הטענה הרווחת היא שזן הכלב הכנעני הוא היחיד שמוצאו מכאן. אך מסתבר כי לא כך הדבר. עוד לפני שפרופ' רודולפינה מנצ'ל, הוטרינרית של ארגון ההגנה, סיווגה והגדירה את הכלב הכנעני אי שם בשנות ה-30 ותחילת שנות ה-40, שוטטו ברחבי הארץ כלבי הסלוקי. אצילים מקומיים ושייחים בדווים התהדרו בכלבי הסלוקים הדקיקים איתם היו יוצאים למסעות ציד רכובים על סוס ערבי טהור גזע. עשרות תיאורים רומנטיים בסגנון אוריינטלי קולוניאלי מפארים את הסלוקים בספרי מסע שנכתבו בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.
עדויות להימצאותו של הגזע אפשר למצוא גם בתנ"ך. "בספר משלי הוא נקרא חזרזיר מותניים", אומרת ד"ר צפירה סריק, חוקרת כלבי רוח וחובבת סלוקים. "מוצאים בקברים מצרים תמונות שחרוטות על אבן ובהם מצוירים כלבים שהמבנה שלהם דומה למבנה של כלב רוח כלשהו. לא יודעים בדיוק אם זה סלוקי או גריי-האונד או אזלוקי, שהם כולם כלבי רוח. אך בגלל שהסלוקי הוא כלב של המזרח התיכון שמוצאו במצרים, סעודיה, עיראק ואירן אנו מניחים שמדובר בגזע הזה. הכלב הזה שימש לציד והגיע לאירופה רק במאה ה-19 מאזור המזרח התיכון. הוא הובא בהתחלה ע"י חוקרי מזרח תיכון ואג'יפטולוגים. יותר מאוחר הוא הובא ע"י קצינים ואנשי ממשל בריטיים. מה שכן ברור הוא שהסלוקים הראשונים באנגליה היו מפלשתינה ומשם הם חדרו לכל אירופה".
* אך מדוע לא מוגדר הגזע כגזע מקומי/פלשתיני?
"כי החסות שלו בפדרציה הבינלאומית לכלבים היא אנגלית. האנגלים היו אלה שקטלגו את הגזע. אנחנו מאמינים שלגזע הסלוקי יש מקורות חזקים פה, אבל לא רק פה, יש סלוקים שמסתובבים בצד השני של הנגב בירדן, בסעודיה, בעיראק".
כשברהט משעמם
* איזה מין כלב הוא הסלוקי?
"הוא כלב ציד שרץ והורג את הטרף. ממש צייד. הוא לא כלב שמביא את החיה אחרי שהיא נורתה. הוא ירוץ אחרי הארנבת ויתפוס אותה, הוא ירוץ אחרי הצבי, יתיש אותו ויהרוג אותו ויביא אותו לבעליו. לצערי הבדואים בנגב עדיין עושים את זה וזה לא חוקי."
* מה הם צדים איתו?
"כל מה שזז. אנו ניסינו במסגרת החוק להניא אותם מזה, רצינו שירוצו אחרי איזה ארנבת מפלסטיק או כל מיני תחליפים שהעולם המערבי יצר. זו בעיה. בעולם אסור לצוד עם כלבים, אפילו באנגליה יצא לפני שנה חוק שאוסר לצוד. אז ניסינו למנוע את הציד ולצערנו מי ששם לנו רגלים היתה המשטרה. המשטרה אסרה עלינו לקיים את האירועים האלה. קיימנו אותם כמה פעמים - ירדנו לנגב, כינסנו 150 בדואים שיש בבעלותם סלוקים. נתנו לכלבים שלהם לרוץ והם נורא התלהבו והיו מוכנים לקנות מכונה כזו. אנחנו היינו מוכנים לתת להם אותה. אבל המשטרה טענה כי כדי להמשיך את זה דרוש רישיון עסק. דברים רבים נבחנים שם בזכוכית מגדלת וכל פעם שבדואים נפגשים ביחד אז עוצרים את ההתכנסות. הבדואים נבהלו ואמרו לא רוצים תודה. מי שרוצה שימשיך לצוד. והם ממשיכים לצוד, והרשויות תופסות מדי פעם כלבים ושמים אותם בהסגר".
* לפי דבריך צייד הוא מנהג מסורתי אצל הבדואים ולא ניתן להפסיקו.
"זה גם ספורט אצלם וזה גם בא מתוך שעמום. אין איפה לבלות ברהט. הם יושבים באוהל או בחצר ואז נוצרת סיטואציה בה הם אומרים יאללה, בוא נלך לראות של מי יותר מהר. זו בעיה קשה והחברה להגנת הטבע מנסה להאבק בה. הם עוצרים את הכלבים ומתייחסים לכלב כמו אל כלי נשק. מחרימים אותו ואתה ואני משלמי המיסים משלמים על זה. ישנם כלבים שישבו שנתיים בהסגר עד ששוחררו. זה סיפור לא נעים ולא יפה והוא לא לכבודה של מדינת ישראל. היו סיפורים של חברה שדהרו עם ג'יפים בנגב אחרי סלוקים וירו בהם. פקחים צעירים שיש להם ג'יפ. אמרו לעצמם, למה לא, אפשר לדהור ואפשר גם לחבל, בו נעשה כיף. על המקרים האלה אנחנו התרענו בעבר. אני מקווה שהם לא יחזרו. לי אין יותר יכולת שליטה. ולמרות זאת עוצרים כלבים ומעבירים אותם להסגר בכלביות במרכז הארץ. פותחים תיק נגד הבדואים והכלב מוחרם".
* הכלב הזה הוא כלב ציד מסוכן. אין לו שום יצר תוקפנות כלפי בני אדם?
"הוא מתריע שמתקרבים לבית או לאוהל. הוא כלב שמירה וכלב ציד אבל הוא כלב מאוד רגוע בבית ונעים, וחכם. הוא יכול לחיות גם בקור גם בחום. בלילה בנגב שקר הוא שורד גם בתנאי שלג. תלוי איפה הוא גר".
דם כחול, שתן כתום
צביה עידן מגדלת סלוקים שמקורם מהנגב סבורה כי הסלוקי חשוב לבדואים כי הוא בעל חיים לא מלוכלך ששם בשר על השולחן. "יש כל מיני חוקים מיוחדים באיסלאם לגבי שחיטת בשר וציד. הסלוקים הם מהירים, הם צדים בלהקות ומלמדים אותם להרוג בצורה מיוחדת שתתאים לחוקי האיסלם. זו מעין כשרות מקומית איסלאמית".
* את הכלבים בבית הגידול שלך רכשת מהבדואים?
"אני מכירה את הסלוקים דרך הסוס הערבי אותו אני מגדלת כבר שנים רבות. בקטלוגים של סוסים מופיע לרוב הדימוי הבא: סוס ערבי יפה תואר עליו רוכב בדואי ולצידם כלב סלוקי. אני התחלתי לגדל את הכלבים לפני 6 שנים. ירדנו לנגב לאזור של הבדואים לעזור להם לחסן את הסוסים שלהם. הם נתנו לי במתנה את הסלוקית הראשונה שלי. בימים הראשונים לא הבנתי למה היא לא מטילה את מימיה. שאלתי את השותף שלי לחווה והוא צחק ואמר, יום אחד תחזרי הביתה ותמצאי כתם מסריח בגודל של 5 שקלים בצבע כתום כהה. זה יהיה השתן שלה. כך יהיה עד שהיא לא תחזיר את הגוף לאיזון מים. וזה מה שקרה. בגלל התנאים היבשים של המדבר הגוף שלה למד לחסוך במים. כיום יש לי כבר להקת סלוקים וזה מדהים. זה כמו לגדל חתולים גדולים בתוך הבית".
וד"ר סריק מוסיפה: "אנו מנסים כבר שנים לשמר את הסלוקי המדברי המקומי. עשינו כל מיני מאמצים במשך 25 שנים, אבל נראה שהוא הלך להעלם מהנוף הישראלי. כיום, לאחר שיצרנו קשר עם הבדואים, הכלבים גדלים בבתי גידול מסודרים כמו זה של צביה, שיכולה להתגאות בכך שכלב אחד שלו נמצא בבעלותה של הנסיכה הירדנית איליה. שבחרה דווקא כלב ממוצא ישראלי".
צביה עידן אומרת בגאווה פטריוטית: "הנסיכה מאוד התלהבה מהכלבים והיא ביקשה אחד ואמרה שזה מזכיר לה טיולי סוסים מהילדות אותם ערכה עם עם אביה, המלך חוסיין, שם הם היא פגשה לראשונה את כלבי הסלוקי שחיו עם הבדואים במדבר יהודה".