"לחזור ולהיות רלבנטי", זה המסר שאותו חוזר ומשנן יו"ר האגודה למען החייל, אלוף (מיל') יצחק איתן, באוזני מנהלי הארגון ועובדיו, מאז שנכנס לתפקידו לפני שנתיים. האגודה למען החייל התקשתה בשנים האחרונות לשמור על חיוניות. הדימוי הציבורי נשחק, אנשים חדשים לא הצטרפו למערך ההתנדבות, וגם הצרכים והטעמים של החיילים השתנו.
איתן נכנס לתפקידו בנובמבר 2003, בתקופה של ביקורת ציבורית הולכת ומחריפה על האגודה. בשנת 2002 קבע מבקר המדינה, שהאגודה לא ערכה כיאות את דו"חותיה הכספיים בשל אי-קבלת דיווחים מסניפיה בחו"ל, ותקף את התופעה של יחידות בצה"ל שאוספות תרומות באופן עצמאי. בדו"ח המבקר לשנת 2000 נקבע, כי "מספרם של העובדים המקבלים שכר-בכירים באגודה למען החייל, אינו סביר". זאת, לאחר שהתברר ש-14 בכירים משתכרים 40-50 אלף שקל בחודש. בשנה שעברה, הוציאה האגודה יותר ממיליון שקל בשל כפל-תפקידים, כאשר שילמה עבור חודשי הסתגלות, ליו"ר, למנכ"ל, לדובר ולבכירים נוספים שעזבו, ובה-בעת שילמה גם למחליפיהם.
לתוך הקלחת הזו נכנס איתן. "נכון, הארגון צבר שומן במידה מסוימת. כשנכנסתי לתפקיד הבהרתי, שעמותה שממומנת מכספי ציבור צריכה להתנהל באופן שקוף. אנשים שעובדים כאן ראויים להתפרנס, אבל צריך לשמור על מסגרת שמכילה רק את מה שהכרחי, ולנתב את כספי הארגון ליעדיו ולא להוצאות שכר. בשנתיים האחרונות, פיטרנו 80 עובדים, כמעט שליש מהם, וביטלנו החזרי הוצאות למי שלא ראוי. עברנו למיקור-חוץ בתחום המשפטי ובניהול שני מתקנים, מלון הצפון ובית-החייל באילת. (לבקשת האגודה, מונה למלון הצפון כונס-נכסים זמני מטעם בית-המשפט, עקב סכסוך עם חברת הניהול, ז.ק).
וזה לא הכול, אומר איתן. "קיצצנו במחצית את מספר מקבלי שכר-בכירים. יתר הבכירים משתכרים עתה לפי המלצות של ועדה ציבורית, שמונתה בעקבות דו"ח המבקר: מנכ"ל האגודה, אריה פישביין, משתכר 95% משכר מנכ"ל משרד ממשלתי; ארבעת הסמנכ"לים משתכרים 75%-85% משכר מנכ"ל ממשלתי" (שכר מנכ"ל, כ-29 אלף שקל).
איתן גאה לנופף בתלוש השכר שלו. אף שהוא זכאי לשכר מנכ"ל, הוא קיצץ פעמיים בשכרו, ומסתפק בסכום כמעט סמלי: "אני מביא הביתה 3500 שקל נטו", אומר האלוף (מיל'), שנסמך על הפנסיה הצבאית שלו. "ויתרתי גם על נהג".
* אבל בשורה התחתונה, הגירעון לא הצטמצם. את 2003 סיימתם עם גירעון מצטבר של 12.2 מיליון שקל, וב-2004 הוא גדל ל-14.5 מיליון שקל.
"אנחנו סוחבים עדיין גיבנת של חובות-עבר כתוצאה מחובות ארנונה ודיון משפטי עם מפעל הפיס, שניהל את מפעל ההגרלות שלנו. בשנת 2004 היו הפרשות חד-פעמיות לתוכניות פרישה של עובדים. אבל בסך-הכול, אנחנו בדרך הנכונה. בזכות פעולות ההתייעלות הקטנו הוצאות בסעיף הנהלה וכלליות מ-6.7% ב-2004 ל-5.9% השנה, ואת הוצאות גיוס הכספים מ-3.3% אשתקד ל-2.7%".
אחת ההחלטות שקיבל איתן היא הגבלת כהונת היו"ר לשתי קדנציות של שלוש שנים. הוא אינו מהסס לשגר חץ ביקורת כלפי קודמו בתפקיד, רמי דותן: "בתפקידים ציבוריים, עקרון הרוטציה והרענון הוא חיוני. קודמי היה פה 13 שנים. אני חושב כי שש שנים הן זמן נכון וסביר להחליף יו"ר, לרענן ולחדש. תחלופה יוצרת הזדמנות לביצוע ביקורת ובדק-בית, ולכן פעלתי להגבלת הקדנציות, אף שהאינטרס האישי שלי יכול אולי להיות שונה".
האלוף הגיע לאגודה למען החייל מיד לאחר שפשט מדים. שר הביטחון, שאול מופז, המליץ, והוועד המנהל של האגודה בחר בו. בתפקידו האחרון בצה"ל היה אלוף פיקוד מרכז, מתחילת האינתיפאדה בשנת 2000 ועד לאחר מבצע חומת-מגן. לפני כן היה מפקד אוגדת יהודה ושומרון, מפקד אוגדת עזה, מפקד בה"ד 1 ומח"ט הנח"ל. "תמיד הייתי בקווים הכי קדמיים ולא בתפקידי מטה. לצערי, גם לא כאלוף. מצאתי את עצמי במלחמה הקשה ביותר שהייתה לנו אולי, מאז מלחמת השחרור".
עכשיו, בפעם הראשונה במשרד, הוא מוצא עצמו במלחמה מסוג אחר. "בעולם התרומות התרחש שינוי דרמטי והתפתחה תחרות גדולה מאוד. במציאות של היום, אתה חייב לחדש ערכים, להביא ערך מוסף, לספק את שני הצדדים - הן את התורמים והן את החיילים, אחרת פשוט לא תקבל תרומות".
האגודה למען החייל אינה זכאית לכספי תמיכה ממשלתיים, וחלק ניכר מהכנסותיה מבוסס על תרומות. אין לה ברירה, אלא להתאים עצמה לדרישות החדשות. "תורמים רוצים לדעת היום לאן הולך הכסף שלהם. פעם היית בא אליהם עם דף חלק, היום אתה מראה להם תוכניות ותרשימים של אולם הספורט שייבנה. בעבר הייתה קופה מרכזית, התורם נתן כסף והאגודה הקצתה אותו לפי שיקול דעתה. כיום, אתה נדרש להצביע מראש על מטרות ספציפיות. התורם מחליט אם לייעד תרומה לקרן 'אימפקט', קרן מלגות למימון השכלה גבוהה ללוחמים ממשפחות מצוקה; או לקרן 'הישג', שתומכת בחיילים בודדים".
לא רק התורמים יודעים היום להיכן הולך הכסף, גם החיילים יודעים היום מאין הוא בא ולאן הוא הולך. "התרומה הפסיקה להיות אנונימית. התורמים רוצים קשר. כשג'רי שוורץ (יהודי קנדי) תרם 2 מיליון דולר לקרן 'הישג', הוא נפגש עם חיילים בודדים בצה"ל ועם מפקדים. קבוצות תורמים, יהודים אמריקנים, באות לכמה ימים להתארח בבסיסים, ללון באוהלים ולחוות את החיילות".
קשר דומה נוצר בין חברות עסקיות ליחידות שהן מאמצות, במסגרת פרויקט 'אמץ לוחם'. "אם בנק הפועלים אימץ לדוגמה שלושה גדודים, אז כשיהיה לבנק יום ספורט, יזמינו את היחידה. כשיחידה אחרת תצא לנופש, ייתלה שלט: "שבוע הנופש לגדוד רותם נתרם על-ידי מיסטר הופמן. לכל גדוד לוחם תהיה חברה מאמצת שלו, שתתמוך בימי כיף ובפעילויות חברתיות".
* ואין כאן בעיה, כשפעילות בצה"ל נעשית בחסות תורם או חברה כמו חסות מסחרית?
"לא. צריך לעשות הבחנה בין תרומה לחסות מסחרית. כל עוד חברה תורמת, שלא למטרות פרסום ועסקים מסחריים, אין כאן בעיה. אם לא יהיו תרומות, לא בטוח שיהיו נופשים".
* יש מי שמכנים את התרומות "שנור".
"מה זה שנור. שנור זו מילה באידיש לאיסוף כספים. תפקידנו הוא להתרים כספים עבור איכות החיים והרווחה של חיילי צה"ל".
בעוד שבועיים ייערך אירוע ההתרמה השנתי הגדול, השירותרום. איתן מצפה לגייס בו לפחות 25 מיליון שקל, בדומה לאשתקד. סך כל התרומות שנכנסו לארגון בשנת 2004 הגיע ל-135.6 מיליון שקל. מחציתן, מגיעות מסניפי האגודה בחו"ל, מארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת, גרמניה, איטליה, ונצואלה וממקסיקו.
"רוב העמותות שמגייסות תרומות, מסתמכות על אסטרטגיית המסכנות", אומרת עדית יערון, סמנכ"ל השיווק. "האגודה למען החייל, חד-משמעית, לא עובדת באסטרטגיה הזו. אנחנו משדרים גאווה ועוצמה".
כחלק מניעור האבק מעל התדמית המיושנת, החליפה האגודה בשנה האחרונה לוגו: במקום הסמל הקודם, דמוי תג יחידה, הושק לוגו שמורכב משני לבבות, ירוק ואדום, כשהמוטו הוא: 'להחזיר לחיילים אהבה'.
לא כל ספק נותן הנחה
קרוב למחצית מהכנסות האגודה למען החייל, כ-187 מיליון שקל בשנת 2004, באו מרשת השקליות, 270 במספר, הפרוסות בבסיסי צה"ל, ומתופעלות על-ידי החברה-הבת, 'שירן', המעסיקה 200 אזרחים. לשירן יש התקשרות חוזית עם מספר זכיינים מתחום המזון המהיר, ביניהם בורגר-ראנץ', ברגר-קינג, רולדין וקופי-טיים.
בתחילת השנה נכנס צביקה גולדנברג לניהול רשת השקליות. אחת המשימות הראשונות שעימן התמודד, הייתה שיקום הרשת בעקבות המכה שספגה אשתקד כשאיבדה את הזיכיון להפעלת קנטינות בתחנות משטרה ובבתי-הסוהר. "החברה איבדה 25% מהמחזור. אני מניח שעד סוף 2006 נחזור, בעבודה נכונה, להיקף המכירות הקודם, של 250 מיליון שקל. ערכנו שינויים במבנה הארגוני, הבאנו אנשים משוק הקמעונאות, ואנחנו מייעלים את שרשרת האספקה. המטרה היא להציב מחירים נמוכים ותחרותיים, ולהניע את החיילים לקנות בשקליות ולא בחוץ. אנחנו מבקשים מהספקים הנחות עבור החיילים, אבל לא כולם נענים. יש את אוסם, קוקה-קולה, ליימן שליסל, שבאים לקראתנו ומתגמשים. מצד שני, יש ספקים שלא מתחשבים ומוכרים במחירי השוק, כמו יוניליוור. ייתכן שתנאי הסחר שלהם עם הרשתות הגדולות אפילו טובים יותר. בכל-זאת, אני עדיין לא שופרסל, עם כוח-קנייה של 1.5 מיליארד שקל".
תגובת יוניליוור: "העובדות, כפי שמוצגות בכתבה, אינן נכונות. נושא רווחת החיילים קרוב ללב חברתנו. למרות זאת, אין בדעת יוניליוור לנהל את תנאיה המסחריים על לקוחותיה (לרבות שירן) מעל דפי העיתון".
חברה-בת נוספת של האגודה היא אשל"ח, שמוכרת שירותים למערכת הביטחון (כמו הלנת חיילים במתקני האגודה ובדירות שכורות) ושאחראית על שיתופי-פעולה עם גורמים עסקיים. אשל"ח ייסדה לפני כשלוש שנים, בשיתוף עם אגף כוח-אדם בצה"ל, את מועדון ההטבות 'יותר', המעניק לחיילים הנחות ב-2,000 בתי-עסק, שמשלמים דמי-ניהול של 1%-2% למועדון.
בשנה האחרונה פרסמה אשל"ח את מכרז הסלולר, שבו זכתה חברת אורנג'. לדברי סמנכ"ל אשל"ח, מירב אורן, עד כה הצטרפו למסלול של אורנג' כ-50 אלף חיילים. פרטנר משלמת לאגודה 25-35 שקל לחודש, עבור כל מנוי שמצטרף, והתחייבה להקים קרן סיוע, בסך 300 אלף שקל בשנה, לחיילים ש"לא מסוגלים לשלם את החשבון".
29 מיזמי נדל"ן ב-30 מיליון דולר
האגודה מטפלת בתוכניות בנייה בבסיסי צה"ל, בהיקף שאינו נופל מזה של חברות בנייה רבות. כעת נמצאים בטיפול 29 פרויקטים שונים, בהיקף כולל של כ-30 מיליון דולר, שרובם ממומנים מכספי תרומות. ארבע תוכניות נמצאות בהליכי ביצוע, 13 על סף יציאה למכרז, והיתר בהליכי תכנון.
בין הפרויקטים המבוצעים: מרכז רווחה בבסיס חיל הים באשדוד, בהיקף של 1.3 מיליון דולר; אולם ספורט בפלמחים, בעלות של כ-2 מיליון דולר; שיפוץ מבנים בכפר הנופש באשקלון, בעלות של חצי מיליון דולר; והקמת מועדון לוחמים בסיירת מטכ"ל בעלות של 150 אלף דולר.
בין הפרויקטים שנמצאים בהליכי מכרז ותכנון: היכל ספורט ביחידת דובדבן, בריכת-שחייה בבסיס האימונים של גבעתי, קניונית וחדר-כושר בבסיס שייטת 13, וקומפלקס מבני רווחה בבסיס רעים החדש, הסמוך לעזה.