מה משותף לחברת טבע, ליאון רקנאטי וגלנרוק (חברת ההשקעות שלו), יאיר שמיר (לשעבר מנכ"ל סאיטקס, כיום מנכ"ל Vicon), מורי ארקין (אגיס), עוזיה גליל, יואב שלוש (קרן פנטין), נתן הוד (מנכ"ל DSPC לשעבר, שנמכרה לאינטל), מודי סגל (מייסד ליבית, שנמכרה ל-TI), עמי לידור (לידור כימיקלים), פרופ' משה מני (לשעבר נשיא אוניברסיטת תל-אביב ויו"ר ועדת המו"פ של טבע), פרופ' מיכאל סלע (חתן פרס ישראל ולשעבר נשיא מכון ויצמן), ד"ר יהושע רוזנצווייג (יו"ר הבנק הבינלאומי), עו"ד אודי ארד (בך, שרף, ארד) והמשקיע מייקל דייוויס?
התשובה הפשוטה היא שכולם השקיעו בחברת הסטרט-אפ הישראלית רוזטה גנומיקס, שהוקמה לפני ארבע שנים והולכת ונחשפת כפנינה המבטיחה ביותר בנוף הביוטכנולוגיה הישראלי.
אבל אם תשאלו את ד"ר צחון (יצחק) בנטואיץ', המייסד והמנכ"ל של רוזטה, הוא עשוי להשיב לכם שכל האנשים הללו נושאים גנים לא מקודדים (Micro RNA Genes), שרוזטה תחשוף, תרשום עליהם פטנט, ויום אחד תרפא בעזרתם מחלות חשוכות מרפא. אם הכול ילך כשורה, הוא עשוי להוסיף, כל האנשים הללו יהיו באותו יום גם הרבה יותר עשירים.
בניסוחו של בנטואיץ' זה נשמע כך: "לפתרון שרוזטה מצאה לחידת ההתמיינות של התאים יש משמעות רפואית, הומנית וכלכלית עצומה. כן, בהחלט, בסדר הזה".
קל לבטל את היומרה של בנטואיץ', 43, ולייחס אותה להתלהבות של מדען-יזם, שחברת החלומות שלו מגיעה לשלב הקריטי בחיי חברות צעירות: הפיכת הטכנולוגיה לכסף. בשלב הזה, כותרות אוהדות בעיתון הן מצרך חיוני במיוחד.
אבל לפני שעושים זאת צריך לדעת שבנטואיץ', רופא בהכשרתו, כבר הקים ומכר חברה אחת, לפני כמעט 10 שנים, תמורת 15 מיליון דולר; וצריך לזכור שבימים אלה רוזטה משלימה סיבוב גיוס שלישי, של 5 מיליון דולר, לפי שווי של 25 מיליון לפני הכסף; ושחבורת "סלבריטאי ההשקעה" שהתקבצה ברוזטה לא עשתה זאת מטעמים של פילנתרופיה ורצון לסייע בקידום המדע הרפואי. או לפחות לא רק מהטעמים האלה.
להתמיין בסבלנות
רוזטה (Rosetta) היא כתובת-אבן ביוונית קופטית ובכתב ההרוגליפים, שנכתבה בשנת 196 לפני הספירה בידי קבוצת נזירים, ונמצאה ב-1799 בידי חיילים צרפתים ברוזטה שבצפון מצרים. המלומד הצרפתי ז'אן פרנסואה שמפוליון פענח אותה ב-1822, ומאז הרוזטה משמשת כמילה נרדפת ליכולת לפענח קודים שלא פוענחו בעבר.
השם הולם את רוזטה גנומיקס, שבעצם פיתחה דיסציפלינה חדשנית, אשר מגלה מיקרו RNA, שעד לאחרונה נחשבו למרכיב בלתי חשוב ב-DNA. ממש כמו ההירוגליפים, שכולם ראו אבל לא יכלו לפענח.
את הרעיון העומד מאחורי רוזטה הגה בנטואיץ' בעת מסע בצפון הודו. "ביליתי בעבר תקופות ארוכות בהודו", הוא אומר. "התמקדתי בלימוד בודהיזם טיבטי ושיטות מדיטציה שונות הקשורות לטנטרה. ההשראה באה בעיצומם של ארבעה חודשי מדיטציה בהימליה, לא רחוק מהעיר דרמסלה, והרעיון היה קשור לחידה שהעסיקה אותי מאז גיל 15.
"מדובר בחידה הבסיסית של הביולוגיה: איך זה שכל תא בגוף מכיל את אותו ה-DNA, ובכל זאת תאים שונים מתמיינים להיות תאים מסוגים שונים - תאי שריר, תאי עצב, מוח וכו'. המדע עוד לא יודע להשיב באופן מלא על השאלה המרכזית, מה גורם לתאים להתמיין לתפקד בצורה שונה".
במקרה של בנטואיץ', רעיונות בתחומים האלה זוכים לאוזן קשבת גם בתוך המשפחה. אביו הוא פרופ' צבי בנטואיץ', אימונולוג ואחד מבכירי חוקרי האיידס בעולם. בנטואיץ' הבן חזר לארץ, שיתף את אביו ברעיון שעלה בראשו, והתחיל לקדם אותו. אביו נרתם למשימה, והוא משמש גם כיום כמדען הראשי וכיו"ר הוועדה המדעית המייעצת לרוזטה. עו"ד אודי ארד הצטרף גם הוא, והוא מלווה את החברה מאז הקמתה.
מה בדיוק ניסיתם לעשות?
"המטרה היתה למצוא פתרון לחידת ההתמיינות. הרי כל תא מכיל את המרשם לכל החלבונים האפשריים, 40 אלף במספר, אבל בכל תא ספציפי מיוצרים חלבונים ספציפיים לו. מה גורם לתאים להתמיין לסוגים השונים - זו השאלה שאותה ניסינו לפתור. תהליך הדיפרנציאציה הזה הוא חידה מרכזית במדע. מחלות הסרטן, למשל, הן בעצם התמיינות תאים ללא שליטה. גם שיתוק, אנמיה, ועוד מחלות רבות אחרות נגרמות כתוצאה מהתמיינות לא נכונה של תאים. בעצם, אין כמעט מחלה שלא קשורה להתמיינות".
בנטואיץ', כמובן, לא נקלע לאזור שהיה שממה מחקרית. מדובר בתחום שנחקר באופן אינטנסיבי על-ידי מדענים בכל העולם, בעיקר במסגרת מחקר של תאי גזע (Stem Cells). אבל בנטואיץ' מסביר שהוא ניסה לתקוף את השאלה מזווית חדשה: "למדע ידוע על הרבה גורמים להתמיינות תאים. חלבונים מסוימים, שמופרשים או קיימים בתא, וכן אינטראקציות בין תאים סמוכים, ידועים כגורמים להתמיינות.
"הבעיה שהטרידה אותי היתה דווקא התמיינות שאינה קשורה לאינטראקציות האלה. רוב המחקר הגנומי שנעשה קשור לחלבונים ולגנים ש'מקודדים' את החלבונים והופכים אותם לתאים מסוג מסוים. אבל האזור ב-DNA שמקודד את החלבון מהווה רק 2% מה-DNA. כל שאר 98% של הגנום נחשבו עד לפני שנתיים כחסרי תפקיד. אפילו נהגו לכנות אותם 'ג'אנק DNA'. 40 שנה המחקר התמקד במקודדי החלבונים, כי הניחו שכל השאר סתם נמצאים שם ואין להם תפקיד".
ואתה פתאום חשבת: לעזאזל, מה עם ה-98% הללו?
"אנחנו פנינו לתחום שהיה יחסית זנוח. הרעיון הבסיסי היה לחפש קבוצה חדשה של גנים שאינם מקודדים לחלבון. והדבר המדהים הוא שמצאנו".
רוזטה החליטה להתמקד ב-98% הגנים ה"בטלניים". את מה שקרה אחר-כך מכנה בנטואיץ' "רעידת-אדמה מדעית: פתאום התברר שאותם גנים 'בטלים' הם בעלי משמעות מכרעת. הם רחוקים מלהיות 'גרוטאות DNA'".
סדרה של תגליות הוכיחה שאזורים נרחבים בג'אנק DNA (שאינם מקודדים חלבון) מיוצרים על-ידי התא ושמורים באבולוציה שלו. זו עדות לכך שיש להם תפקיד. רוזטה מצאה דרך, באמצעות שימוש במחשוב מתקדם, לחשוף את הגנים המקודדים דווקא על-ידי אזורי הגנום ה"מיותרים", המכונים Micro RNA Genes. גנים אלה הם היום אחד הנושאים החמים בביולוגיה. מחקרים המפורסמים בתחום מלמדים שהגנים הללו קשורים ומשפיעים על מגוון מחלות כמו סוכרת, סרטן, אנמיה ומחלות עצבים.
"החידוש הגדול של רוזטה הוא שהיא הצליחה למצוא מספר גדול של גנים, שלא ניתן היה לזהות אותם באמצעים הטכנולוגיים המוכרים", אומר בנטואיץ'.
ואיך אתם הצלחתם?
"הגישה המחקרית הקונבנציונלית היתה עד היום ביולוגית, והתבססה על הוצאה של RNA מתוך התא. הגישה שלנו חדשנית בכך שהיא מזהה גנים באופן ממוחשב, ורק אחר-כך מוודאת את קיומם באמצעות מעבדה ביולוגית".
כלומר, המחשב מוצא שצריך להיות גן מסוים, ואז הבדיקה הביולוגית נועדה רק למצוא אותו בפועל?
"המחשב מוצא את הגנים האלה על-ידי ניתוח של תבניות בגנום. זה הסיפור ה'אקזוטי' שלנו. רק אחרי שמצאנו אותם 'על יבש', אנחנו פונים לווידוי הביולוגי, שמאושש את הגילוי".
גנים כקניין רוחני
המודל העסקי של רוזטה מבוסס על קניין רוחני. "אנחנו רושמים פטנט על כל גן שאנחנו מגלים", אומר בנטואיץ', "ולאחר מכן נעניק רשיונות לשימוש בגנים כדי לפתח את הדור הבא של תרופות ומכשירי אבחון".
תצטרכו שיתוף-פעולה של יצרי התרופות, ובעיקר נכונות שלהם לשלם.
"אנחנו נעבוד עם יצרני תרופות וחברות ביוטכנולוגיה מובילות בעולם. למעשה, אנחנו כבר מדברים עם כמה חברות ביוטכנולוגיה וננו-טכנולוגיה מובילות, בתחומים שמשיקים ומשלימים את העבודה שלנו. שיתופי-הפעולה הם מתוך מטרה להשתמש בגילויים שלנו כדי לפתח תרופות במשותף".
טבע השקיעה בכם כסף.
"עם טבע אנחנו נמצאים בדיון לגבי שיתוף-פעולה ממוקד, בנושאים שמעניינים אותה. עם חברות הננו-טכנולוגיה, למשל, שיתוף-הפעולה הוא בתחום גילוי מולקולות קטנות".
האופטימיות אינה נחלתו רק של בנטואיץ'. פרופ' משה מני, נשיא אוניברסיטת תל-אביב לשעבר ויו"ר ועדת המו"פ של טבע, השקיע בחברה באופן פרטי והוא חבר במועצת המנהלים שלה. "נשביתי על-ידי החזון של החברה לפני יותר משלוש שנים, כאשר הרעיון הוצג בפניי בפעם הראשונה", אומר מני. "התרשמתי מקצב ההתקדמות המדעית, וברגע שהבנתי שאני יכול גם לתרום, הצטרפתי לדירקטוריון".
ומה תפקידך בו?
"אני מסייע למנכ"ל ולמעדן הראשי של החברה, בנטואיץ', כדי אפשר לו להביא לידי ביטוי את היצירתיות המדעית שלו".
מדובר אכן בפריצת-דרך מדעית?
"רוזטה שילבה דיסציפלינות מדעיות באופן חדשני. השילוב של ביוטכנולוגיה וביואינפורמטיקה עם גניטיקה הוא חדשני ומהפכני. כך גם הרעיון לנסות ולחזות גנים באמצעות המחשב, ורק אחר-כך להוכיח את התחזית במעבדה. בשלב השני, מנסים לקחת מקטעים של גנים ולשייך אותם למחלות. לאחר הווידוא, מאותם מקטעים אפשר לנסות לייצר טיפול באותן המחלות".
אבל רוזטה עוד לא הגיע לשלב השני.
"את השלב הראשון, של חיזוי הגנים ואישוש החיזוי, הם עברו בהצלחה. כבר קיימים פטנטים ומספר עשרות גנים הוכחו סופית. עכשיו החברה בשלב השיוך של גנים למחלות. השלב הבא, שלא יאחר לבוא, יהיה לקחת מקטעי גנים ולנסות טיפולים בחיות. זה יהיה טיפול שיתבסס על מיקרו RNA, שעד לאחרונה המדע חשב שהם גנים-זבל, והיום כבר ברור לכולם שהם כמו מכרות יהלומים. החברה הגיעה לשלב היישומי. שיתופי-הפעולה עם חברות הרפואה והידע של רוזטה יהיו הבסיס לטיפולים הרפואיים של שני העשורים הבאים".
גם פרופ' דורון לנצט, מראשי פרויקט הגנום הישראלי וראש המרכז לחקר הגנום במכון ויצמן, מסכים ש"רוזטה פועלת בתחום חדש ו'חם' במחקר הגנומי. היא משתמשת בגילויים מדעיים ששינו את הפרדיגמה הקודמת, וזו מהפכה".
במה היא באה לידי ביטוי?
"עד היום, חברות ביוטכנולוגיה ישראליות לא הרבו לעסוק בשינוי הדוגמה המדעית. רוזטה פועלת בתחום חדש יחסית. במקרה שלה, העוקץ של הפעילות הוא מחשובי. המערכת שלה מאפשרת איתור יעיל יותר של מיקרו RNA.
"בנוסף, נראה שהם מחדשים גם בהקשר הכמותי. עם גילוי התפקידים המיוחדים של ה-RNA סברו שיש רק כמה עשרות או מאות מהם. אחת הטענות של רוזטה היא שיש אלפים ואולי אף עשרות-אלפי מיקרו RNA. המדענים של רוזטה שמו לעצמם מטרה להיות הטובים בעולם בגילוי של מיקרו RNA. קשה לחזות, אבל לתחושתי יש רגליים לסברה שהם ישיגו את מטרתם".
500 אלף עמודי פטנט
בנטואיץ' הוא טיפוס שהיה עונה להגדרה "ססגוני". הוא רופא, יזם, מורה ליוגה ולמדיטציה. הוא מכייר וכותב שירים, "בעיקר שירי אהבה לאשתי". יום העבודה ברוזטה נפתח באימון יוגה. לעתים בנטואיץ' עצמו מעביר אותו. המשרדים מעוטרים בכלים שהוא כייר, ובפינת-הישיבה בסגנון בדואי נפגשים מדי אחר-צהריים לתה אנשי מחשבים ומדעני ביולוגיה.
החברה הראשונה שהקים, פגאסוס מדיקל, נמכרה כבר ב-1995 תמורת 15 מיליון דולר - הרבה לפני בום ההיי-טק הישראלי הגדול. "לא עסקתי ברפואה באופן פעיל מעולם", משחזר בנטואיץ'. "פגאסוס עסקה בתחום מחשוב המידע הרפואי, ולמעשה איפשרה יצירת תיק רפואי ממוחשב". החברה הרוכשת, HBOC האמריקנית, נקראת היום Mckesson, ונסחרת בבורסת ניו-יורק בשווי של כ-7 מיליארד דולר.
בעקבות המכירה מונה בנטואיץ' לסמנכ"ל בכיר בחברה הרוכשת, ובמשך שנתיים היה אחראי על פיתוח פתרונות מחשוב לרופאים. אבל כמו יזמים סדרתיים אחרים, גם חשבון בנק מרופד לא שכנע אותו לנוח. "אחרי שנתיים עזבתי, גם כי רציתי לחיות בארץ וגם כי הבנתי שאני יותר יזם מאשר טיפוס תאגידי. לא היה לי נוח בארגון גדול. נשארתי עוד שנה בארצות-הברית, ואז נסעתי להודו". שם נולדה במוחו רוזטה.
עד כה, החברה הסתפקה בגיוס של כ-6 מיליון דולר בלבד, "אבל בכסף הזה", מתגאה בנטואיץ', "הצלחנו להתמקם בעמדה מובילה בתחום של זיהוי ומציאה של מיקרו RNA. הגשנו פטנטים על הגנים שחשפנו, והבקשות תלויות וממתינות לאישור". לרוזטה יש כבר שיא אחד לבטח: ספרי הפטנט שלהם הם הגדולים ביותר שהוגשו אי-פעם, יותר מ-500 אלף עמודים.
גם מבנה גיוס ההון של רוזטה שבר קונבנציות מוכרות. חברת סטרט-אפ טיפוסית מתחילה לרוב את דרכה עם קרן הון סיכון אחת או שתיים. רוזטה יצאה לדרך עם חבורת משקיעים פרטיים ארוכה. "החברה עוצבה ככזו שמבוססת על אסטרטגיה של קניין רוחני", מנמק בנטואיץ'. "זה הכתיב את מבנה החברה ואת סוג המשקיעים שמתאים לה.
"כבר בשלבים הראשונים הממצאים היו חדשניים ובעלי משמעות קיצונית. היינו חייבים לשמור על סודיות, והעדפנו לא לעבור את תהליך החשיפה שנדרש כשקרנות הון סיכון בוחנות השקעה. בדיקות הנאותות שהן עורכות מצריכות בדיקה של מומחים, ואנחנו רצינו לשמור על הכול בסוד. בנוסף, יש לי ניסיון מוכח בהקמת וגידול חברה. אני לא צריך שקרן הון סיכון תחזיק לי את היד. ובכל מקרה, יש יתרונות בעבודה עם משקיעים פרטיים. האווירה היא משפחתית כמעט. למדתי שיש יתרון גדול בכך שהתקבצה סביבי קבוצה של אנשים, שמביאים לא רק כסף אלא גם ניסיון וחזון".
ואיך הצלחתם לגייס רשימת סלבריטאים כזאת?
"חלקם השקיעו דרך 'קדימה היי-טק' של יוסי בן-יוסף, שמארגנת משקיעים לחברות (ראו מסגרת). למשקיעים הראשונים הגענו באמצעותה, ואחר-כך זה היה בשיטת חבר מביא חבר. כשהתחלנו לעבוד היה הייפ של גנומיקס. שרדנו את הנפילה שבאה אחריו, והיום אנחנו ביציאה מהמיתון. צלחנו אותו בהצלחה".
אחד מהמשקיעים המוכרים ברוזטה הוא ליאון רקנאטי, שהשקיע בחברה באמצעות גלנרוק ישראל, חברת ההשקעות שבבעלותו. "הדבר הראשון במעלה הוא פריצת-הדרך המחשבתית שהחברה מציגה", אומר רקנאטי. "מדובר בחשיבה לא שגרתית, המאפשרת להתמודד עם שתיים מהבעיות המרכזיות של הביוטכנולוגיה: הגדלת יכולת הניבוי, וכנגזרת - הקטנת משכי הזמן והעלות בפיתוח תרופות.
"הנקודה השנייה היא העובדה שהחברה פועלת בשוק 'חם'. תחומי המיקרו RNA והביואינפורמטיקה מרכזים עניין רב באקדמיה, בקרנות ההון סיכון, בשוק ההון ובחברות הפארמה.
"המודל העסקי של רוזטה מתבסס על קניין רוחני חזק וייחודי, ועל שורה של שיתופי-פעולה, שיאפשרו להתמקד ולהתמודד בהצלחה עם המחסור בכסף בענף הביוטכנולוגיה בארץ".
"שוק של מיליארדים"
לרוזטה יש מרכז מחשוב, שבנטואיץ' מגדיר כ"הגדול והחזק בישראל. מערכת המחשוב שלנו חזקה פי עשרה ועלתה עשירית ממחשב-העל שנותן שירותים לחמש האוניברסיטאות לצורך מחקר בתחום הגנום האנושי. מדובר באגד של מחשבים, שמאפשר לנו לעשות את החישובים המורכבים שבהם אנחנו משתמשים בשלב הראשון של הגילוי".
חידוש נוסף הוא פיתוח של DNA Chip - Micro RNA, רכיב אלקטרוני-ביולוגי שפיתחה רוזטה ואשר מזהה בבת-אחת הרבה גנים בדגימה של רקמה. התהליך המקובל כיום הוא בדיקה של תא אחרי תא, עד שמזהים את מה שמחפשים. הצ'יפ שרוזטה פיתחה מאפשר לזהות גם גנים זעירים.
כדי להמחיש, מסביר בנטואיץ', גנים מקודדים הם באורך עשרות-אלפי תווים (נוקלאוטידים). מיקרו RNA הוא באורך של 22 תווים בלבד. עד היום נחשפו 230 בלבד, לעומת ה-40 אלף המקודדים. "הגישה הממוחשבת איפשרה לנו לא רק למצוא את הגנים האלה, אלא לגלות גם מה הפונקציה שלהם עוד לפני שהלכנו למעבדה. להבין על מה אחראי אותו הגן ואיזו מחלה קשורה בו. זה כמובן יתרון עצום, כשרוצים לפתח תרופה או כלי אבחון. ואני מדבר על תאים שזוהו באופן ודאי. כל הגנים שמצאנו קשורים למחלות".
עד היום הצליחה רוזטה, גם בימי המשבר, להעלות את שווי החברה בכל סבב גיוס. רק בחודשים האחרונים היא החלה לעבור ממצב של חברה חשאית במוצהר, לחברה שנחשפת בפומבי. "מאמר שלנו התקבל למגזין היוקרתי גנום ריסרץ', והוא עומד להתפרסם בקרוב", מתגאה בנטואיץ'. "המאמר, שהוא פורץ-דרך, מתאר את פלטפורמת-הצ'יפ של החברה. במקביל, עוד חמישה מאמרים נכתבים ומוגשים לכתבי-עת יוקרתיים, ועוד חמישה תקצירי מאמרים הוגשו לכינוס יוקרתי בתחום".
מתי המשקיעים יתחילו לראות רווחים?
בנטואיץ' אינו איש של אנדרסטייטמנט: "רוזטה היא תרנגולת של ביצי זהב", הוא אינו מהסס להשיב. "פלטפורמה טכנולוגית בגיבוי פטנטי, למציאת גנים שקשורים למחלות מרכזיות עם שוק של מיליארדים. זה רובד ביולוגי חדש, שנותן פתח לתקווה של דור חדש של תרופות ואבחון בשווקים עצומים.
"רוזטה תפתח תרופות ממוקדות עם השחקנים המובילים. החזר ההשקעה יבוא או מתמלוגים מתרופות, או מרכישה של חברה-בת, שתפתח תרופה שלאף אחד אין כוונה למכור אותה בקרוב".
ואתה תמשיך להיות גם משקיע, גם מנהל וגם מי שעוסק בפיתוח המדעי?
"החברה הגיעה למקום שבו היא צריכה צוות ניהול, שיאפשר לי להתמקד בחזון ובהובלה המדעית".
כתבות
ני"ע
