בתחילת שנות ה-90 הוקם בקיבוץ עין דור המפעל "קלדורית" שעסק בבניית רכבים חשמליים בכלל, וקלנועיות בפרט. ארנון כץ, טייס ששב אחרי 10 שנות שירות בצבא לקיבוץ, היה המשוגע לדבר. "מחירי הקלנועיות שמכר קיבוץ אפיקים היו בשמיים" הוא אומר "ואנחנו חשבנו שנוכל לייצר במסגרייה שלנו קלנועיות עבור האוכלוסייה המקומית: מבוגרים, נכים וכל מי שבגלל בעיות רפואיות זמניות הזדקקו לכלי". הניסיון המקומי הצליח ושמן של הקלדוריות הגיע גם לקיבוצים אחרים.
"היתרון שלנו" אומר כץ "היה בעובדה שלא השקענו באסתטיקה ובפלסטיק, אלא בחוזק הכלי. כיוון שהחלקים היו זולים וכיוון שעבודת חברי הקיבוץ לא תומחרה כלל, יכולנו להרשות לעצמנו למכור קלנועית ב-6,000 שקל בעוד זו היפה של המתחרים עלתה כפול. קיבוצים שרצו לשלם פחות קנו מאתנו, והענף הלך וגדל".
במטרה לטייב את הקלדוריות פיתח כץ פטנטים רבים ביניהם העתקת ההגה לצד שמאל של הקלנועית (לעומת רוב הקלנועיות בהן מוקם ההגה במרכז ומפריע לנהיגה בזוג), הפיכת המטען שהיה חיצוני בדרך כלל, לפנימי, ופיתוח קלנועית בעלת שני מנועים במקום אחד.
למרות ההצלחה הכלכלית (כץ: "הקלדוריות החזיקו את המסגרייה") החליט הקיבוץ מטעמי הפרטה ופוליטיקה פנימית, להיפטר מן הענף, וזה הוצא למכירה. לפני ארבע שנים קנה ניסים פלג את המלאי, הציב אותו במושב רם און והציע לכץ מקום עבודה ישן-חדש.
"עד היום מכרנו 300 קלדוריות לקהל הרחב" אומר כץ, המנהל הטכני של המפעל כיום, "המתחרים שלנו מוכרים כפול בשנה ואליהן מצטרפות הקלנועיות מיובאות. גם היום, כמו בעבר, אנו לא משקיעים באסתטיקה ולא מוכרים "צעצועים" מפלסטיק. המוצרים שלנו מיועדים לקהל שמבקש לקבל כלי מצוין במחיר נמוך, עלות הקלדורית 14 אלף שקל בעוד האחרות עולות 18-22 אלף שקל. לצערי הכלים שלנו לא מתקלקלים, ולכן אנחנו לא מרוויחים משירות", הוא מחייך.
אחד המגזרים לתוכן חודרות הקלדוריות הוא המגזר הערבי שיותר ויותר קשישים נהנים מהרכב החשמלי, הזול יחסית, המסייע להתגבר על הרחובות המשופעים שבכפרים.
קלדורית בהתאמה אישית
הרגל העסקית הנוספת של קלדורית היא יצור קלדוריות אישיות המותאמות לצרכי הלקוח. פיתוח ייחודי הוא כלי רכב חשמלי שנוסע בתוך צינור בקוטר 120 סנטימטר המיועד לעובדים בתוך צינורות תקשורת ארוכים. פיתוח אחר הוא רכב המאפשר נסיעה בעמידה למטרות אחזקה וביקורת במפעלים ובאזורי תעשייה. "המטרה העומדת לפנינו היא פיתוח מוצרים חדשניים העונים במדויק על דרישות הלקוח, ומפותחים בעבורו" אומר כץ.
בשנה האחרונה עסק המפעל בפיתוח חדשני: קלדורית לכסא גלגלים. 20 אלף שקל ושעות עבודה רבות הושקעו במוצר החדש. "יחסית" אומר כץ, "מדובר בפיתוח זול, כיוון שהשתמשנו בחלקי מדף שהיו ממילא במפעל".
לא מדובר בסתם עוד מוצר, הקלדורית לכסא גלגלים נוסעת בתנאי מישור למעלה משעתיים ברציפות. היא פועלת על מטען חשמלי. משקלה (כשהיא ריקה) כ-150 קילוגרם והיא יכולה לשאת עליה עד 300 קילוגרם. מחירה מגיע ל-23 אלף שקל.
* מי קהל היעד?
כץ: "קהל היעד של הרכב החשמלי החדש הוא נכים פעילים שאינם זקוקים לסיוע בהסעת כסא הגלגלים. נכה שיש לו אוטו ורוצה לנסוע לבית המרקחת הקרוב צריך לצאת עם כסא הגלגלים, להיכנס לאוטו שלו, להכניס את הכסא, להגיע לבית המרקחת, לחפש חנייה, להוציא את כסא הגלגלים, לצאת אליו, לקנות ולעבור את כל התהליך המורכב בחזרה הביתה".
"הקלדורית תאפשר לו לעלות עם כסא הגלגלים על רמפה חשמלית שנסגרת סביבו. כל שנותר לו הוא להכניס את המפתח לסוויץ' ולנסוע. תהליך היציאה מהבית נח וכמוהו גם הנסיעה. הורים לבעלי כסא גלגלים מחוסרי רישיון נהיגה, הם גם ירוויחו כיוון שישתחררו מן הצורך להיות צמודים לילדיהם הזקוקים להסעה", מסביר כץ.
* מה היו שלבי הפיתוח עד למוצר הסופי?
כץ: "לאחר שפיתחנו את הגרסה הראשונה פגשנו כמה וכמה נכים המשתמשים באופן קבוע בכסא גלגלים. מדדנו כסאות שונים, הרחבנו, הגדלנו, הקשבנו לבקשות המשתמשים והתאמנו את המוצר לרוב כסאות הגלגלים הקיימים היום בשוק".
* האם המוצר נמכר כבר?
כץ: "לפני חודשיים נקנתה הקלדורית הראשונה, והקונה לא מפסיק לברך. עוד אין עלינו התנפלות המונית רק משום שאנחנו חלשים ביחסי ציבור והאינפורמציה עוד לא הגיעה לכל עשרות אלפי האנשים היכולים ליהנות מן המוצר".
* מהי האלטרנטיבה היום?
כץ: "למעשה אין אלטרנטיבה. הדבר הקרוב ביותר שקיים היום הוא כסא הגלגלים הממונע. חשוב להבין, אנשים פעילים היושבים בכסא גלגלים לעולם לא ישבו בכסא ממונע, כיוון שהוא משתמש רק נכים קשים הסובלים מנכות מלאה. הפתרון שלנו הוא בעצם הפתרון הראשון בארץ ובעולם המאפשר לנכה הפעיל להתנייע בקלות קרוב לבית".
* האם יש למוצר החדש תו תקן?
כץ: "בישראל לא נדרש תו תקן לקלנועיות, ולכן לא נדרש תו תקן גם למוצר הזה".