יו"ר פלאפון, אמנון נויבך: ההחלטה על הקמת גו-נקסט היתה מוטעית

תזכורת קצרה: סאני, בראשות אילן בן דב, היתה זו שאפשרה את ההצלחה הגדולה של רשת ה-CDMA של פלאפון, כאשר ייבאה לארץ את מכשירי סמסונג. מכשירי מוטורולה, עליהם התכוונה פלאפון להתבסס, הוכחו כלא-אטרקטיביים, בעוד שהטלפונים של סמסונג העלו את פלאפון מחדש על המפה.

השלב הבא בשיתוף הפעולה המוצלח הזה היה הקמת גו-נקסט, מיזם אינטרנט סלולרי משותף לשתי החברות, שגם הוא התבסס על טכנולוגיה של סמסונג. גם גו-נקסט נחשבת היום לסיפור הצלחה גדול.

כאשר מונתה ההנהלה הנוכחית של פלאפון, לפני קצת פחות משנתיים, היא החליטה להפסיק להתבסס על החיבור החזק שנוצר בין סמסונג וסאני. היום, הקשר הקוריאני של פלאפון מתבסס בעיקר עם SK, שהיא בעיקר חברת הפעלה, ונחשבת למתחרה קטנה של סמסונג בשוק הקוריאני ובשוק העולמי כיצרנית תקשורת.

ההחלטה הזו של הנהלת פלאפון התבטאה בהקטנת היקף הרכישות מסמסונג, במקביל להגברת הרכישות מ-SK. בנוסף, פלאפון חתמה על הסכם אסטרטגי עם SK טלקום, החברה המפעילה של התאגיד הקוריאני, על אספקת פלטפורמה לשירותי ערך מוסף על הרשת החדשה בטכנולוגיית CDMA-1X, שתתחרה למעשה בגו-נקסט. הכוונה היתה לרכוש את חלקה של סאני בגו-נקסט ולמזג אותה לתוך חטיבת התוכן החדשה בפלאפון, שתעבוד על הפלטפורמה של SK. בן דב לא היה מוכן למכור והיום המצב מוקפא, כאשר סאני עומדת להגיש השבוע תביעה משפטית נגד פלאפון.

כמה מהדמויות הרלוונטיות בסיפור הזה השתתפו במשלחת לקוריאה. מדובר ביו"ר פלאפון, אמנון נויבך, אילן בן דב, דן מכנס, היבואן של SK בישראל. היו שם גם עדי בירן מפרטנר ויצחק קדישי מסלקום, המייצגים את הלקוחות המועדפים כיום על סמסונג בישראל.

במהלך הביקור ניתן היה לראות כמה מהדמויות הללו כשהן מסתודדות, כולל צירופים מפתיעים למדי בין מי שנחשבים יריבים מושבעים (קרבה מפתיעה ביותר נוצרה בין נויבך לבין בן דב. בטיסה לסיאול הם עדיין לחצו ידיים כמו שכפאם שד, אך בימים הבאים הופשר הקרח והתקיימו ביניהם לא מעט שיחות, למרות שהם נמנעו לעסוק בנושאי גונקסט - לפחות לא באופן פומבי).

"כאשר נכנסנו לעבודה היה ברור לנו שאנחנו צריכים לחבור למפעיל CDMA גדול", מסביר נויבך מדוע בעצם בחרה פלאפון ב-SK. "לפני שנה קיימנו ביקור בחברות SK ,KT ,LG וסמסונג, וההחלטה היתה לחבור אסטרטגית ל-SK. היה להם ציוד טוב וטלפונים שנתנו מענה לתחום מסוים שלא היתה לו תשובה מיצרנים אחרים - התחום הבינוני ומעלה".

"גלובס": ולמה זה צריך לגרור תחרות בגו-נקסט?

נויבך: "גו-נקסט הוקמה כפורטל סלולרי לטקסט. אחרי הביקור הבנו שאנחנו צריכים לדבר על מכלול שירותים שכוללים לא רק טקסט אלא גם הורדת מנגינות, כרטיס אשראי סלולרי, איתור, קליפים של וידאו, שומרי מסך, מוסיקה ועוד. את כל זה אי אפשר לעשות בגו-נקסט".

אם הייתם מצליחים לקנות את חלקה של סאני בגו-נקסט, הייתם ממקדים את הפעילות בה?

"לא. היינו מכניסים את גו-נקסט לתוך חטיבת התוכן שהקמנו בפלאפון. צריך להבין, שחטיבת התוכן שלנו אמורה להיות הביזנס העיקרי של פלאפון בעתיד. אנחנו לא יכולים לעשות את זה במסגרת חברה בת. זה שפלאפון, בתקופה מסוימת, לא ראתה את זה וקיבלה החלטה מסוימת - זה כבר סיפור אחר".

כלומר ההחלטה על הקמת גו-נקסט שהתקבלה על ידי ההנהלה הקודמת, בראשות יגאל בר יוסף וקובי בן גור, היתה שגויה?

"במציאות שהיתה, כן. באותה תקופה החברה ראתה את הפורטל הסלולרי הטקסטואלי כהתגלמות כל מה שניתן לעשות. משיקולים שאני לא רוצה לשפוט אותם, החברה הלכה בדרך שהלכה. הדבר החשוב הוא, שגם במסגרת החוזה שנחתם אז, פלאפון לא סגרה את האפשרות לתת שירותים בעצמה".

אז אתם לא עושים פורטל סלולרי?

"הפורמט שאנחנו רואים הוא לא של פורטל סלולרי אלא חטיבת שירותי תוכן. ב-SK יכולת לראות תמונה של מכלול שירותי ערך מוסף שאין להם כל קשר לפורטל סלולרי. זה לא פורטל בכלל. חלק מהשירותים מבוססים על הרשת עצמה, כמו מערכת הניווט. גו-נקסט תהיה אחד המרכיבים שתיתן שירותי תוכן לפלאפון. אפשר להשוות את גו-נקסט לצמיג. אם רכשתי צמיג זה אומר שבגלל זה אני לא אקנה אוטו שלם? יש לנו תמונה מאוד ברורה לאן אנחנו הולכים, גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינה שיווקית".

בינתיים, מהצד השני של הסיפור, זה של בן דב וסאני, נראה שמדובר במאבק עקרוני ואישי. בן דב, לתפיסתו, היה זה שהביא לפלאפון טכנולוגיה חדשה והצלחה בתחום האינטרנט הסלולרי, וזו, הענקית, דורסת אותו. אגב, הדימוי של מלחמת הורדת ידיים, אותו ייחס "גלובס" לנושא לפני כשבועיים, לא מקובלת על בן דב. לגרסתו, הורדת ידיים היא מאבק בין שווים או כמעט שווים. כאן, לדבריו, מדובר במאבק בין פלאפון הענקית וסאני הקטנה.

"אני לא רוצה התייחס לזה", משיב נויבך לשאלה האם הוא יכול להבין את נקודת המבט הזו של בן דב. "אני רק יכול לומר, שמה שגו-נקסט עושה, יכולים לעשות אצלנו שני מהנדסים בחוות השרתים של חטיבת התוכן".

"מישהו במשרד התקשורת רצה לאנוס אותנו"

למה פלאפון רכשה את תדרי ה-UMTS תמורת 225 מיליון שקל? השאלה הזו ריחפה באוויר ביום בו ביקרה המשלחת באזור התעשייה אדיר-הממדים שהקימה סמסונג בעיר.

אנשי סמסונג סיפרו על הנקודה בה נמצאת כיום טכנולוגיית ה-CDMA, בה משתמשת פלאפון, בשוק הקוריאני. באפריל השנה השיקה SK טלקום רשת חדשה (EVDO ), המבוססת על ציוד של סמסונג המאפשרת תקשורת נתונים במהירויות של עד 2 מגה-ביט בשנייה. עדיין לא מדובר בדור השלישי של ה-CDMA, שבו מדובר על מהירויות דומות גם בתעבורת קול, אולם מכיוון שהאפליקציות העיקריות בדור השלישי של הסלולר הן אפליקציות של תקשורת נתונים, הרי שלמעשה העידן הזה כבר החל בקוריאה.

ביוני השנה החלה גם KTF, החברה הבת הסלולרית של חברת התקשורת הלאומית, לספק שירותי EVDO על בסיס ציוד של סמסונג. היצרנית הקוריאנית סיפקה ציוד כזה גם ל-KDDI היפנית, וזו כבר מספקת את השירותים לכשני מיליון מנויים.

לכאורה, אם מטכנולוגיית ה-CDMA מאפשרים אספקה של שירותים שכאלה בתדרים של הדור השני, ניתן לתמוה מדוע פלאפון רכשה תדרי דור שלישי (UMTS) תמורת 225 מיליון שקל.

נויבך לא ממש אוהב את השאלה הזו. "בשלב מסוים נצטרך את הפס הרחב. הבעיה היא, שהכריחו אותנו לרכוש את זה עכשיו", הוא מתריס, במהלך הביקור במקום, כלפי משרד התקשורת. השר ריבלין ומנכ"ל משרדו אולניק, שהלכו ארבעה מטר לפניו, לא שמעו.

ונויבך מוסיף, במעין התגוננות: "אנחנו יודעים היום יותר מאשר לפני שנתיים". משתמע מזה, אולי, שאם פלאפון היתה יודעת לפני שנתיים מה תאפשר לה טכנולוגיית ה-CDMA, ייתכן שהיא לא היתה רוכשת את התדרים.

מאוחר יותר, במהלך הטיסה חזרה לישראל, חזר נויבך והתייחס לנושא הזה. "קודם כל, במידה רבה, נאנסנו לקנות את זה", הוא אומר. "בעיקרון, תדרים זה כביש. אף אחד לא יודע אם נגמור את הקיבולת ב-800 מגה הרץ ונצטרך לעלות למעלה, לפס הרחב של ה-UMTS, בטווח של 2.2 ג'יגה הרץ. זו אחת האופציות".

"גלובס": וככה שילמתם 225 מיליון שקל, על משהו שאתם לא יודעים אם תשתמשו בו?

נויבך: "התעשייה הסלולרית חשבה שהיא תגיע לשם השנה, וזה לא יקרה. היא תגיע לשם אולי ב-2007. זה שמישהו ישב במשרד התקשורת וניסה לאנוס אותנו - זו הבעיה".

אתם משתתפים במיזם להקמת רשת משותפת?

"כן, אנחנו בפנים. במסגרת הזו, העלויות יהיו הרבה יותר נמוכות. יש שתי סיבות עיקריות להקמת רשת משותפת בדור השלישי: חיסכון בעלויות ושהרשויות לא יתנו אישורים להקמת אלפי תחנות בסיס לשלוש רשתות".