"תוספת מרתפים" ונשיאת נשק, עיתון, ארוחת צהריים, שעות גלובליות, דמי ייצוג, גמול א', שכר עידוד ו"תוספת פקן" (שלא ברור טיבה). אלה מקצת ההטבות השונות והמשונות, שמקבלים עובדי בנק ישראל, כפי שהן נחשפות בטיוטת הסכם השכר שעליה הסכימו הנהלת הבנק וועד העובדים, ושהוצגה שלשום (א') בפני שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אייל אברהמי. כך נודע ל"גלובס".
ההטבות בהסכם מבוססות על הטבות הקיימות כבר בהסכמי העבודה הקודמים, ומהן נהנים עובדי הבנק כבר שנים.
עלות ההסכם החדש עשויה להגיע ל-1-1.5 מיליארד שקל. וזאת, בנוסף לשכר הכללי, משכורת 13, דמי הבראה וביגוד שמקבלים העובדים, וכן "תוספת בשיעור של 3.6% לשכר", שניתנת בכל חודש. כל התשלומים בהסכם יוצמדו אוטומטית למדד הבסיס הנמוך של חודש מארס.
כן זכאים העובדים לשי לפסח, לראש השנה ולחנוכה, שי ליום האישה, שי למתגייס וכן סבסוד קייטנות. בנוסף, החל מחתימת ההסכם ייהנו העובדים מתוספות נלוות, כמו ימי הצהרה, מקדמות שכר, שי שמחות ולהולדת נכדים וגמול השתלמות ב', שמתעדכן אוטומטית. גם תקציב הרווחה עבור העובדים יוצמד למדד.
על פי ההסכם, שכר הבכירים בדרגות העליונות כ"ג וכ"ד יקוצץ רק ב-2% ובדרגה כ"ב, ב-1% בלבד. הקיצוץ יחול רק על השכר הבסיסי, ולא על התשלומים השנתיים או הרכיבים הפנסיוניים. בהסכם אין אזכור לקיצוצי השכר לעובדים הוותיקים דור א', בשיעור של 7%, ולעובדים החדשים דור ב', בשיעורים שבין 10% ל-25%.
בנוסף, אין גם אזכור להשבות הכספים העודפים שהעובדים קיבלו שלא כדין, ושעליהם סיכמו הממונה על השכר באוצר, אלי כהן, נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, והיועץ הכלכלי לראש הממשלה, פרופ' מנואל טרכטנברג. בדרגת הפרישה מרבית ל' יקבלו העובדים תוספת של 7% לשכר, ועוד 3% מענק מהוון חד-פעמי, שהעובדים יקבלו עם פרישתם.
שליש עד מחצית מהעובדים יקבלו מענק הצטיינות בגובה שבין 45% עד 85% במשכורת החודשית. זאת, במקום מענק ההתייעלות בשיעור של 12% מהשכר, שבוטל בינואר 2002. מדובר כנראה בתוספת כספית שבין 6,000 שקל ל-50 אלף שקל.
שליש יקבלו מענק הצטיינות בשיעור של 45%, שליש נוסף יקבלו מענק בשיעור של 65% והשליש הנותר יקבלו מענק בגובה 85% מהמשכורת החודשית. עובדי הבנק לא יצטרכו להחזיר את עודפי הכספים שקיבלו בגין מענק התייעלות בשנת 2002, כפי שהחליטו בזמנו הממונה על השכר, יובל רכלבסקי, והיועץ המשפטי, אליקים רובינשטיין.
מענק הפרישה המרבי יהיה 1.6 מיליון שקל, וסכומים בגין פרישה עד 400 אלף שקל, לא יקוצצו. כמקובל כיום, עובדים שיפרשו על פי ההסכם בתוך שמונה חודשים מחתימתו, יקבלו שתי דרגות פרישה. עובדים שיפרשו משמונה חודשים ועד לארבע שנים ממועד כניסת ההסכם לתוקף, יקבלו 1.75 דרגות פרישה; עובדים שיפרשו בין ארבע שנים לשמונה שנים, יקבלו 1.65 דרגות פרישה; עובדים שיפרשו לאחר שמונה שנים ואילך, יקבלו באופן קבוע 1.5 דרגות פרישה. יצוין, כי בשירות הציבורי העובדים מקבלים דרגת פרישה אחת בלבד.
כן זכאים העובדים לחופשת מחלה, לחופשה מוקפאת בגין 30 שנות שירות וחופשה מוקפאת בגין 35 שנות שירות. כל התשלומים יוצמדו למדד. בנוסף, העובדים יהיו זכאים לתוספות כולל תוספות ותק וקידומי דרגה שעליהן תחתום בעתיד ההסתדרות עם האוצר.
בטיוטת ההסכם נכתב, שהממונה על השכר, אלי כהן, אישר את ההסכם ואת ההטבות, על אף שבדיון בבית הדין בפני השופט אברהמי, אמר כהן, כי הוא לא יכול לחתום על ההסכם, משום שהוא חורג מהסיכומים שאליהם הגיע עם הנגיד פישר. עוד נאמר, כי לאחר חתימת ההסכם לא יהיו לממונה על השכר עוד טענות לגבי חריגות השכר ששולמו לעובדי הבנק.
בטיוטת הסכם יש ציטוט חלקי ממכתבו של מני מזוז משנת 2004, אך אין אזכור למכתבים אחרים ששלח מזוז בנושא. אין אזכור גם להחלטות ולהנחיות שהוציא היועמ"ש לשעבר רובינשטיין.
כמו כן, אין אזכור לחקירה הפלילית שעליה הורה מזוז בגין דיווחי שכר כוזבים בשנים 1993 עד 2003 ולחקירה שמקיימת בנושא היחידה הארצית לפשיעה כלכלית (יאל"כ). מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הודיע כבר שיבקש לקבל לידיו את טיוטת ההסכם.
בדיון בבית הדין אמרה מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה, אסנת פודמסקי, כי על אף שהיתה התקדמות במשא ומתן, "הפערים בין הצדדים מהותיים וגדולים".
בתוך כך, העובדים בבנק מאיימים לחדש את העיצומים, אם הממונה על השכר באוצר כהן ימשיך בסירובו לחתום על הסכם השכר החדש. עובדים ומנהלים בבנק ציינו שהם חשים "כעס ותסכול", על שהאוצר ומשרד המשפטים לא אישרו את טיוטת ההסכם שעליה חתמו בראשי תיבות הנהלת הבנק וועד העובדים.
בכיר בהנהלת בנק ישראל האשים את ראשי משרד האוצר ואת הממונה על השכר בפרט, בנסיגה מהסיכומים ומההסכמות שהושגו עימם בקשר להסכם השכר החדש.
לדבריו, הממונה על השכר חזר בו מההבנות שהושגו בנוגע לעובדי דור ב' החדשים, ויש גם בעיות עם עובדי דור א' הוותיקים. "התחושה אצלנו שבמשרד האוצר אין בעל הבית ואין עם מי לדבר. אנחנו צריכים להתחיל את הכל מחדש", אמר הבכיר.
עוד טען הבכיר, כי החילופים הדחופים בצמרת האוצר, כאשר תוך שנתיים התחלפו 3 ממונים על השכר, הם הסיבה לסחבת ולאי החתימה על ההסכם עד כה. הבכיר גילה כי כל הניסיונות לפשרה בימים האחרונים עם אנשי הממונה על השכר נכשלו. "עכשיו אנחנו צריכים להתחיל את הכל מחדש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
