אטיאס לגמרי לא לבד בדרישה לצנזורה באינטרנט: נציגת HOT טוענת כי "לא יכול להיות כזה פער אדיר בין האינטרנט לטלוויזיה בהגבלות על תכנים"

כאשר האינטרנט הופך דומה יותר ויותר לטלוויזיה, האם יש צורך להחיל גם עליו רגולציה, או שמא לבחון מחדש את הרגולציה המושתת על הטלוויזיה? זו השאלה שעמדה היום (א') במוקד דיון רגולציה על תוכן באינטרנט, שהתקיים בהרצליה, על רקע הצעות החוק החוזרות ונשנות לפיקוח על האינטרנט, ולקראת פסטיבל ראש פינה לטלוויזיה ותקשורת הצפוי להתקיים באוקטובר.

כך למשל, צפויה היום ועדת השרים לדון בהצעה המחייבת את ספקיות האינטרנט להציע תוכנות סינון לאתרים בחינם, ולהסביר להורים כיצד משתמשים בהן. הצעות נוספות מהזמן האחרון היו של ח"כ אמנון כהן, שזכה לתמיכת שר התקשורת אריאל אטיאס, לחסום אתרים בעלי תוכן פורנוגרפי או אלים באמצעות זיהוי ביומרטרי, או ההצעה לצנזור הטוקבקים שהעלה ח"כ ישראל חסון.

עמי גניגר, יו"ר תיא תקשורת , אמר היום כי "אין ספק שהאינטרנט מייצר דילמה משונה. אני מוצא שזה עולם מרתק, שבטלוויזיה יש אובר רגולציה, ובצד השני יש עולם נפלא שאפשר לשדר מה שרוצים. אם לפני חמש שנים חשבנו שהצפייה באינטרנט היא אזוטרית, היום הילדים של רובנו הרבה יותר באינטרנט מאשר בטלוויזיה. האם צריך או לא צריך צנזורה זו שאלה בפני עצמה, אבל אם צריך צנזורה - אולי היא צריכה להיות גם באינטרנט".

יורם מוקדי, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, דיבר על עומק הרגולציה בטלוויזיה, והזכיר את ערוץ פלייבוי בישראל, שהמדינה הגבילה מאד את שידורו. "הכנסת היא גוף מאד שמרני", אמר מוקדי. "חלק גדול מחברי הכנסת לא מבינים את הרשת. חלקם באים עם כוונות טובות, כמו להגן על ילדים". הוא דיבר על מה שקורה בעולם, בין היתר בקנדה, שם יש רגולציה כבדה מאד על הטלוויזיה, אך באינטרנט יש את גישת ה-"hands off".

עו"ד חיים רביה אמר בדיון, כי "אני לא מזהה בעיה שדורשת פתרון. יש באינטרנט גם פורנו ואלימות יתרה. הורה שחרד למה שיצפו בו ילדיו - יש לו מגוון פתרונות, חלק גדול בחינם, ולטעמי השיח ששם דגש על ילדים הוא צבוע. מי שבאמת רוצה לעקוף איסורים - יעקוף. צריך להחזיר את השיח לאחריות ההורים, ולהעצים אותם באמצעים חינוכיים וטכנולוגיים. אני לא ראיתי שום מסע הסברה שמעודד אנשים להתקין תוכנות כאלה. המחיר של שירותי הסינון הוא עשרה שקלים בחודש. אני לא מאמין שקיימת משפחה שלא יכולה להרשות זאת לעצמה".

נגה רובינשטיין, נציגת משרד התקשורת, חלקה על דבריו של עו"ד רביה: "להגיד שהאחריות היחידה על חינוך ילדים היא רק על ההורים זה גם צבוע. רוב ההורים לא מתקינים את תוכנות הסינון האלה. ילד בן 9-10 שונה מילד בן 16-17 - צריך להגן עליו".

האם באמת תוכנות הסינון עושות את העבודה? לדברי רונן שמיר, עורך אתר רשת ולשעבר עורך נענע, אמר כי התוכנות יכולות להיות אפקטיביות למרות שכל דבר טכנולוגי אפשר לעקוף. הוא ציין, כי ב-20 האתרים הגדולים בישראל אין סקס. "אין להם רגולציה, ולמרות זאת הם עושים את התוכן הטוב ביותר ולא משדרים סקס, למרות שהם יודעים שברגע שהם ישימו חדשות בעירום, כולם יהיו שם".

דבורה קמחי, היועצת המשפטית של ערוץ 10 אמרה: "אנחנו מרגישים מקופחים מעומק הרגולציה שמוטלת עלינו. מה שהייתי רוצה לבדוק זה האם קיום של עודף רגולציה משיג את התוצאות. אין ספק שרגולציה עצמית הרבה יותר משמעותית".

דורלי אלמגור ממנהלת הסדרת השידורים לציבור (הזרוע הביצועית של מועצת הכבלים) אמרה: "לא נעשה רגולציה כבדה על האינטרנט, רק כדי שגופי הטלוויזיה יהיו במגרש משחקים שווה לזה של האינטרנט, וזו צריכה להיות נקודת המוצא של הדיון. לא סביר לעשות רגולציה על האינטרנט רק כי בטלוויזיה יש, אבל אכן יש פער. על הפער הזה אפשר להסתכל כעל הזדמנות לרגלוטרים, להתכנס ולחשוב מה הדברים שאנחנו רואים כמאוד משמעותיים. אנחנו צריכים ללכת צעד אחר צעד, ולבדוק כל שאלה לגופה. עדיין, אנחנו לא רואים נטישה המונית מ-YES ומ-HOT , וצריכה להיות הצדקה טובה יותר לרגולציה באינטרנט".

אורית גדרון, נציגת חברת הכבלים HOT, אמרה: "צריכה להיות יד מלמעלה - או שלא יהיו מגבלות, או שכן. אבל לא יכול להיות כזה פער אדיר בין האינטרנט לטלוויזיה, כשהמוצרים הופכים להיות כל כך תחליפיים". דבריה של גדרון עוררו תרעומת, ומוקדי ניסה להסביר את הצד של הכבלים והלוויין: "אין להם פרסומות, ההורדה מהרשת מעולם לא היתה קלה יותר והם משלמים הרבה מאד כסף על הסדרות בחו"ל".