"אין מצב שנוכל להגדיל בצורה משמעותית את התקציבים למו"פ בשנים הקרובות. החוכמה היא איך לבצע אופטימיזציה למשאבים הקיימים", כך אמר פרופסור מנואל טכטנברג במסגרת כנס רעננה למדיניות ההיי-טק הלאומית. פרופסור טכטנברג אמר את הדברים בדיון שעסק בנושא עתיד התעשיות המתוחכמות בישראל.
אבל עם כל הכבוד לתעשיות המתוחכמות, עיקר הנושאים שעמדו על הפרק היו החינוך על היבטיו השונים והדרישות מהממשלה בכדי לעזור לחברות או לבעלי חברות ההיי-טק. הדובר החריף ביותר היה יהודה זיסאפל, בעל השליטה בקבוצת רד. "היום יש 3,500 בוגרים איכותיים באוניברסיטאות. כל אחד יודע שתעשיית ההיי-טק חסומה בעקבות החסם העליון של כוח האדם. התעשיה לא תוכל לייצר יותר בלי תוספת של כוח אדם. ככל שהביקוש יגבר, האנשים יסתובבו יותר בין החברות והתפוקה שלהם תרד. התעשיה חסומה. אולי אפשר להוסיף קצת לפה ולשם, אבל די מהר אני חשוב שנראה קיפאון ואפילו ירידה בתפוקות. יש חוקי הגירה אבל אני לא חושב שאפשר לשנות אותם כי זו בעיה".
זיסאפל פירט תוכנית לפיה ניתן להביא עוד 1500 מהנדסים בשנה מתושבי הפריפריה, באמצעות השקעה של 16.5 מיליון דולר לשנה עד 82 מיליון דולר קבוע אחרי 5 שנים. "זה יגדיל את התפוקה של ההיי-טק הישראלי בכ-10 מיליארד דולר בשנה", טען זיסאפל.
דובר אחר בפנל היה ינקי מרגלית, מייסד ומנכ"ל אלדין, שחזר על תסריטים שלדעתו עלולים להתגשם. "אני חושב שהתעשיה הזו גוועת. הבקשה שלי מהממשלה היא אל תתנו לי קביים, תנו לי תשתיות כמו חינוך וכבישים. לגבי התעשיה עצמה אני מציע שנשאף ליותר.בואו נעשה פה סיליקון ואלי. אני חוזר כל פעם המום מהודו - מגודל ההזדמנות ולא מהאיום. אני לא רוצה להביא מתכנתים לפה, אלא יזמים ושותפים בכדי להגיע לשת"פ. אם לא נעשה את זה הם יעברו אותנו. אנחנו לא קולטים את המהפכה שקורית פה. זה כבר לא מתכנתים שפועלים שם, אלא יזמות. ויש להם ויז'ן לכבוש את העולם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.