סמי הובלות

מהאופן שבו מנהלים האחים סמי ויולי עופר את עיסקיהם מול הציבור, אנחנו בהחלט מוטרדים, ולא מאתמול

אנחנו מודים. אין לנו הכלים לשפוט את כדאיות עיסקת בעלי העניין של סמי עופר. לקבוע האם רכישתן של 12 אוניות מידי עופר בעיסקת "BACK TO BACK", שהיקפה 820 מיליון דולר, היא עיסקה טובה או רעה לצים (שבבעלות החברה לישראל). גדול עלינו.

קשה לנו גם לערער על המוטיבציה של צים לחזור לעשירייה המובילה של חברות הספנות בעולם, הנשענת על תחזיות אופטימיות להמשך ההתרחבות בתחום התובלה הימית בשנים הבאות ושמחייבת לטענת ראשיה תוכנית הצטיידות משמעותית.

ברם, מהאופן שבו מנהלים האחים סמי ויולי עופר את עיסקיהם מול הציבור, אנחנו בהחלט מוטרדים, ולא מאתמול. הדיווח אודות רכישת האוניות מידי עופר, שבועיים לאחר שתוכנית ההצטיידות של צים הוצגה במסיבת עיתונאים מבלי שנרמז ולו במילה כי מדובר למעשה בעיסקת בעלי עניין, לא בדיוק מרגיעה אותנו (אגב, בנייר שחולק באותה מסיבה מסרה צים כי "אנו מקווים שתוכנית ההצטיידות תאושר ע"י החברה לישראל" - מה שנראה היום כבדיחה על חשבון בעלי המניות של חברה זו).

זה שהאחים עופר עשו עיסקה מצוינת על חשבון כולנו ברכישת מניות המדינה בצים, היה ברור מלכתחילה. מי שנדרש להוכחות, קיבל אותן חצי שנה מאוחר יותר, עם פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השני, שהצביעו על רווח נקי של כ-60 מיליון דולר ואישרו, כי חברת הספנות נמכרה בנזיד עדשים.

כעת מתברר, שעיסקת הרכישה של מניות המדינה בצים היתה רק המתאבן. הפיכת החברה לישראל לבעלת השליטה המלאה בחברת הספנות, מאפשרת לסמי עופר להגיש כעת את המנה העיקרית לציבור השותף בחברה לישראל, ולהוציא לפועל עיסקת בעלי עניין חסרת תקדים בהיקפה, שרק בעוד שנים נדע, אם בכלל, עד כמה היתה כדאית לצים. מנכ"ל צים, ד"ר יורם זבה, הודה אתמול, כי בעבר, כשהמדינה עדיין החזיקה במניות החברה, נשללו עיסקאות שהציע עופר, "כי הן לא התאימו לצרכים של צים". לדברי זבה, במקרה הנוכחי, מצאה צים כי המומחיות, הידע והקשרים של עופר בתחום הספנות העולמי, דווקא יסייעו לחברה, מאחר שבזכותם יתקבלו רוב האוניות שתרכוש בשנים 2007-2006: "אם עופר היה מביא את האוניות ב-2009, הייתי מתנגד, אבל מועד המסירה הקרוב משחק לטובת צים".

כאמור, אין לנו כלים לשפוט את כדאיות עיסקת בעלי העניין של סמי עופר. אך לזבה, ובעיקר לבעלי מניות המיעוט בחברה לישראל שידרשו לאשר את העיסקה (ובנק לאומי בפרט), היינו ממליצים לבחון בצורה מעמיקה את תנאיה לאור הרגישות הנמוכה שהפגינו האחים עופר במקרה קודם, שבו מכרו בעיסקת BACK TO BACK נכס פרטי לחברה ציבורית שבשליטתם.

הכוונה היא לעיסקה מדצמבר 2002 שבה רכש בנק המזרחי מהאחים עופר ומגורם נוסף שתי קומות משרדים עבור הנהלת הבנק, במגדל "שער העיר" בר"ג. בתמורה, שילם בנק המזרחי לאחים 32 מיליון שקל, לפי מחיר של 2,725 דולר למ"ר, שהיה זהה למחיר שבו רכשו האחים את קומות המשרדים שלוש שנים קודם לכן.

עיסקת בעלי העניין של האחים עופר (השולטים בבנק לצד מוזי ורטהיים) נתקלה בהתנגדות קשה באסיפה הכללית שכינס בנק המזרחי ואושרה על חודם של אחוזים בודדים. ההתנגדות המסיבית של גופים מוסדיים לעיסקה נבעה מהשינוי הדרמטי שחל במחירי הנדל"ן בתקופה שחלפה מאז ביצעו האחים עופר את רכישת המשרדים.

בזמן שחלף, העמיק המשבר בענף הנדל"ן ובמחירי הנדל"ן למשרדים בפרט. גם במגדל שער העיר בוצעו עיסקאות במחירים הנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר הרכישה של בנק המזרחי. ההפסדים (התאורטיים, בינתיים) שספג בנק המזרחי מעיסקת המשרדים עם האחים עופר, מחייבים את בעלי המניות לבחינה בשבע עיניים של העיסקאות העתידיות לרכישת אוניות תמורת מאות מיליוני דולרים, שמא יהפכו לבור עמוק של הפסדים עבור צים והחברה לישראל.