בית הדין למשמעת: רשות מקומית רשאית לעיין במחשב ודוא"ל של עובד

ההחלטה ניתנה במסגרת תובענה משמעתית שהגישה עיריית טבריה, באמצעות עו"ד אבי גולדהמר, נגד העובד בנימין אליהו. במסגרת ההוכחות, העיד אחד מאנשי המחשבים בעירייה, והציג נתונים משרתי המחשב של העירייה. לדבריו, המידע מעיד שאליהו עשה שימוש במחשבי העירייה שלא לצורכי עבודתו.

העובד ביקש מבית הדין שלא לקבל כראיה את המידע שהועתק ממחשבו, משום שזו ראייה שהושגה שלא כדין, תוך פגיעה בפרטיות והאזנת סתר ובניגוד לחוק הביקורת הפנימית, ולכן אינה קבילה.

בית הדין, בראשות עו"ד דן בן-טל, ציין את הפסיקה התקדימית של בית הדין האזורי לעבודה, מחודש יולי השנה, ולפיה כשהעובד יודע שהמעסיק עורך מעת לעת בדיקה של מערך המיחשוב בחברה, יש בכך הסכמה מכללא של העובד לעיון המעסיק בדוא"ל שלו.

"מדובר במחשב בבעלות העירייה ובשרת בבעלות העירייה, כשלנאשם הוקצתה תיבת דוא"ל לשימושו האישי", ציין בית הדין. "מידע המצוי על תיבה כזו, מטבע הדברים, נגיש לכל הפחות לאנשי המחשבים בעירייה, ולכן ניתן להניח שכל עובד סביר יודע שהמידע המצוי בתא הדואר האישי שלו, איננו אישי רק שלו אלא נגיש לעיונם של גורמים נוספים בעירייה".

האזנת סתר?

הדיינים הוסיפו, ש"עצם השימוש בשרת ציבורי במקום העבודה, גם כאשר יש למשתמש סיסמת כניסה לתיבה שלו, יש בה ידיעה של המשתמש כי גורמים נוספים האחראים על מערכת המיחשוב יכולים להיכנס לתכתובותיו. דהיינו, העובד מסכים מכללא לכך שתיבת הדוא"ל איננה רשותו הפרטית. לכן, פרטיות המידע אינה קיימת במלואה שעה שעושים שימוש בשרת במקום העבודה".

בית הדין קבע שאין כאן גם האזנת סתר, משום שמדובר בעיון או העתקת הודעות המאוחסנות על מחשב העובד או שרת החברה, לאחר שהגיעו כבר ליעדן. ואילו בפסיקה נקבע שרק "יירוט" הודעת דוא"ל המצויה בדרכה מהשולח לנמען תיחשב האזנת סתר. זאת, בשל דרישת הסימולטניות בין ה"שיחה" לבין ה"האזנה" לה.

במקרה זה, קבעו הדיינים, "אין מדובר בשיחה שהועתקה במהלך ביצועה או עת שהתה בתחנת ממסר כלשהי בדרכה ליעד זה או אחר. מדובר בקבצים שהתקבלו אצל הנאשם. ככאלה, העתקתם לאחר שכבר הגיעו ליעדם אינה מהווה האזנה". (ת.מ. 46/06).