תביעה נגד אורי גלר בארה"ב: שולח אימיילים פיקטיביים ליוטיוב ולאתרי וידיאו מובילים, בדרישה להוריד קליפים המוכיחים כי הוא מאחז עיניים

בכתבה שמתפרסמת בגיליון החדש של השבועון "ביזנס וויק" מסופר על הקשים של איש המסתורין הישראלי לשעבר, ששום תוכנית אירוח טלוויזיונית לא היתה שלמה בלעדיו בשנות ה-70'. מאמציו של גלר להשתיק את מבקריו הגיעו במאה ה-21 גם לאתרי הווידאו באינטרנט, ובראש ובראשונה לאתר הפופולארי מכולם, יו-טיוב של גוגל. שום כוח על טבעי לא גרם לגלר להבין שאם הוא ינסה להשתיק את המבקרים באמצעות טענות, לפיהן קטעי הווידאו של ההופעות שלו שייכים לו ולא לציבור הגולשים, הוא רק יזכה לתגובות קשות מצד ילידי הדור הדיגיטלי.

מבקריו של גלר טוענים שהוא ואחרים מנצלים לרעה את החוק הפדרלי האמריקני, שנועד להגן מפני הפרת זכויות יוצרים במרחב האינטרנט. לדעתם, יו-טיוב ואתרים אחרים לא בודקים לעומק את הטענות הכוזבות לזכויות יוצרים על תכנים שהן מסכימות להוריד במהירות.

לטענת ה"ביזנס וויק", הנושא הוא "חוק זכויות היוצרים במילניום הדיגיטלי", DCMA (שמו הרשמי של החוק הפדרלי) שמאפשר לגלר ולאחרים לשכנע את חברות האינטרנט להסיר קטעי וידאו ומוזיקה באמצעות שיגור "הודעות הסרה" פשוטות שטוענות לבעלות על זכויות היוצרים. רוב החברות, כולל יו-טיוב, כמעט שלא בודקות את נכונות הטענות הללו, ונענות מיד לדרישת ההסרה מן האתרים שלהן.

"זו הצנזורה החדשה של האינטרנט: שיגור של אי-מייל אחד ויחיד", אומר ג'ייסון שולץ, עורך דין המייצג שדולה מקוונת לזכויות אזרח, בשם Electronic Frontier Foundation. השדולה הזו תובעת כעת את גלר על הסרת קטע וידאו לא מחמיא עליו באינטרנט, שהוא מצדו טוען לזכויות יוצרים עליו.

קוסמים מקצועיים שלא משחקים בכוחות על טבעיים טענו החל מההופעה הראשונה של גלר שכיפוף הכפיות והזזת מחט המצפן בתנועת יד הם טריקים יפים, אך טבעיים לחלוטין. כעת הגיע דור חדש ומרושע יותר של מבקרים. טיפוסים כמו בריאן ספיינט, צעיר בן 30 מארגון שנקרא "צוות התגובה ההגיונית", העלו באחרונה ביו-טיוב את קטעי הווידאו, שבהם נראה גלר משתמש בטריק קוסמים פשוט במופעים שלו.

וידאו קליפ אחד שמצולם בסלואו מושן מראה בבירור את גלר מצמיד מגנט קטן לאגודל השמאלי שלו לפני ביצוע תנועת כף היד, שאמורה להזיז את מחט המצפן בכוח המחשבה. הקטע אינו חדש לישראלים: הוא צולם בהופעה חיה של גלר לפני קהל בישראל. בקטע אחר מונצח הכישלון הגדול של גלר בתוכנית "Tonight Show" של ג'וני קרסון משנות ה-80', שבה הורה קרסון לגלר לנסות לכופף כפיות שהוא עצמו הביא מהבית, והאשף לא הצליח לכופף אפילו מילימטר אחד.

במארס, הסירה גוגל מיו-טיוב את שני הקטעים הללו, ואפילו השעתה את החשבון של ספיינט באתר, לאחר שגלר שיגר אליה הודעת הסרה בטענה שהוא הבעלים של זכויות היוצרים על הקטעים. כך חזר אורי גלר לאור הזרקורים, הפעם בצורה ממש לא מחמיאה: הוא הפך לשק חבטות וירטואליות באתרי בלוגים פופולאריים כמו Boingboing.net.

"אורי גלר, האיש שהתעשר מכיפוף כפיות בכוח הראש, הוא סתם אמן אשליות, והוא גם נצלן של חוקי זכויות יוצרים", כתב אחד הבלוגרים באתר הזה. כעבור שבועיים, חזרה יו-טיוב וצירפה את שני קטעי הווידאו לתכנים שלה בעקבות תלונה של ספיינט. אחר כך התברר - ממסמכים שגלר עצמו הגיש לבית המשפט - כי גלר הוא הבעלים של 8 שניות בלבד מהאורך הכולל של הווידאו, 13 דקות.

אבל גלר עדיין תובע את ספיינט בבית משפט פדרלי בפילדלפיה, בטענה להפרת זכויות יוצרים. ספיינט אומר שהקליפים שהוא העלה ביו-טיוב מוגנים על ידי הסעיף הראשון לחוקה האמריקנית, שמתיר "שימוש הוגן" בחומרים עם זכויות יוצרים. "במונחים הפשוטים ביותר, התביעה הזו היא על גניבה, לא על חופש דיבור", אומר כתב התביעה של גלר.

סביר שגם הפעם לא יצליח גלר לכופף את בתי המשפט. הסיבוב הקודם שלו היה נגד יריבו הוותיק ג'יימס רנדי "המדהים", בדרן אמריקני שניסה לחשוף את גלר כרמאי. גלר הגיש לפחות שלוש תביעות דיבה נגד רנדי, שבכולן הפסיד, בנוסף לכך הפסיד בעוד תביעות שהגיש נגד מבקריו במרוצת השנים. אולי הפעם הוא ייעזר בעורכי דין עם כוחות על טבעיים, מהם יש בשפע בישראל.