ד"ר יעקב הכט נגד רני רהב: "הטוקבקים הם שיח ציבורי ממדרגה ראשונה"

"הטוקבקים זה אחד הדברים הכי בזויים באינטרנט. הטוקבקיסטים, במקום ללכת לפסיכולוג, כותבים תגובות מטומטמות באינטרנט. צריך ללכת לחולי הנפש האלה, ששופכים רוע באינטרנט, ולעצור אותם", אמר אתמול רני רהב, בעלי רהב תקשורת, במהלך פאנל שעסק ביחסי ציבור באינטרנט, בכנס COM.VENTION. רהב אף הוסיף כי "הטוקבקים הם תופעה פסיכיאטרית קשה ביותר". ד"ר יעקב הכט, חוקר עצמאי בנושאים הקשורים לתרבות הדיגיטאלית, שולל לחלוטין את דברי רהב. "כששמעתי את דבריו - נדהמתי. האיש אינו מבין שאנו עוברים לעידן חדש, שדורש גישה חדשה. פרסומאי צריך לקבל את העובדה שקיימות גם תגובות לא אוהדות. אין זה אומר שמדובר בתופעה פסיכיאטרית, להיפך. אני סבור שהטוקבקים הם שיח ציבורי ממדרגה ראשונה".

* קיימת טענה שהטוקבקים מורידים את רמת הדיון הציבורי.

"כמובן שיש משמיצים, אבל לדעתי לא מדובר ביותר מעשרה אחוזים מכלל הטוקבקיסטים. יש טוקבקים עילגים, אבל אני מעריך שחלק גדול מהם מתחזה לכאלה, כדי שהמסר יועבר לא רק במילים, אלא גם בסגנון. לא כל התגובות כתובות היטב, אבל מדובר בדמוקרטיה כמעט אידאלית - אנשים יכולים להתבטא. אם פעם רק עיתונאים היו יכולים לכתוב ולזכות לקהל, הרי שכיום כולם יכולים. יש יתרון אדיר בכך שכולם רשאים לכתוב. נכון, חלק מהתגובות משמיצות וחלק עילגות, אבל גם הן ראויות להישמע. זה שיח הרחוב, זה קול העם".

* אין צורך לרסן טוקבקים משמיצים?

"יש טכניקות למנוע פרסום של טוקבקים מסוימים, ואתרים משתמשים בהן. אין צורך בחוקים או בתקנות, יוזמות חקיקה כאלה הן מיותרות. האתרים צריכים להפעיל רגולציה עצמית, ואני חושב שהם עושים זאת כהלכה. אם תגובה של אדם נפסלת מספר פעמים, הוא מבין שעליו לעדן אותה. אם הציבור יודע שאופן התבטאות מסוים אינו מקובל, הוא יתבטא באופן אחר או במקום אחר. אפשר לחנך את הציבור, ואתרים מצנזרים תגובות כדי להימנע מתביעות לשון הרע. יש לכך תוצאות יפות - מעט מאוד תביעות הוגשו בנושא. כמה נתבעים על לשון הרע שלא דרך האינטרנט? הרבה יותר".

* אנשים נפגעים מטוקבקים, ולא תמיד תובעים.

"ודאי שאנשים מסוימים, בהם אנשים ציבור, נפגעים מהטוקבקים. מצד שני, הם מייחסים לתגובות חשיבות רבה. אני סבור שהשינוי במעמד הטוקבקים מתחיל מהפוליטיקאים - כבר היום שומעים אמירות כמו 'בטוקבקים נכתב כך וכך'. הטוקבק הוא מעין רייטינג, שיקוף של דעת העם. גם עיתונאים רבים נפגעים מהתגובות. אם פעם עיתונאי היה יכול לכתוב הכול, היום כשיש כתבה מרגיזה או לא נכונה אנשים מגיבים. העיתונאים, מצדם, כותבים טוקבקים בעצמם. זו הרחבה של השיח הציבורי".

* האם הטוקבקים יעברו שינוי בעתיד?

"לפני שלוש שנים ניבאתי שהטוקבקים יתפתחו, אבל לא שיערתי עד כמה. מדובר בתופעה מאוד מיוחדת לישראל, שנובעת הן מהמעורבות הפוליטית האדירה, והן מהרצון העצום להתבטא. את הטוקבקים על כתבות בולטות קוראים כולם. לדעתי הטוקבקים ימשיכו להיות כלי לשליפת תגובות קצרות ומידיות, אבל אני מאמין שהם יירגעו במידה מסוימת. אני מעריך שיש כעשרת אלפי טוקבקיסטים, ואולי עוד מספר אלפים של כותבי תגובות אקראיות. זו קהילייה מאוד מיוחדת, שתמשיך להתקיים".

* ומה בנוגע להצעת החוק של ח"כ ישראל חסון, ששואפת להוציא מאלמוניות את המגיבים?

"החקיקה הזו מיותרת לחלוטין לטעמי. אחד העם יכול לבחור להגיב ללא חשש שזהותו תיחשף. האם כל טוקבק צריך להיות מזוהה אצל רשם הטוקבקים הרשמי? זו הרי בדיחה".