בזק וחברות הכבלים משכו את העתירה לביטול רשיונות תמסורת למפעילים חדשים

מצא המליץ לעותרות לקבל הצעה כפי שהתגבשה בבית המשפט, לפיה העותרים ימשכו את העתירה בכפוף להודעת המדינה, כי תיתן גם לבזק וגם לכבלים פטור מתמלוגים במגזר תקשורת הנתונים. אם ביישום ההחלטה לעותרות יהיו טענות נוספות יוכלו העותרות לעתור שוב לבג"ץ.

את העתירה הראשונה הגישה בזק נגד החלטת ריבלין, אשר התקבלה בספטמבר אשתקד. על-פי החלטה זו החליט השר לאמץ את המלצות ועדת קרול בשינוים מסוימים. על-פי ההחלטה, יינתן רישיון המיוחד לשירותי תמסורת ותקשורת נתונים שעל-פי מהותם אינם מיועדים לכלל האוכלוסיה.

לדברי בזק, משמעות הדבר היא כי ריבלין ביטל בהחלטה מינהלית את חובתם של מפעלים חדשים לתת שירות לכל אזורי הביקוש. כן נטען, כי ריבלין ביטל את חובתם לפי דין של המפעילים החדשים לתת שירות אוניברסלי, המתייחס לאותם שירותי תמסורת. עוד נאמר, כי עצם השימוש במנגנון של רישיון מיוחד ביטל את חובת תשלום התמלוגים לקופת המדינה - חובה המוטלת על בזק בשל היותה בעל רישיון כללי. לאחר עתירת בזק הצטרפו גם הכבלים לעתירה באמצעות עו"ד אסתר שטרנבך.

משיבות לעתירות היו סלקום ומד-1, אשר קיבלו רשיונות מיוחדים מבזק. בא-כוח מד-1, עו"ד חנן מלצר, אמר, כי הרישיון המיוחד פותח את התחום לתחרות, והביא לדוגמא את תחום השיחות הבינלאומיות, שמחירן ירד ב-70%.

ב"כ המדינה, עו"ד אבי ליכט, אמר, כי בזק מנסה לעכב את הדיון והרשיונות ניתנו בהתאם לחוק. ב"כ סלקום, עוה"ד רובי בכר ומירב שיבק, תמכו במתן הרשיונות המיוחדים, ואמרו כי זהו שירות נישה מתאים לרישיון מיוחד. בתום הדיון קבע בג"ץ כי יינתנו רשיונות מיוחדים בתחום האמור, משרד התקשורת יאכוף את תנאי הרשיונות ללא חריגה, משרד התקשורת ייזום תיקון לחוק בנושא התמלוגים, ומתחילת השנה הבאה יפתור המשרד את חברות הכבלים ואת בזק מתשלומי תמלוגים לעניין זה. (בג"ץ 9435/02).

בעל השליטה במד-1, אליעזר פישמן, הוא בעל השליטה ב"גלובס".