איך מאבטחים אוויר?

דבר נפל אתמול בישראל. בטקס חגיגי בכיכר ספרא הושקה אתמול (ב') "ירושלים האלחוטית", פרויקט מרשים של הנחת תשתית אינטרנט אלחוטית במרכז העיר ירושלים; בשלב הראשון חוברו מוקדי בילוי מרכזיים בעיר, כמו מדרחוב בן יהודה ושלוחותיו, מתחם ריבלין-נחלת שבעה, רחוב שלומציון המלכה וכיכר ספרא. בשלב השני ירושתו אזורים נוספים ברחבי העיר, בתי ספר, משרדים ממשלתיים, האוניברסיטה, קניונים, מוזיאונים ופארקים. בשלב הראשון השימוש ברשת וההתחברות לאינטרנט יהיו בחינם בין הגופים שנטלו חלק במיזם נמנים אינטל, קומפיומט, סיסקו, צ'קפוינט ו-012 קווי זהב.

עברי לידר ומאיה בוסקילה הופיעו, וראש העירייה אורי לופליאנסקי אמר שהפרויקט נושא מסר חברתי. "זו ירושלים האמיתית", הוא נאם ברגש, "עבר ועתיד השלובים זה בזה ומפרים זה את זה". מטרת הפרויקט, על פי לופוליאנסקי, היא "להפוך את העיר לבירת הטכנולוגיה והבינה של מדינת ישראל".

הרשת האלחוטית בירושלים תאפשר העברת מידע לטווח של 300 עד 500 מטרים בקצב שידור של עד 54 מגה-ביט לשנייה. כדי לגלוש יש צורך בכרטיס Wi-Fi שפועל בטכנולוגיית 802.11. בירושלים מקווים שהרשת האלחוטית תעודד את התיירות, תשרת את התושבים, ותמריץ עסקים גדולים כקטנים להשתקע בעיר.

ירושלים לא לבד. לאחרונה הכריז בית החולים בילינסון על פתיחת רשת אלחוטית בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. המבקרים במרפאות חוץ ובמרכז לרפואת נשים בבית-החולים יכולים לגלוש באינטרנט בחינם בתקשורת אלחוטית. גם הנהלת מרכז הקניות דיזנגוף סנטר בתל אביב הודיעה כי החל מסוף השבוע הקרוב אפשר יהיה לגלוש באינטרנט אלחוטי בתחומי הקניון בעזרת מחשב נייד, מחשב כף יד או טלפון סלולרי. גם עיריית שהם השיקה תוכנית לרישות אלחוטי של היישוב עם בזק בינלאומי. חוץ מזה, ניתן לגלוש בחינם בסניפים של רשתות הקפה ארקפה, קופי בין ואילנ'ס, בבתי הקפה בכיכר מסריק בתל אביב, בטרקלין מלון המלך דוד וגם בטרמינל החדש של נתב"ג 2000. האינטרנט האלחוטי הוא ללא ספק הבאזזז הגדול של התקופה הנוכחית. Wi-Fi, זה הדבר, ומי שממש רוצה להיות בעניינים מחפש את "הנקודות החמות" (Hotspots), המקומות שבהם מוצעת גלישה אלחוטית באינטרנט.

המעבר של האינטרנט אל האלחוט הוא דבר שיפה לראות: האינטרנט, כמו שמשון הגיבור, מזדקף פתאום, קורע מעליו את הכבלים שקשרו אותו, מושך מכל הקירות את כל חוטי הטלפון והטלוויזיה. נפטר מהטלפונים, שוכח מהממירים, ועף כמו סופרמן. זה קורה מול העיניים שלנו. המידע, שפעם שכן בחוט הנחושת או בסיב האופטי, נמצא באוויר. חופשי כמו ים, חופשי כמו רוח. האלחוט היא חירות. נחמד לחשוב על זה ככה, זהו דימוי רב עוצמה.

זה לא רק דימוי, זו מציאות: יותר מ-75 מיליון התקני Wi-Fi יש היום בעולם, וכ-4 מיליון מכשירים חדשים נרכשים בחודש. על פי חברת המחקר In-Stat/MDR, כ-95% מהמחשבים הניידים שיימכרו ב-2005 יהיו מצוידים בהתקני אלחוט בילט-אין, וכמותם גם טלפונים, מחשבי כף יד, מדפסות, נגני מוזיקה, וכמעט כל דבר: הכל אלחוטי. והמהירות כל הזמן עולה, ושטח הכיסוי כל הזמן גדל. האינטרנט האלחוטי זו מהפכה אמיתית שאין להקל בה ראש; מהפכה שתשנה את פני האינטרנט מכל בחינה כמעט.

אבל לפני שאנחנו נסחפים בהזיות מדע-בדיוני אודות אוטופיה דיגיטלית, בואו נדבר על אחד הצדדים הפחות זוהרים: נדבר על אבטחת מידע. מבחינת אבטחת מידע האלחוט היא סיוט. הכוח של האלחוט הוא גם הסכנה הגדולה שבו; האוויר הוא חופשי, המידע נישא בו כמו ברוח, וכל אחד יכול לרחרח, כל אחד יכול לראות. מקודם שכן המידע בחוטים, בברזלים, דברים שניתן לאבטח. עכשיו המידע בכל מקום, ואי אפשר לשמור על כל המקומות כל הזמן.

הרשת האלחוטית הרבה פחות בטוחה. לרשת אלחוטית אפשר להיכנס מכל מקום, כי כל מקום בעצם הוא כניסה לרשת, ואם זה לא מספיק, האבטחות וההגנות הרגילות של הרשת הקווית (פיירוול לסוגיו) לא ממש עוזרות פה, כי האות האלחוטי עוקף את האבטחה המחוברת ויוצר דלת אחורית לשימוש התוקף, דלת שיכולה להוביל אותו לתוך הרשת ה"מחוברת".

ועוד: התצורה הבסיסית שבה בנויה התקשורת האלחוטית הופך אותה לפשוטה לפריצה. בנוסף לכל בעיות האבטחה הרגילות, שרק מתגברות כשאין חוטים למשוך בהם, כמו ה-DoS הישן והטוב (Denial of Service: הצפה של היעד בהודעות שגורמת לו להאט ולקרוס), קל הרבה יותר לבצע פריצות נוספות בזכות התכונה הבאה:

התקני האלחוט עובדים בשיטת self-deploy: הם שולחים אנטנה לאוויר, מחפשים לעצמם חיבור. אם הם קולטים אות, הם ננעלים. מתקנים מהסוג הזה יכולים להתחבר מבלי לבקש רשות מהמשתמש: כל מה שהם עושים זה לחפש נקודת גישה (AP) ולהתחבר דרכה לרשת. המחשב הנייד עצמו יכול להפוך בקלות לנקודת גישה כזו, גם מחשב נייד של האקר, כי התקני האלחוט הולכים לפי האות הכי חזק, וכך מחשבים יוצרים התקשרויות אד-הוק שמסכנות אותם. ובמחשבים עוד מותקנות תוכנות אבטחה, אבל ברוב ההתקנים האלחוטיים, מהמדפסת עד הסלולרי, אין שום התקני אבטחה או זיהוי.

בנייר שפירסמה חברת האבטחה Air Defense שמתמחה באבטחת מידע ברשתות אלחוטיות, מונה החברה עשרות של תוכנות פריצת אלחוט הניתנות להורדה חינם מהאינטרנט: מיני רחרחנים, תוכנות המסבות מחשב רגיל לנתב, מזהי חורים ושאר תוכנות. כך זה עובד: תוכנה אחת מחפשת רשת פתוחה, תוכנה שנייה מצליבה את המידע עם GPS, ומפצחת בדיוק את מיקום הנקודה החלשה ברשת, ומשם הדרך פנימה פתוחה, לא מעט בזכות רשלנות של משתמשים פרטיים ומנהלי רשתות. על פי החברה, לפעמים מספיקים אנטנה וכרטיס רשת כדי לפרוץ לרשת אלחוטית. זה אוויר, כאמור, ואיך תאבטח את האוויר?

עד כמה שאני זוכר, בירושלים יש לא מעט משרדי ממשלה ובסיסי צבא. כך גם בתל אביב. ויש בנקים גם בשוהם, אני מניח. נותר רק לחכות לפריצה האלחוטית הגדולה הראשונה. אז אולי, לפני שמשלבים יחד עבר ועתיד והופכים את הכל לרשת אלחוטית אחת גדולה, כדאי להגן על הרשתות. מה גם שאבטחת מידע היא היא הבסיס למסחר אלקטרוני. בלעדיה, אין מסחר. ובלי מסחר, אין מהפכה. *