בקשה ליועמ"ש: לפתוח בחקירה נגד העיתונאי יואב יצחק בגין זילות ביהמ"ש והעלבת דורית ביניש

ממכתב שנשלח על ידי עו"ד איתן מעוז ממשרד מ. זליגמן ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מבקש עו"ד מעוז ממזוז להביא לידיעתו וטיפולו כתבה שכתב יצחק באתרו NFC בה הוא כותב "דברי עלבון חמורים וחסרי תקדים כנגד נשיאת בית המשפט העליון", כדברי המכתב.

"כתבה זו, על פניה", נכתב בפנייה למזוז, "מהווה עבירה מובהקת של העלבת עובד הציבור וזילות בית המשפט העליון, ובשל חומרתה המופלגת אבקשך להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית בחשד לביצוע העבירות הנ"ל".

"במסגרת כתבה זו", ממשיך מעוז במכתבו, "שכותרתה ביניש, שקרנית עם קבלות, כותב יצחק, בין היתר, 'נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, נתפסה שוב בשקר גס. הפעם בעניינה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חיותה כוחן. ביניש שיקרה, וכשנוכחה שנתפסה, שיקרה שוב כדי להיחלץ מהשקר הקודם וממעשה מכוער שעשתה מאחורי גבה של השופטת כוחן".

"תחת תמונתה של כבוד הנשיאה", כותב מעוז, "כתב הכתב הנכבד את הכיתוב: "ביניש, שקרים בשרשרת". בנוסף כותב מעוז כי "ביניש מצפצפת על החוק ועל סדרי עבודתה של הוועדה לבחירת שופטים"; "ביניש גם שקרנית וגם אדם מניפולטיבי ומסוכן, שאינו בוחל בלהעליל על אחרים, הכל כדי "לתמרן" ולהיחלץ מצרה אליה נקלע".

לטענת עו"ד מעוז, מסיים יצחק את כתבתו כך: "פסקי דין לא יכובדו, ובעלי דין יתייחסו אליהם כאל המלצה בלבד. שופטים טובים ומוכשרים יעדיפו לצאת לשוק הפרטי; משפטנים ועורכי דין מוכשרים יעדיפו לספסר בעסקות נדל"ן, ולא להימנות עם חבר השופטים שבראשו עומדת שקרנית עם קבלות"

לדברי מעוז, סעיף 255 לחוק העונשין, (זילות בית המשפט) קובע כך: האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה.

עוד הוא מוסיף כי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין העמדה לדין בעבירות של זילות בית המשפט (הנחיה 4.1103 מיום 3 ליולי, 2002), קובעות בין היתר כי "עבירה זו היא עבירה מטרה ואיננה מותנית בתוצאת המעשה, קרי: די במעשה האמירה עצמו כדי לבססה. המבחן לקיומו של מעשה הביזוי הוא אובייקטיבי, ואין לבוחנו ממבטו הסובייקטיבי של השופט או הדיין - האם נפגע בפועל אם לאו. לשון החוק דורשת קיומה של כוונה מיוחדת - "בכוונה לפגוע במעמדו" (של השופט או הדיין)- על שני מרכיביה: חזות מראש של התוצאה האסורה וחפץ להשיגה. דהיינו: כוונה לבזות את השופט בתפקידו זה".

מעוז סבור כי "כוונתו של מר יואב יצחק לפגוע ולבזות בנשיאה מצטיירת מאליה נוכח המילים הבוטות והחמורות והלשון הקשה בה נקט, שאין בינה לבין תכני הכתבה שום מתאם שהוא".

מעוז אף מוסיף וכותב כי "העבירה של סעיף 288 לחוק העונשין ,(העלבת עובד ציבור), קובעת כך: המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד ציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט- 1968 , כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו מאסר 6 חודשים". לדבריו, הנחיות היועמ"ש בנוגע להעמדה לדין על עבירה זו הם אלה: עבירה זו היא עבירה "התנהגותית" ואיננה מותנית בתוצאת המעשה, קרי: די במעשה ההעלבה עצמו כדי לבססה. המבחן לקיומו של מעשה העלבת עובד ציבור הוא אובייקטיבי, ואין לבוחנו ממבטו הסובייקטיבי של עובד הציבור - האם נעלב בפועל אם לאו".

את מכתבו מסכם מעוז במלים אלו: "נכבדי, הביקורת פרי עטו של הכתב יואב יצחק איננה ביקורת עניינית, כנה או אדיבה. היא פרי ביאושים ארסי, זדוני, פוגע ומעליב במי שעומד ברשות מערכת בתי המשפט בישראל. דברי עלבון בלתי מרוסנים וארסיים שכאלה, אינם חוסים תחת כנפי חופש הביטוי. הם נמצאים עמוק בתוך גבולות הטעם הרע ועל פניהם מהווים עבירה פלילית מובהקת של זילות בית המשפט והעלבת עובד הציבור. בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ובהתחשב בחומרת הדברים אבקשך להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית כנגד מר יואב יצחק".

יש לציין כי במשרד מ. זליגמן שותף בכיר גם אלי זוהר, המייצג את ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מול ועדת וינוגרד.

יואב יצחק סירב להתייחס לתלונה. הוא מסר כי לא יגיב: "לאינטרסים של המתלונן ולזיקתו אל ראש הממשלה אהוד אולמרט".