית המשפט, אבל במציאות שאנו מכירים היום קיימים לא מעט הסכמים שפוגעים בציבור ופוסקים שכר טרחה מופרך ביחס לפיצוי לנפגעים וצורת פיצוי בעייתית". המועצה עצמה מנהלת לא אחת מאבקים בהסדרי פשרה, וגם לתביעה שמתנהלת כבר עשור (!) נגד תנובה בפרשת הסיליקון בחלב הצטרפה רק בתנאי שהסכם פשרה יהיה כרוך באישורה.
* קרטל המרצפות: דוגמה טובה לפתרון בעייתי במיוחד היא ההסכם השנוי במחלוקת שחשף במאי האחרון "גלובס" בפרשת "קרטל המרצפות", שבה תיאמו חברות הריצוף השונות מחירים: על פי הפשרה שנרקמה בתיק זה, ושנדונה לאחרונה בבית המשפט (תוך התנגדות היועץ המשפטי לממשלה), אמורים התובעים לקבל 100 אלף שקל, פרקליטיהם 1.26 מיליון שקל ואילו הציבור יקבל זיכוי בגובה 5% מסכום רכישת המרצפות בין השנים 95'-97 - ואף זאת רק כנגד הצגת קבלות רכישה מידי הנתבעים. המשמעות: הנפגעים ייאלצו לחזור ולרכוש ממי שפגע בהם כדי לממש את זכות הפיצוי, וגם זה רק אם שמרו על קבלות מלפני עשור שלם - ובכלל, מה הסבירות שלקוח יחליף ריצוף פעם נוספת בפרק זמן כזה?. האבסורד מתעצם בהשוואה לרווח שגורפים עורכי הדין, לעומת המושג המתפוגג "טובת הצרכנים".
* חברות הגז: בעייתי לא פחות הוא ההסכם במסגרתו גרפו עורכי הדין בפרשת חברות הגז כ-2.2 מיליון שקל והותירו לתובעים פרוטות - כ-70 אלף שקל יחד, ולשאר הצרכנים רק בדיקת בטיחות חינם. זאת לאחר שהחברות אמישראגז, פזגז, פטרולגז ודורגז נתבעו בסך יותר מ-500 מיליון שקל לאחר שגבו תשלום עבור ביצוע בדיקות בטיחות תקופתיות שלא נערכו בפועל. לפי ההסכם, הצרכנים לא יקבלו כל פיצוי או החזר עבור התקופה שבה קופחו לטענתם, התובעים קיבלו כ-15 אלף שקל האחד, ועורכי הדין, שישה במספר, זכו לסכום כולל של כ-2.2 מיליון שקל יחד. היחס בין מה שמקבלים התובעים הייצוגיים לבין הגמול לעורכי דינם: 1:29, לא פחות.
* ישפאר הום-טק: גם אם לא מדובר במעצמת גז או קרטל מרצפות עשויה פשרה דומה להיות מקוממת: כך למשל ההסכם שהובא לאישור בית המשפט בעקבות הטעיית צרכנים תוך שימוש בשם המותג השווייצרי "לנקו" עבור מוצרים מתוצרת סינית. על פי ההסכם המקורי, יינתן לנפגעים זיכוי כספי של 10% לצורך רכישת מוצר חדש בחנות החברה בהרצליה - מה שמחייב אותם להוציא למעשה סכום כסף נוסף במקום שבו נפלו לכאורה קורבן לרמייה. המועצה לצרכנות יצאה חוצץ בטענה שמדובר במקדם מכירות ולא בפיצוי, ההסכם נפסל ואחר הוצע תחתיו - אך גם בו נשמר עיקרון הזיכוי ברכישה נוספת. בשבוע שעבר הגישה המועצה התנגדות נוספת והעניין עדיין נדון בין כותלי בית המשפט.
* פועלים-גדיש: דמי הטרחה שהוקצבו לעורכי הדין בהסכם הפשרה שבו נפסקו ללקוחות הבנק וקופת הגמל פיצויים בסך 80 מיליון שקל (בעקבות עמלות מוגזמות) - 8 מיליוני שקלים - לא היו מעוררים כל כך הרבה מחלוקת, אלמלא העובדה שרק 20 מיליון מהסכום הכולל נועד לתשלום במזומן (והשאר בהפחתת עמלות), כך ש-12 מיליון בלבד נותרו לנפגעים עצמם; מה גם שלקוחות שפרשו בינתיים לא יזכו ליהנות מההנחה גם אם נפגעו בהיותם עמיתים, וחלוקת הפיצויים רחוקה מלהיות מושלמת. היועץ המשפטי לממשלה הביע מורת רוח, אבל לצרכנים נרשם בשורה התחתונה ניצחון נוסף בזירת החלשים-מול-חזקים.
* תכנים בערוץ 5: לאחר ארבע שנים של מאבק משפטי, הגיעו חברות הכבלים והלוויין באוקטובר האחרון לפשרה עם נציגי המנויים בסך 428 מיליון שקל בעקבות זליגת תכנים מערוץ ספורט 5 לערוץ 5, שהצפייה בו כרוכה בתשלום נוסף. כחלק מההסכם מתחייב ערוץ הספורט בשתי העונות הקרובות (עד קיץ 2008) לשדר תכנים, כולל "תכנים אטרקטיביים", גם בערוץ הבסיס (ספורט 5). חברות הכבלים והלוויין לא יצטרכו לשלם פיצוי כספי, אולם כחלק מההסכם יופנו תכנים רטרואקטיבית לערוץ ספורט 5 בגין התקופה בה הועברו תכנים לערוץ המקביל.
הנתונים באדיבות הספר "התובענה הייצוגית בישראל" ועו"ד מיקי קידר.
אכלנו אותה: מה שמים לנו באוכל?
לא מעט תביעות הוגשו במהלך השנה נגד יצרניות מזון ומוצרי בריאות, בשל הטעיה או אי גילוי נאות בדבר המרכיבים שבמוצר או איכותו. זכורה במיוחד לרע טיב טעם בפרשת "העוף המתובל" (שהובילה לשלוש תביעות ייצוגיות), וכמוה גם הרעלת הכלבים שניזונו לכאורה ממזון של נוטרה נאגטס (בעקבותיה נתבעה היצרנית, חברת כצט). חשובות לא פחות תביעת שטראוס-עלית על ידי חולי הצליאק בגלל קיומו של גלוטן במוצרים כשרים לפסח (מבלי להזהיר על האריזה) ותביעה נגד אותה חברה בגין שימוש בג'לטין מבשר במעדני חלב שונים, תביעה בטענה להונאה בסוכריות "תיק-תק" של ליימן-שלייסל והתביעה שהגישו נציגי הסוכרתיים נגד חברת יוניליוור בטענה שהטעתה את הציבור לחשוב כי ברנפלקס הוא מוצר מזון בריא שאינו עתיר סוכר.
עוד ברשימה: חברות ויצרניות בשר נתבעו בגין הוספת מים לבשר, לכאורה בניגוד לחוק; משווקות התוספים מגה גלופלקס וקרטילאגו נתבעו במיליארד שקל בגין מה שנטען להיות הבטחת שווא לריפוי סחוסי הגוף; קוקה-קולה נתבעה בטענה שהמשקה "פנטה" מסרטן; יבואנית QUACKER נתבעה בטענה לציון תאריכי תפוגה פיקטיביים ותנובה נתבעה בטענה כי מוצריה מכילים חלב נוכרי. "
ניתקת, תשלם: על תקלות ומחירן
הפסקות החשמל היזומות שביצעה בקיץ האחרון חברת החשמל ברחבי הארץ הפתיעו רבים - ולא ממש לטובה. התוצאה: ייצוגית בגובה 87 מיליון שקל נגד המונופול שהוריד לנו את השלטר ללא הודעה מוקדמת. בכתב התביעה נטען כי חברת החשמל נמנעה מלהפעיל את מתקני החשמל כפי שהיא מחויבת על פי חוק, והוסיפה חטא על פשע כאשר לא הזהירה מבעוד מועד על הניתוקים הצפויים. מגיש התביעה, עו"ד דוד מנע, טען כי ההצהרות כאילו אין מספיק חשמל במדינה אינן נכונות וכי עובדי חברת החשמל ביקשו למעשה ללמד את שר התשתיות החדש לקח במסגרת מאבקם בעניין הרפורמה הצפויה במשק החשמל, והתייחס לתוצאותיה החמורות - בהן תאונת הדרכים שבה נהרג צעיר בצומת שבו הפסיקו הרמזורים לפעול.
תביעה דומה הוגשה חודש קודם לכן נגד בזק ו-HOT בעקבות תקלת הטלפונים הגדולה שאירעה מעט קודם לכן; התובע טוען כי בשל התקלה המתמשכת בטלפונים של HOT אותה סירבו עובדי בזק לתקן, ושבעקבותיה לא יכלו מנויי הטלפון של HOT להתקשר למנויי בזק ולמספרי חירום או לקבל שיחות בזק, נגרמו לו נזקים כלכליים, עוגמת נפש ופגיעה במוניטין. סכום התביעה: 100 מיליון שקל.
טעות לעולם חוזרת? הטעיה בפרסום
אחת העילות הנפוצות לתביעת חברות היא הטעיית הצרכנים בפרסום או שינוי תנאי חוזה ללא ידיעתם. מדגם מייצג מהשנה מגלה כי הז'אנר פופולארי במיוחד כשמדובר בחברות תקשורת: כך למשל נרשמו בקשה לייצוגית נגד סלקום בהיקף 10 מיליון שקל בטענה להטעיית הציבור בפרסומת; תביעה ייצוגית בסך כ-18 מיליון שקל נגד מירס בגין שיווק מטעה של שירות הניווט הקולי, ייצוגית נגד פלאפון בכ-251 מיליון שקל, בקשה לייצוגית נגד פרטנר ב-19 מיליון שקל בעקבות שינוי תנאי חוזה על דעת עצמה ובקשה לתביעה ייצוגית נגד מעריב בטענה שהטעה סטודנטים באשר לתקופת המבצע למנויים. עוד ברשימה: תביעה ייצוגית נגד המשביר החדש לצרכן ב-10.2 מיליון שקל בעקבות מבצע "שקית ההנחות" (המתנהל שוב בימים אלה), בטענה למצגת שווא לפיה על כל המוצרים שבמבצע יינתנו 50% הנחה כשבפועל מדובר פעמים רבות בפחות. "
הגודל כן קובע: האריזות מתכווצות, המחירים לא
הדבר החם ביותר בתעשיית התביעות הייצוגיות היא עילת הקטנת האריזה: לאט ובשיטתיות, מתחת לאפו של הצרכן, עוברות חברות רבות למכור אריזות זהות-לכאורה המכילות פחות מוצר באותו המחיר בדיוק. הצרכנים תפסו גם הם את השיטה ומשיבים מלחמה שערה: תשאלו את עו"ד יוחי גבע, שיאן התביעות הייצוגיות לשנה החולפת, שרבות מתוך עשרות התביעות שהגיש עוסקות בסוגיה הבוערת.
דוגמאות? לא חסר: ברשימה המפוקפקת של גבע נכללות בין השאר שטראוס-עלית (ופלים), אסם (עוגות הבית, ביסלי ברביקיו וביסלי בצל), ליימן שלייסל (שוקולוד נוטלה), הנקל סוד ופרוקטור אנד גמבל (אבקות כביסה אריאל ופרסיל), חוגלה-קימברלי (טיטולים פרימיום ונייר הטואלט), מי עדן (כדי מים), טבע (אקמולי), יוניליוור (מיונז הלמנס), אביק (נורופן) וסטארקיסט (טונה). "
תביעות נגד הבנקים: בריבית דריבית
נכון, לא מדובר ברעיון מהפכני ולא בטרנד חדש. מאז ומתמיד היו הבנקים, אותן מעצמות ענק החולשות על כספנו, מוקד לתביעות בשל התנהלותם כלפי הצרכן. אולם השנה האחרונה הביאה עמה גל תביעות נוסף מהז'אנר - בסכומי עתק, ובעיקר סביב עילת גביית הריביות ביודעין ובלא יודעין.
כך למשל בקשה לתביעה ייצוגית נגד הפועלים, לאומי ודיסקונט בסך 7 מיליארד שקל בטענה ליצירת הסדר כובל בריביות ובעמלות; בקשה לייצוגית ב-5.4 מיליארד שקל נגד לאומי והפועלים בטענה לקיפוח המגזר הפרטי לרעה בגביית הריביות ובעקבות שינוי סוג החשבון ללא ידיעת הלקוח; בקשה לייצוגית ב-230 מיליון שקל נגד בנקים וחברות ביטוח בטענה להטעיה שיטתית בתיקי הוצאה לפועל וכמובן הפשרה בפרשת בנק הפועלים וקופת הגמל גדיש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
