לא עוצרת באדום

בפרקליטות מחוז ת"א, שם עבדה גלט-ברקוביץ' עד למעברה למחוז מרכז, לפני כשנתיים, לא פירגנו אתמול לעמיתתם לשעבר. הקולגות לשעבר התקשו לחוש כלפיה אמפתיה. הרבה פרקליטים שם היו עצובים אתמול, אך לא בגלל או עבור העתיד האבוד של גלט-ברקוביץ', אלא עבור הפרקליטות. הפרקליטות, כגוף, יצרה אצלם, יש לומר, הרבה יותר אמפתיה, מאשר גלט-ברקוביץ', אישה בשר ודם. קשה לומר שהיתה שמחה לאיד, אך מנגד, גם צער רב לא היה.

ליאורה גלט-ברקוביץ', כך מצטייר, היא אישה לא קלה, מאותם טיפוסים שאינם מתחבבים על אחרים. כשהיא מתרגזת, כולם יודעים. כך גם כשהיא לא אוהבת. יום אחד, מספר פרקליט שעבד איתה, היא באה עם תיק ההסתדרות בו טיפלה, זרקה אותו ואמרה משהו כמו: זה תיק ברמה של תחנת יפו. היו לה מעט חברים בפרקליטות מחוז ת"א. אחד מהם - עו"ד שלמה ניסים. גם הוא, כמו רבים אחרים, היה בהלם אתמול, לאחר שהתגלה שגלטברקוביץ' היא המדליפה.

לפני כשנתיים, כאמור, הועברה לפרקליטות מחוז מרכז, לאחר שהיחסים בינה לבין פרקליטת המחוז דאז, מרים רוזנטל, נעשו בלתי אפשריים. השתיים לא חיבבו במיוחד האחת את האחרת. בשלב מסויים, גלט-ברקוביץ' רצתה לצאת לקורס. היא ידעה, אומרים בפרקליטות מחוז תל-אביב, שרוזנטל לא תאשר לה את היציאה. לכן, לטענת אותם פרקליטים, עקפה את הבוסית הישירה, ופנתה לזו שמעליה - פרקליטת המדינה, עדנה ארבל. האינסידנט הזה, מבחינת רוזנטל, בעלת המזג הסוער לא פחות מגלט-ברקוביץ', היה הקש ששבר את גב הגמל. לאחריו - אבד האמון בין השתיים ולא היה ניתן עוד לעבוד יחד. הפיתרון שנמצא: העברתה של גלט-ברקוביץ' אל מחוץ לתחום של רוזנטל - פרקליטות מחוז מרכז.

לא רק עם רוזנטל קיימה גלט-ברקוביץ' יחסים בעייתיים: למעשה, מספרים עמיתים, היא ידועה כאישה בלי הרבה בלמים ובעלת יחסי אנוש בלתי תקינים. בצד ההלם שאחז בפרקליטים אתמול עם היוודע הדבר, היו שאמרו: מתאים לליאורה.

איכשהו, לא מעט פרקליטים לא התקשו להאמין שגלט-ברקוביץ' עשתה את המעשה החריג. "אני יכול לדמיין אותה בעיני רוחי", אומר פרקליט שעבד מולה, "מדליפה. אם יש מישהו שמתאים לו לעשות דבר כזה, זו היא".

פרקליטים שעבדו מולה, מספרים על פרטנרית הגונה אמנם, אך בד בבד קשוחה, שלא מנסה להתחבב, ולא תמיד קל להגיע איתה להבנות. לפני שנים רבות, כשהיתה בתחילת הקריירה שלה, היא טיפלה לצד פרקליט המחוז דאז, אהרון שדר, בתיק הרצח הכפול. חילופי הדברים ש"רצו" שם בינה לבין הסניגור, זכורים לפרקליטים ותיקים עד היום.

בפרקליטות זכתה בתיקים בכירים: תיקי ההסתדרות - בהם חה"כ אבי יחזקאל, שזוכה מעבירות מירמה והפרת אמונים; גזבר ההסתדרות לשעבר, ארטור ישראלוביץ', שהורשע בעבירות מירמה והפרת אמונים; ויו"ר חברת החשמל, יורם אוברקוביץ', שהורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד וזוכה מקבלת שוחד. כן טיפלה בתיק של מנתח הלב, ד"ר ולדימיר יקירביץ', שהואשם ברשלנות רפואית, ותיקו ממשיך להתנהל.

העובדה שהוטל עליה ללוות את תיק העמותות של שרון מלמדת דווקא על בכירותה ועל ההערכה כלפיה: אחרי ככלות הכל, מדובר בתיק בכיר ורגיש. מי חשב, אמרו אתמול קולגות של גלט-ברקוביץ', שהדברים יתגלגלו להיכן שהתגלגלו?

שיחת היום בפרקליטות ובמזנון בית המשפט אתמול, נסובה סביב הודאתה של גלט-ברקוביץ'. היא היתה יכולה להכחיש, אמרו עורכי דין ופרקליטים. גם אם היו שולחים את הנחקרים לפוליגרף, הרי תוצאות פוליגרף אינן ראיה קבילה. היא היתה אומרת שזו לא היא, הבדיקה לא היתה קבילה, ובכך היתה באה על סיומה חקירת ההדלפה הזו, כפי שבאו לסיומן חקירות הדלפה רבות אחרות - בלא שאותר המדליף. גלט-ברקוביץ' היתה ממשיכה בענייניה, החקירה היתה ממשיכה, והעניין היה נשכח.

רבים מהם התקשו להבין מה התחולל בנפשה של גלט-ברקוביץ', שהביא אותה לפעולה ה"התאבדותית" הזו - הדלפה תמוהה, באמצעות מכשיר הפקס. שיא החובבנות, אמרו עורכי דין. מתכון בטוח לכך ש"יעלו" עליה. היא היתה צריכה לחשוב, אומר פרקליט בכיר, שכשמדובר בראש הממשלה, וערב בחירות, פירסום כזה יעורר רעש עצום, ולא יעבור בשקט. לא ניתן להבין כיצד בעיניים פקוחות, היא הוליכה עצמה, במו ידיה, לאבדון.

גלט-ברקוביץ' לא נשמעה אתמול שפופה. היא לא היתה מוכנה לומר דבר, מלבד העובדה שהיא מנועה מלשוחח עם עיתונאים. אבל בקול שלה קשה היה לשמוע עצב או שפיפות.

עם סיום חקירתה, ביום שלישי בערב, אז הודתה, הרימה טלפון לעו"ד יהושע רזניק - לשעבר מישנה לפרקליטת המדינה, וכיום סניגור פרטי, המייצג, יחד עם שותפו, עו"ד ז'ק חן, אף הוא יוצא הפרקליטות, לא מעט לקוחות תקשורתיים: בין היתר תא"ל יצחק יעקב, שהורשע במסירת ידיעה סודית העלולה להביא נזק לביטחון המדינה; או אתי אלון, המועלת מהבנק למסחר; טל יגרמן ודוד הבי, בפרשת פלד-גבעוני; ומיכאל צ'רנוי.

רזניק בא מהפרקליטות, המילייה של גלט-ברקוביץ'. העובדה הזאת, יש להניח, הובילה אליו את גלט-ברקוביץ'. רזניק, קצת כמו גלט-ברקוביץ', גם הוא "ג'ינג'י" באופי; במידה מסויימת, "זאב בודד" בעבודתו בפרקליטות; ולא מחפש להתחבב על אחרים.

אתמול בצהרי היום, פחות או יותר בעיצומה של מסיבת העיתונאים שערך רובינשטיין, התייצבה גלט-ברקוביץ' במשרדו של רזניק.

הלקוחה החדשה, מספר רזניק, היתה במצב רוח סביר בהחלט. מתקשרים אליה ומעודדים אותה, אמר, לא אחד ולא שניים. רק מיעוטם של המתקשרים הם מקרב הפרקליטות, מכיוון שנאסר עליה לדבר עם פרקליטים.

רזניק מתקשה להסביר מה הביא את לקוחתו להדליף את המסמך. לשאלה, האם לא העריכה את התוצאות הקיצוניות, הוא משיב: יש מצבים בחיים, שמחליטים לעשות משהו, אפילו דרמטי, בגלל צו המצפון. זה מה שקרה, הוא מאמין, ללקוחה שלו. במצבים כאלה, אומר רזניק, אנשים לפעמים לוקחים סיכון.

רזניק ראה ושמע מתוך מסיבת העיתונאים, והתקשה להבין. "החקירה עוד לא הסתיימה", הוא אומר, "והיועץ המשפטי לממשלה מדבר על החקירה, ובמילים הכי קשות. איפה שיקול הדעת והמתינות שכל כך מאפיינים את הפרקליטות ואת היועץ המשפטי, בכל מקרה אחר? התחושה שלי לא נוחה מזה, וחבל שזה קרה במקרה הזה. עם כל הכעס שאני מבין שיש אצלו, לא היה מקום למיתקפה ולעליהום, כפי שהיו".

הסיטואציה, מודה רזניק, קשה מאוד. ללקוחה שלו, למערכת. לכולם. יחד עם זאת, הוא ממליץ שלא להזדרז מדי לקבוע מסמרות: בסופו של דבר, בתי המשפט לא מלאים בכתבי אישום המבוססים על הסעיף הרלבנטי במקרה הזה: איסור על מסירת מידע על ידי גורם מוסמך, למי שאינו מוסמך לקבלו. אנחנו נמצאים כרגע באיזה פרק, הוא אומר, וצריך לראות מה יקרה הלאה.

בינתיים, הוא רק מבחין בגורמים "שרוצים לעשות על גבי הרפסודה הזו עוד מנדט".