בית משפט השלום בחיפה חייב את חברת הביטוח ה
פניקס 
וסוכן מטעמה לשלם פיצוי לאדם שעסקו נשרף, למרות ששכח לחדש את הביטוח באותה שנה. זאת, משום שהוכח נוהג הסתמכות שהתפתח, לפיו הסוכן הודיע למבוטח על צורך בחידוש הפוליסה מדי שנה.
מוחמד נאטור הוא בעל מצבעה לצביעת ריהוט הנמצא במבנה תעשייתי בשטח של 130 מ"ר בכפר יאסיף. באמצעות עו"ד נזיה כיאלי, טען כי פוליסות הביטוח חודשו מידי שנה באופן אוטומטי על-ידי הסוכן סמי אסרף, ללא התערבותו שלו. "הסתמכתי על כך שבתחילת ההתקשרות עימו הסכמנו כי הוא יערוך עבורי ויחדש מידי שנה, ללא צורך בהתערבותי, את פוליסות הביטוח המוסכמות", טען בעדותו.
נאטור ציין כי לא קיבל לידיו את הפוליסות השונות וסמך על סוכן הביטוח בעניין, מה גם שלטענתו הוא דובר עברית ברמה נמוכה. לדבריו, הוא נתן הוראות קבע לתשלום הפרמיות עבור הביטוחים שחודשו אוטומטית ולא שונו, ואף לא טרח לבדוק באיזו חברה נערכו הפוליסות או את שיעור הפרמיות משך כל השנים משנת 1998.
התובע הדגיש שמעולם לא נתן הוראת חידוש שנתית, אלא הוראה אחת בתחילת תקופת הביטוח הראשונה. לדבריו, הוא לא קיבל הודעה שהפוליסה לא חודשה, ולכן על הפניקס, בה ערך לו הסוכן את ביטוח העסק, לשלם את התגמולים.
חידוש אוטומטי
הפניקס טענה, באמצעות עו"ד מרדכי גנות, כי לא קיבלה מהסוכן הוראה לחידוש הפוליסה, ולכן לא היה ביטוח במועד השריפה. לדבריה, למרות שאין זה מתפקידה של חברת הביטוח "לתזכר את הסוכנים לגבי פוליסות שתוקפן עומד לפקוע", היא נהגה לעשות כן כשירות לסוכניה.
סוכן הביטוח טען כי לא קיים הליך של חידוש אוטומטי בביטוח עסק באף חברת ביטוח, וכי מעולם לא אמר לנאטור שהפוליסה מתחדשת אוטומטית. לדבריו, באותה שנה לא נשלחו אליו הודעות חידוש מהפניקס, אולי משום שהחברה עברה משרדים והתחלפה נותנת השירות שלו. עוד טען, שכאמצעי ביטחון נוסף הוא רכש תוכנה שתאזכר לו חידושי פוליסה, ברם הדיסק הקשיח כשל אצלו באותה עת.
הפרת הסכם
השופט דניאל פיש דחה את טענת התובע שסוכם על חידוש אוטומטי של הפוליסה, אך קבע כי "משך כל השנים שהעסק בוטח, נהגה חברת הביטוח להזכיר לסוכן שיש לחדש את הפוליסה לקראת סיומו והסוכן בתורו נהג להודיע על כך לתובע המבוטח. נוהג זה יצר הסתמכות מצד התובע שתינתן לו הודעה אודות הצורך לחדש את הביטוח ויצר 'הסכם אחר', במובן של סעיף 9(א) לחוק חוזה הביטוח, הסכם שכלל מחויבות נוספת של המבטחת כלפי המבוטח".
השופט הוסיף, כי "אי-מתן ההודעה בשנה החמישית מפאת תקלות פנימיות אצל הנתבעים חשף את התובע למצב בו נותר ללא ביטוח תקף, למרות שללא ספק היה מעוניין בו (ואין גם ספק שהנתבעים היו מעוניינים בהנפקת פוליסה חדשה). ההימנעות ממתן הודעה בשנה החמישית היוותה, בנסיבות, הפרה של ההסכם בין הצדדים המזכה את התובע בסעד בגין הפסדיו".
הסוכן והפניקס חויבו לשלם לנאטור תגמולי פוליסה בסך כ-87 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסך כ-8,600 שקל. (ת.א. 7765/05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.