בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות ציבורית לא תימחק אם הרשות הודיעה שתחדל מהגבייה לזמן מסוים, אך אחר כך תמשיך בה בדרך כזו או אחרת.
נגד עיריית רחובות הוגשה תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית, בטענה לגביית אגרת גרירה מעבר למותר לה בחוק העזר. בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, הודיעה העירייה על הפסקת הגבייה מכוח חוק העזר, משום שהיא עומדת לפרסם בקרוב חוק עזר חדש בנוגע להעמדת רכב וחנייתו.
השופטת רות רונן קבעה, כי אין די בהודעה זו כדי להפסיק את ניהול התביעה. לדבריה, סעיף 9 "מעניק לרשויות זכות יתר שלא הוענקה לנתבעים ייצוגיים אחרים. הוא מעניק לרשות שהוגשה נגדה תביעה ייצוגית את האפשרות להימנע מחובת ההשבה של הסכומים אותם גבתה ביתר, באמצעות הודעה לפיה היא תחדל מהגבייה בעתיד".
בהיות הסעיף חריג המקנה זכות מיוחדת לרשות, הוסיפה רונן, יש מקום לדקדק ביישום הוראותיו. "יש לפרש את הוראת החוק באופן שהרשות צריכה להודיע על חדילה מוחלטת מהגבייה שהיא נושא בקשת האישור" קבעה. "לכן, אם הרשות מודיעה כי היא מתכוונת לחדול מהגבייה לפרק זמן מסוים, אך בכוונתה לשוב ולגבות תשלום מאותו סוג שבגינו הוגשה הבקשה לאישור, ובאותו אופן אליו מתייחסת התביעה, הרי שאין מקום להעניק לרשות את ה'מחילה' המיוחדת".
פרשנות אחרת, נימקה השופטת, תביא למצב בו רשות תוכל להפסיק את הגבייה האסורה לפרק זמן מסוים לאחר הגשת תביעה ייצוגית נגדה, ובסמוך לאחר מכן לשוב ולגבות אותם תשלומים מכוח הוראה פנימית אחרת. התובעת מיוצגת על-ידי עו"ד הנריק רוסטוביץ. (ת"מ 134/07).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
