החשב הכללי במשרד האוצר ירון זליכה שב ותקף את חבריו באוצר ובממשלה, והאשים אותם שהם מעלימים עין ממקרי שחיתות. בהופעה בדיון על השחיתות שארגנה הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים אמר זליכה כי יש בין המנהלים בממשלה אשר מעדיפים לתקוף אותו, אך להגיד שהם אינם רואים, ואינם שומעים על מקרי שחיתות בישראל.
החשב הכללי לא הסתפק בהתקפה על מנהלים אחרים בממשלה בהווה, אלא יצא גם להתקפה על אלה אשר כיהנו בעבר. לדבריו דו"חות החשב אשר פורסמו בעבר לא היו ערוכים לפי כללים חשבונאים מקובלים, לא היו מבוססים על גילוי נאות ולא סיפקו מידע על ליקויים.
זליכה טען שכתוצאה מהעדר כללים נאותים, שהונהגו רק על ידו ב-2004, הממשלה לא ידעה במקרים רבים מה הם נכסיה והיו הזדמנויות בהן הממשלה רכשה נכסים שהיו בכלל שלה מלכתחילה.
זליכה טען כי ההידרדרות של ישראל בדירוג בינלאומי של שחיתות נובעת, בין היתר, מהעדר מגנוני בקרה וגם מהעדר מה שהוא כינה "דוגמא ומופת" של מנהלים. הוא הציע שיוקשחו הגדרות הצינון של יועצים משפטיים, מבקרי פנים וחשבים במשרדים, ותונהג תקופת מקסימום לכהונה בתפקידים אלה. הוא תמך בחקיקה שתתן סמכויות ועוצמה גדולה יותר למבקרי פנים במשרדי הממשלה.
זליכה יצא להגנתו של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס אשר נוהג להפעיל ביקרות בזמן אמת. לדברי פעולותיו של המבקר היו לטובת הציבור, אשר "אינו יודע עדיין כמה הוא חב לפעולה זו של המבקר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.