ביהמ"ש: נאשמים בהרצת מניות באמצעות פורום באתר "גלובס" יקבלו את כל ההודעות שפורסמו בו

נגד 5 נאשמים הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירות של תרמית בקשר לניירות ערך, השפעה בדרכי תרמית ועבירות על חוק המחשבים. נטען כי באמצעות מידע כוזב, שהם פרסמו בפורום של אתר "גלובס", הם ביקשו להניע את ציבור המשקיעים לקנות מניות של חברה מסוימת, ובכך להעלות את שערה. במסגרת המשפט הפלילי, ביקשו הנאשמים לממש את זכותם ולקבל לידיהם את חומר החקירה. הם ביקשו לקבל לידיהם את כל ההודעות, שמשתתפי אותו הפורום פרסמו שם בימים, נשוא כתב האישום. על סמך הודעות אלה הם ביקשו לטעון, להגנתם, כי בהודעותיהם הם רק הגיבו על הודעות, שפרסמו אחרים, וכי לא הודעותיהם היו אלה, שהטעו את הציבור. המאשימה - פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) - טענה שאין מקום לבקשת הנאשמים, מאחר שההודעות המבוקשות כלל אינן מצויות בידה וממילא אינן מהוות "חומר חקירה", כמשמעותו בחוק.

רוזן סבר אחרת ונעתר לבקשה. "שאלת השאלות בענייננו הינה, האם החומר המבוקש על ידי המשיבים הינו בבחינת 'חומר חקירה', אם לאו", פתח. מייד השיב על כך בחיוב. הוא קבע, שמאחר שטענת ההגנה של הנאשמים היא זו, שלפיה גולשים אחרים פרסמו בפורום הודעות דומות לשלהם, וביתר שאת, ולאור טענתם, שלפיה הודעותיהם-שלהם נכתבו "בהמשך להודעות אותם גולשים, לעיתים כתגובה להודעות אלו, ולעיתים אף הועתקו מהגולשים האחרים", הרי "לא ניתן לטעון ברצינות, כי הודעות אותם גולשים אינן בבחינת 'חומר חקירה'. לא ניתן לטעון ברצינות, שהודעות אותם גולשים אינן רלוונטיות לבחינת היקף אחריותם" של הנאשמים.

רוזן התייחס גם לכך שנגד הגולשים האחרים לא הוגשו כתבי אישום, וקבע שיכול ובהודעותיהם יש כדי להעיד על תוצאות פעולתם, הצלחתם או מידת כישלונם של הנאשמים בביצוע העבירות, שיוחסו להם. ניתן ללמוד מהן, כך הוא, האם תמימים הולכו שולל, דבר שהוא רלוונטי לעניין. "ועוד, המשיבים סבורים כי היה בהודעות של הגולשים האחרים כדי להשפיע, לא מעט, על רוכשים של ניירות ערך, וממילא, על עליות השערים. לא ניתן לשלול - ללא בדיקה - טענה זו של המשיבים, לה השלכה על הנטען בכתב האישום", הוסיף רוזן.

כך, לדידו של רוזן, בקשתם של הנאשמים לקבל לידיהם את מכלול ההודעות, שהתפרסמו במועדים הרלבנטיים על-ידי הגולשים השונים בפורום של אתר "גלובס", אינה בבחינת "מסע דיג", ואף אין מדובר בחומר, "הנוגע לשולי השוליים של החקירה", כפי שניסתה המאשימה לטעון. "מדובר בחומר המשליך על מהות הנושאים שיתבררו וילובנו במהלך המשפט", חרץ.

או אז התייחס רוזן לכך, שההודעות המבוקשות כלל אינן נמצאות ברשות המדינה. במהלך החקירה לא טרחה זו לקבלן מאתר האינטרנט. אף שרוזן דחה את טענת הנאשמים, שלפיה במתכוון בחרה המדינה להשמיט את החומר הרלבנטי ולהימנע מלבקשו, לא היה בכך כדי להועיל למדינה. "עניין לנו בחומר חקירה רלוונטי, שבכוחה של המדינה להשיגו, ללא מאמץ ניכר - כמו שקיבלה לידיה כלל ההודעות שפרסמו המשיבים באתר האינטרנט במהלך החקירה", קבע. "הרי מן הדין הוא להורות על המצאת החומר לעיון המשיבים", המשיך.

רוזן התרשם, כי התנגדותה של המדינה להמצאת ההודעות המבוקשות נבעה מכך, שהשגתן מאתר האינטרנט כרוכה בהוצאה כספית נכבדה, בשיעור כ-20 אלף דולרים. "משקבעתי כי מדובר בחומר הרלוונטי לבירור האישומים, חומר החוסה בצל התיבות 'חומר חקירה'... הרי משקלו של נימוק זה קטן", דחה רוזן אף טענה זו של המדינה. "המשיבים הואשמו בעבירות חמורות, ואין זה מן המידה להכביד עימם גם בכך".

כך, יהא על המדינה להמציא לנאשמים "חומר חקירה", שכלל אינו מצוי בידיה. תרתי דסתרי? כך, למעשה, הורה רוזן על המדינה "להשלים את החקירה", באופן שלאחר מכן יהא בידיה "חומר חקירה", שלדידו היה אמור להיות מושג על-ידיה במהלך החקירה ושבאפשרותה להשיגו על נקלה.

הנאשמים יוצגו על-ידי אסף ברם, גיל דחוח וליאת ארזי ממשרד ברם-דחוח ושות'. (בש 9368/07).