"אחרי החתונה", ערוץ 8, שבת 21:30
חמישה גיבורים עומדים במרכז "אחרי החתונה". שני זוגות פלסטינים וחוק ישראלי אחד. שני הזוגות הם כפאח ויזיד וסוהאד ורביע, והחוק המדובר עונה לשם 'חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג - 2003'. על ארבעת הגיבורים האנושיים איננו מקבלים הרבה פרטים ביוגרפיים. אנו לומדים שכפאח היתה שנים רבות פעילה פוליטית ואשת קריירה מצליחה, יזיד נולד בעזה וכיום חי בברלין, וסוהאד היא בת למשפחה גדולה ותומכת מבית-לחם אשר פגשה במהלך לימודיה באוניברסיטה את רביע, תושב מזרח ירושלים המתפרנס ממלצרות באחד ממלונות העיר.
את החוק, לעומת זאת, ניתן להכיר לא רע מצפייה ב"אחרי החתונה". מוצאו בכנסת ישראל ומהותו ביטול האפשרות של פלסטינים להתאזרח בישראל, גם אם התחתנו עם אחד מאזרחיה. עיקרו של הסרט במפגש שבין הזוגות הצעירים והחוק הישראלי.
כיצד נפגש אדם עם חוק? יש הרבה אפשרויות, כמובן. ב"אחרי החתונה" החוק נוכח רוב הזמן ברקע, הנחת יסוד למציאות המוזרה של הגיבורים האנושיים. מעצב את סדר יומם, מגדר את עולמם וקובע במידה רבה את עתידם. אבל מדי פעם הוא מקבל ייצוג מוחשי בדמות מחסום צה"לי, פקיד ישראלי, או חומת בטון אדירת ממדים.
בדרך כלל המפגש מריר, מפחיד, ומלא תסכול, לפעמים הוא גם משעשע. כמו, למשל, בסניף המזרח ירושלמי של משרד הפנים. רביע עובר את הגיהינום הקטן שנמצא באופן קבוע בכניסה לסניף כדי לבקש אישור שיאפשר לאשתו לחיות איתו בישראל. הוא מסביר לפקיד שהוא תושב ירושלים ואילו אשתו מבית לחם. הפקיד מבין את הבעיה אך אינו נואש, אחרי הכול - יש הליכים קבועים למצב מעין זה.
הוא מסביר לרביע שצריך לעשות אחמ"ש (איחוד משפחות), שלפני אחמ"ש יש פנייה לאחמ"ש, ואומר שעל רביע לקחת מסמכים לעו"ד, לאמת את הנתונים, לשלוח עם מכתב הסבר, בדואר רשום, והם כבר יהיו איתו בקשר. בסיום דבריו מציין הפקיד שאת האחמ"ש לתושבי השטחים הקפיאו, כך שבקשתו של רביע לא תוכל להיענות בחיוב. לשם מה כל הפרוצדורה אם התוצאה ידועה מראש? נו, קצת אופטימיות מעולם לא הזיקה לאיש.
דרכם של הזוגות להתמודד עם החוק שונה. אחד בוחר לגלות מהארץ, האחר להפר את החוק ולחיות בישראל. בשני המקרים נראה שהאישה בצמד מקריבה קורבן גדול יותר. כפאח מוותרת על הקריירה שהיתה לה בארץ ומתחילה בגרמניה חיים חדשים מנקודת האפס; סוהאד חיה כאסירה בביתה החדש שבתחומי ישראל, מפחדת לצאת פן תיתפס ותגורש.
קשה לדמיין אף אחת מנשות "רצים לדירה 2" מקריבה קורבן דומה, אפילו תמורת רישום נכס על שמה בטאבו. אלא שכאן מדובר במציאות ישראלית, לא תוכנית בידור המייצרת מציאות לפי צורכה.
עורכת הסרט, ערה לפיד, זכתה בפסטיבל ירושלים האחרון בפרס על עבודתה, ובצדק. העריכה החכמה מצמחת את הדרמה בלב הצופה באיטיות, מבלי שיבחין בה, עד לרגע בו היא לופתת אותו ומונעת ממנו להסיט מבט.
הבמאית איילת בכר, לעומת זאת, זכתה לכבוד שונה. היא הוזמנה בחודש שעבר לאחת מישיבות ועדת הפנים של הכנסת אשר דנה בהארכת תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל, ושם אמר לה היו"ר כי צפה בסרטה ומאוד נהנה. תוקף החוק, אגב, הוארך.
לכבות את המוח
"יורדים בגדול", yes Weekend, שבת 19:15
הצפייה בריאליטי ההרזיה "יורדים בגדול" דורשת הכנה מוקדמת. עליכם להצטייד בקילוגרמים של מזון עתיר שומן והרבה רוח קרב. כשעה לפני אות הפתיחה התחילו לבלוס. איכלו הכול. שבעתם? דחסו עוד כמה מאכלים ספוגי שמן לפה, הניעו את הלסת מעלה ומטה, ובילעו. שטפו הכול בליטר וחצי משקה ממותק. במידה ועקבתם אחר ההוראות הגוף שלכם יימצא באפיסת כוחות, ופעילות המוח תשאף לאפס. זהו המצב היחיד בו ניתן לצפות באחת מתוכניות המציאות הרקובות שיצאו מארה"ב.
מקובל להשוות את ז'אנר הריאליטי לקרבות הגלדיאטורים של האימפריה הרומית. האכזריות, הראווה, ניחוח הדקדנס. אך ההכללה הציורית הזו מפספסת את ממד ההשפלה שחבוי בכל אחת מתוכנית הז'אנר, ואשר הופך לשם המשחק ב"יורדים בגדול". התוכנית מבקשת להציג את סכנות מזון הזבל, אך היא מלמדת בתוך כך שיעור בסכנות שידורי הזבל.