עו"ד סימן לשחיתות

מסתבר שיש קשר הדוק בין הפריחה המתמשכת של מקצוע המשפטים לבין ההתנפחות ארוכת השנים של מצב השחיתות בישראל. מחקר שבוצע על-ידי ויטו טאנזי וחמיד דאוודי מקרן המטבע הבינלאומי מצא קשר שלילי ומובהק בין שחיתות לצמיחה כלכלית. כלומר, צמיחה נמוכה במדינות עם שחיתות גבוהה. בתוך כך, בין היתר גילו החוקרים התאמה חיובית חזקה בין רמת השחיתות במדינה לבין שיעורי עורכי הדין בה, לעומת שיעור המהנדסים.

"אין זה אומר כמובן", מסביר פרופ' יעקב עמיהוד מ-STERN-NYU, המבקר באוניברסיטת תל אביב, "שעורכי הדין הם הגורמים לשחיתות. משמעות הממצא היא שבמשטר מושחת כדאי להקצות יותר מקורות לעריכת דין מאשר להנדסה. במילים פשוטות, במשטר מושחת אפשר להרוויח יותר מלהיות מאכער, שזה חלק נכבד מעבודתם של חלק נכבד מעורכי הדין".

אגב, סקר שפורסם על-ידי השבועון התל אביבי "העיר" (19.1.07) מצא כי 64% מצעירי תל אביב רוצים להיות עורכי-דין, 69% חולמים על היי-טק ו-79% רוצים לנהל. ברשימת חמשת המקצועות הכי מבוקשים בקרב גברי תל אביב, מצא המקומון, כי מקצוע עריכת הדין עומד במקום השני, אחרי מחשבים והיי-טק, ולפני מכירות במקום השלישי, הנדסת אלקטרוניקה במקום רביעי ורכש ולוגיסטיקה במקום חמישי.

החוקרים טאנזי ודאוודי מצאו שלאחר שמנכים את ההשפעה השלילית של שחיתות על התוצר, יוצא שלשיעור עורכי הדין ביחס לשיעור המהנדסים במדינה יש קשר שלילי עם הצמיחה הכלכלית. החוקרים השתמשו בנתונים שהתקבלו מארגון אונסק"ו וקרן המטבע, ביחס ל-53 מדינות על פני 9 שנים (1989-1997). הם כאמור מצאו שיש מתאם שלילי בין השחיתות ורמת התוצר, שהצמיחה הכלכלית קשורה בצורה שלילית לשחיתות ובצורה שלילית עם היחס שבין לומדי משפטים ללומדי הנדסה. כלומר, צמיחה, שיפור במצב כלכלי, נמוכה יותר במדינות עם שחיתות גבוהה יותר ועם שיעור גבוה יותר של עורכי דין.

"בקיצור", אומר עמיהוד, "הם מצאו שלהשכלה יש אפקט חיובי על צמיחה, לשחיתות יש אפקט שלילי חזק על צמיחה, וליחס בין עורכי דין למהנדסים יש אפקט שלילי על הצמיחה".

" ומה אנחנו לומדים מזה?

"לצד העובדה ששחיתות גורמת לצמיחה נמוכה, הרי הנזק הנוסף שלה הוא שהיא גורמת להקצאה מעוותת של כישרונות התושבים. צעיר מוכשר שואל עצמו איזה עיסוק יביא לו הכנסה גבוהה יותר. במדינה פחות מושחתת, יותר צעירים מוכשרים הולכים למקצועות הנדסה, אולם במדינה יותר מושחתת יש יותר הכנסה מעבודות שתדלנות, תיווך ו'מאכעריות' מאשר מעבודה בייצור, בהמצאה ובעבודה שמייצרת ערך מוסף ותפוקה כלכלית.

"חלק מעיסוק עריכת הדין נוגע בשתדלנות. בעבודה זו הם אמנם מייצרים הכנסה לעצמם, אולם זו איננה הכנסה שתורמת לתפוקה הלאומית, זו רק העברת כסף מכיס לכיס. לא כך מקצועות ההנדסה, פה מדובר בייצור ערך מוסף שתורם לתוצר".

" מאכעריות היא שחיתות?

"מושחתים הם לא רק אלה שמקבלים שוחד. מושחתים הם גם אותם אלה במערכות הציבוריות שאינם עושים עבודתם כפי שצריך, אינם יעילים, אינם נותנים שירות שלשלמו הם מקבלים את משכורתם. למשל, במדינה בה אזרח לא יכול לקבל אישור או רישיון בקלות, במסלול ברור, בזמן סביר, ובמקום זה הוא צריך לשכור מאכער שיסדר לו את הרשיון או האישור, יש שחיתות. ואפילו בלי שהמאכער יצטרך לחלק שוחד למי שצריך. מקום בו צריך לשכור מישהו שתפקידו בחיים הוא להתרוצץ בפרוזדורים, לדפוק על דלתות ולדבר עם אנשים שלא עושים עבודתם נאמנה, שהרי אם היו עושים כן לא היה הציבור נזקק למתווכים ולמאכערים, גורם למעשה לתעסוקה שאיננה יוצרת מאומה למדינה. הדבר דומה לחיכוך במכונות. חיכוך מבזבז אנרגיה אבל לא יוצר שום דבר. אם הגלגלים היו יותר משומנים הייתה נחסכת אנרגיה".

" אבל דרישות הקבלה ללימוד משפטים בישראל כבר לא גבוהות כמו פעם. זה לא סותר את הממצא של המחקר?

"לא. כל שנה יש ביקוש עצום ומתגבר ללימודי משפטים. אבל, במקביל, יש היצע גובר והולך של בתי ספר, אוניברסיטות, מוסדות אקדמיים, מכללות, שמספקים את הביקוש הזה. בגלל עליית ההיצע, התחרות גדלה והתמורה למקצוע הולכת וקטנה. אבל עדיין, הצורך הגדול בעורכי דין גורם לכך שרבים - אולי רבים מדי- פונים למקצוע". "