נלכד ברשת: גולש משועמם "ריטש" בפוטו-שופ אישור מחלה - והורשע בפלילים

בדוא"ל ובפורומים השונים באינטרנט מתגלגלות מתיחות אינטרנט רבות. מי מאיתנו לא קיבל מסמכים רשמיים כביכול בעלי תוכן הזוי וחומרים נוספים פרי עבודת תוכנת הפוטו-שופ. אלא שעבודת הפוטו-שופ שעשה ארז מדר, הנדסאי מחשבים שעד לאחרונה עבד בחברת ברק 013, היתה טובה מדי ונלקחה ברצינות ע"י יותר מדי גורמים, והיא נגמרה בהרשעה פלילית.

בינואר 2007 נבדק מדר ע"י ד"ר קורינה אנג'ל במרפאה של קופ"ח כללית וקיבל אישור מחלה ליומיים שבו נרשמה אבחנתו הרפואית. אלא שמדר המשועמם סרק את אישור המחלה למחשב, ובאמצעות תוכנה גראפית מחק את האבחנה הרפואית האמיתית שרשמה אנג'ל, ובמקומה רשם באותיות לועזיות: "סתם בילבל ת'מוח, בריא כמו שור. נתתי לו סתם כדורים שאני מקבלת עליהם עמלה", באופן הנחזה להיות כאילו נכתב ע"י אנג'ל.

הרופאה הושעתה מהעבודה

את האישור פירסם בפורום 20 של האתר fresh.co.il, לדבריו "כבדיחה שנועדה לשעשע את חברי הפורום". אלא שיש מי שלא הבין את הבדיחה. עוד באותו יום פורסמה במדור הבריאות ב-Ynet ידיעה שהוכתרה כ"פרסום ראשון", וכותרתה היתה: "הרופאה כתבה 'החולה מבלבל את המוח' - ותפוטר". זאת, לאור תגובת הכללית שצורפה לידיעה, ולפיה לד"ר אנג'ל ייערך שימוע ולאחריו יינקטו נגדה צעדים משמעתיים, לאור חומרת המקרה. הידיעה גררה כ-450 טוקבקים וגם ערוץ 10 פירסם את הסיפור הפיקנטי במהדורת החדשות באותו ערב.

הסבל שעברה בינתיים הרופאה היה רב. בעקבות הפרסומים בוטלה תוכנית העבודה השבועית שלה, מבלי שנאמר לה מדוע, ורק בהמשך היום שמעה מחבריה על הפרסום. לאחר שימוע הושעתה מעבודה. הרופאה סיפרה במשפטו של מדר על עגמת הנפש שנגרמה לה ולמשפחתה. "כולם הראו עליי עם האצבע ברחוב, הייתי יורדת במדרגות וכולם היו שואלים אותי מה עשיתי... כל הזמן היו לי הטרדות בטלפון... אחרי שהגשתי תלונה למשטרה לקחתי עו"ד פרטי וביקשתי שיוציא לאור את האמת".

ואכן, בדיקה במחשבי קופ"ח של העתקי אישורי המחלה העלה שאנג'ל מעולם לא כתבה אישור כזה, ושהוא מפוברק. כעבור זמן לא קצר הוחזרה אנג'ל לעבודתה, אך לדבריה המקרה היה כה טראומטי עבורה, עד שאיבדה את ביטחונה העצמי והעדיפה לעבור לעבוד במקום אחר.

בעקבות תלונה שהגישה במשטרה התחקו החוקרים אחר מדר, ששיפשף את עיניו כשראה מולו כתב אישום באשמת זיוף ושימוש במסמך מזויף.

באמצעות עו"ד ישראל אסל טען, שכתב האישום אינו מגלה עבירה משום שמטרת שינוי המסמך היא הומוריסטית בלבד, וכמוה "כהוספת שפם למונה ליזה, שכן ברור שאין לה שפם".

עוד טען שהוא מופלה ביחס לכתב Ynet, ד"ר איתי גל, שלמעשה הידיעה שפירסם היא שהביאה לפיטוריה של אנג'ל. מעדויות אנשי המשטרה עלה שהם כלל לא איתרו ולא חקרו את גל, אך לדברי השופטת רחל גרינברג "לנקודה זו אין כל חשיבות לבירור אשמתו של הנאשם; הוא לא מואשם בשליחת האישור המזויף ל-Ynet והדיון שבפניי אינו עוסק בבחינת אחריות האתר לפרסום הכתבה".

מדר טען עוד, שבפורום "מתפרסמים דברים על לימודים וכל מיני דברים, והכל באווירה של ציניות, הומור וצחוק". לטענתו, כשראה את הפרסום הוא שלח טוקבק ואף דוא"ל להנהלת האתר, וכתב "שזה גרפיקה, שטות ושיורידו את זה". באישור ה"מטופל" מחק מדר את פרטיו אך לא את פרטיה של ד"ר אנג'ל. השופטת גרינברג דחתה את טענתו ששמה נותר בטעות, וקבעה שלא ייתכן שלא שם לב ששכח למחוק אותו, וכן שבמשטרה העיד שטעה בשיקול הדעת כשהשאיר את שם הרופאה. מכך הסיקה ש"האישור המזויף נחזה להיות אמיתי ואותנטי, ולכך התכוון הנאשם במעשיו".

חוק העונשין מגדיר זיוף כ"שינוי מסמך - לרבות הוספת פרט או השמטת פרט... ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין". היסוד העובדתי, קבעה גרינברג בהכרעת הדין, "מתמלא בעצם עריכת השינוי במסמך: שינוי במשמעות רחבה הכוללת הוספת פרט או השמטת פרט ואין צורך בשינוי המסמך כולו". באשר ליסוד הנפשי, הרי שמדובר בעבירה התנהגותית הדורשת הוכחת כוונה פלילית, ודרישת היסוד הנפשי "תבוא על סיפוקה ב'מודעות' לטיב ההתנהגות (שינוי המסמך) ולקיומה של הנסיבה (ללא סמכות כדין)".

מסר לחובבי הקונדס

גרינברג דחתה את טענת ההגנה, לפיה אין להטיל אחריות פלילית על מי שמפרסם באינטרנט מסמך כזה, משום שאין בפרסומו כוונה פלילית ומטרתו להצחיק ולשעשע. "לעמדה זו אין כל בסיס משפטי ואין לקבלה", קבעה ושידרה מסר לחובבי מעשי הקונדס. "ראשית, שינוי האישור ופרסומו מקיימים את יסודות העבירות. שנית, מכיוון שהאינטרנט הפך בימינו לאמצעי תקשורת פופולרי ונפוץ, יש להקפיד שמי שבוחר להתבטא באמצעותו, בכל עניין שהוא, לא יעבור על החוק ויימנע בכך מפגיעה שלא לצורך באחרים". גרינברג אף הרחיקה לכת וציינה, ש"הפצת האישור המזויף באינטרנט, לא רק שאינה פוטרת את הנאשם מאחריות פלילית, אלא מהווה נסיבה לחומרה".

היא הרשיעה את מדר לאחר שדחתה את טענתו שמדובר בזוטי דברים. "זיוף האישור הרפואי, שמשמעו השמצה גסה של הרופאה ששמה מתנוסס עליו ושהפך אותה ללעג ולקלס בעיני מעסיקיה והציבור הרחב הקורא כתבות המתפרסמות באינטרנט, אינו עניין קל ערך כלל ועיקר", הדגישה. "האינטרס הציבורי המוגן ברור וחד-משמעי: למנוע מקרים שכאלה שביצועם הפך כה פשוט וקל. שימוש במחשב ביתי ומקלדת של כל גולש באינטרנט. התפוצה הרחבה והמיידית של מסמך מזויף, העלול לגרום נזק בלתי הפיך לאדם הנזכר בו וחוסר יכולתו להתגונן בפני חשיפה שלילית זו, מחייבים התייחסות כבדת ראש למעשים מסוג זה ואין לעקרם ממשמעותם הפלילית". (ת.פ. 3133/07).